סימולציות קבוצתיות: למידת התנהגות אתית בתוכניות הכשרת מורים

Shapira-Lishchinsky, O. (2013). Team-based simulations: Learning ethical conduct in teacher trainee programs. Teaching & Teacher Education, 33, 1-12. 

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

קידום התנהגות אתית בקרב מורים – מצופה ממורים להדגים התנהגויות חברתיות רצויות ומקובלות; עליהם גם להית מורים מוסריים כדי להצדיק החלטות חינוכיות (O'Neill & Bourke, 2010). עם זאת מורים רבים מסיימים את לימודי ההכשרה ללא חשיפה מספקת לדילמות אתיות ולדרכי ההתמודדות עימן (Bullough, 2011). בין דרכי ההכשרה המקובלת ניתן לציין: א) פיתוח קוד אתי הכתוב כמסמך מנחה (Barrett-Casey et al., 2012); ב) סדנאות המבוססות על דגמים של קבלת החלטות אתיות ובהם שני דגמים בולטים: דגם על-פי (Kidder (1995 – המסייע להחליט אם עניין מסוים הוא אכן דילמה אתית, ודגם על-פי (Newman & Pollnitz (2002 – ייצוג מעגלי של תהליך רפלקטיבי ואנליטי לצורך חשיבה על התרחשות אתית עד לקבלת החלטה. ביצוע דגמים אלה הראה שמורים מודעים למורכבויות של ההוראה בהיבט המוסרי אך זקוקים לתמיכה מתמשכת בכך; ג) סימולציות, דרך הוראה שנבדקה במחקר זה.

האופי רב הפנים של דילמות אתיות באירועים אתיים קריטיים – אתיקה היא אמונות מסדר שני הנגזרות מרפלקציה על אמונות מוסריות מסדר ראשון (Sun, 2011). הוראה, שיש בה היבט חזק של יחסים בין-אישיים, יוצרת מגוון של מצבי דילמה אתיים (Noddings, 2002). בספרות מועלים טיפוסים שונים של דילמות אתיות בהקשר של הוראה, דילמות המתמקדות באכפתיות, בהגנה על ילדים מפני פגיעות פיסיות ו/או מנטליות, באחריותיות של מורים כלפי הקוריקולום ועוד. מורים, המטפלים בדילמות אתיות שונות, נדרשים להחליט גם כשאין תשובה ברורה וגם כשההחלטה יוצרת דילמות נוספות.

למידה באמצעות סימולציות קבוצתיות – דיון בדילמות אתיות בקבוצה עשוי לחזק את ההחלטות האתיות, ואת המחויבות לאתיקה יותר מאשר עיסוק של מורה יחיד בכך. עם זאת רק מחקר מועט עסק בקבוצות בהיבט זה. מחקר זה מכוון לבחון תהליכים אלה. אחת מדרכי העבודה בקבוצות היא באמצעות סימולציות. סימולציה קבוצתית מוגדרת כתרגיל המאפשר למשתתפים לחוות מציאות בסביבה מלאכותית במעין גירסה פשוטה של המציאות. הן כוללות את הדינמיקות החיוניות של מקום העבודה באמצעות משחק תפקידים בדרך המאפשרת ללומדים לחקור גישות שונות, אסטרטגיות והתנסויות בתוצאות שונות ויחד לבנות הבנות טובות יותר של היבטים מרכזיים של העולם האמיתי. מחקרים כבר הראו שיש לסימולציות קבוצתיות פוטנציאל לקידום למידה משני היבטים: א) העברה טובה יותר של ידע (Anderson & Lawton, 2009), ב) חיזוק שימור הידע (Clark, 2007).

מה נמצא במחקר הנוכחי?

א) מניתוח 50 הסימולציות של אירועים אתיים עלו ארבעה ממדים דומיננטיים של "למידת התנהגות אתית באמצעות סימולציות קבוצתיות"* שניתן ללמוד:

• קבלת החלטות בסביבה "תומכת-סלחנית",
• פיתוח סטנדרטים של אכפתיות (care),
• הפחתת התנהגויות שגויות בין עמיתים,
• פיתוח גישה אינטגרטיבית.

ב) קבלת ההחלטות ברוב הקבוצות אופיינו בשיתוף בין כל השותפים לסיטואציה שבה דנו (הורים, מורים, מנהל וכדו'). זאת בעוד שבפועל, כשהאירועים קרו למורים בבית-הספר, קבלת ההחלטות נעשתה לרוב רק ע"י המנהל ללא התחשבות בדעות של מעורבים אחרים. אי-הלימה זו ניתן להסביר בשוני בין סביבות קבלת ההחלטות: הקשר (context) הסימולציה מהווה סביבה תומכת, המורים באו עם מוטיבציה ללמוד מעמיתים ועבדו בצוותים שאפשרו רפלקציה על זוויות ראייה שונות. כל זאת בשונה מההקשר הבית ספרי הממשי שהוא דינמי ורב-לחצים, ולעתים מעודד הימנעות מקבלת החלטה או העברתה למנהל.

ג) ניתוח תעתיקי הסימולציות והדיונים חשף את הממצאים הבאים (בסדר יורד של מספר הדילמות): 1) השיקול המרכזי בדיונים על הדילמות האתיות היה טובת התלמידים או המורים; 2) חלק מהדילמות עסקו בשאלה אם ראוי לדווח על התנהגויות שגויות/בעיתיות של תלמידים או מורים; 3) יחסים קולגיאליים היוו גורם שהשפיע על אקלים של אכפתיות ושמירה על סטנדרטים בית ספריים; 4) חלק קטן מהדילמות התמקדו בעניינם משפחתיים או בהישגי תלמידים.

ד) בעקבות הסימולציות המשתתפים החליטו לבנות קוים מנחים לקוד התנהגות שינוסח כ: "אנו מאמינים ש..." במקום המקובל: "על המורה/המחנך ל...", זאת כדי להגביר את מחויבותם לקוד האתי שיגובש.

לסיכום, שימוש בסימולציות קבוצתיות יוצר אווירה מתאימה ומעודד שיקול של פרספקטיבות שונות ועשוי גם לעודד מורים לחשוב על התפיסות שלהם ביחס להתנהגות אתית בבית הספר. סימולציות כאלה בהכשרת מורים תעודדנה מתכשרים ללמוד כיצד לצפות, לחשוב רפלקטיבית ולנתח אירועים אתיים. הם גם יוכלו לפתח גישה אכפתית המחזקת רגישות למחשבות ופעולות של תלמידים, עמיתים ומנהלים וכך להיות אפקטיביים יותר באירועים שונים.

המאמר כולל דוגמאות של דילמות אתיות וחלק מהשיקולים והדיונים שהועלו בקבוצות הסימולציה.

 TBS – Team-Based Simulations *

ביבליוגרפיה

Anderson, P.H., & Lawton, L. (2009). Business simulations and cognitive learning: developments, desires and future directions, Simulations & Gaming, 40(2), 193-216.
Barrett-Casey, J.E., et al., (2012). How do teachers make Judgements about ethical and unethical behaviors? Toward the development of a code of conduct for teachers, Teaching and Teacher Education, 28(6), 890-898.
Bullough, R.V.(2011). Ethical and moral matters in teaching and teacher education, Teaching and Teacher Education, 27(1), 21-28.
Clark, R. (2007). Micro-simulations: Bridging the theory and practice in the composition of practicum, Simulations & Gaming, 8(3), 352-361.
Kidder, R. (1995). How good people make tough choices, NY: William Morrow and Com.
Newman, L., & Pollnitz, L. (2002). Professional ethical and legal issues in early childhood, Frenches Forest, NSW: Pearson Sprint Print.
Noddings, N. (2002). Educating moral people: A caring alternative to character education, NY: Teachers College Press.
O'Neill, J., & Bourke, R. (2010). Educating teachers about a cod od ethical conduct, Ethics and Education, 5(2), 159-172.
Sun, J. (2011). Ethical decision making and ethical responding: An analysis and critique of various approaches through case study, International Journal of Leadership in Education: Theory and Practice, 14(1), 21-45.