סטנדרטים למורי-מורים

מפגש אורח עם ד"ר Bob Koster, מאוניברסיטת אוטרכט (הולנד) שהתקיים במכון מופ"ת.

ד"ר קוסטר התמחה במדעי החברה ולימד מקצועות אלה בבי"ס תיכון במשך עשר שנים. בתקופה זו שימש גם יועץ ומדריך לסטודנטים להוראה ומנחה למורים מתחילים. ב-1992 החל לעבוד באוניברסיטת אוטרכט והתמקד בנושא האינטגרציה בין תיאוריה למעשה.

קוסטר מתעניין ברפלקציה של מורים ויישומה. יחד עם Korthagen הוא עובד על שיתוף פעולה עם בתי ספר יסודיים. ב-1998 היה שותף לחיבור תכנית הסטנדרטים למכשירי מורים בהולנד, שמתפתחת עד היום.

קוסטר מניח שסטנדרטים למכשירי מורים יכולים לתרום רבות להתפתחותם הפרופסיונלית.
במפגש הגדיר קוסטר את המושג סטנדרט ותיאר כיצד גובשה הגדרת איכות מורי-המורים בהולנד.

בהולנד תופסים סטנדרטים כאיכויות. כלומר אלו אלמנטים שמגדירים מה פירוש להיות מורה-מורים יעיל וכשיר (competent). הכוונה היא שתהיה לו מסוגלות לפעול בצורה נכונה בהקשר מסוים.

בהולנד הסטנדרט לכלל מורים מורכב מ-6 מרכיבי מסוגלות:
אינטר-פרסונלי
פדגוגי
ארגוני
עבודה עם עמיתים בארגון
עבודה בהקשר רחב
עבודה על פיתח מקצועי אישי

בבסיס המרכיבים הנ"ל ישנה הנחיה עיקרית (גם היא חלק מהסטנדרט):
הציפייה הבסיסית ממורה-מורים היא מסוגלות להיות קשוב, מסור, מחויב ומעורב; להיות ממוקד בפיתוחם של השותפים ללמידה ולהעניק להם אחריות בתהליך זה; לשמש מודל ודוגמא.

לעומת סטנדרט ארוך בעל עשרות העמודים שמפרט ומתאר לפרטי פרטים כיצד למדוד יכולות וכיו"ב, הרי שבמקרה זה הסטנדרט בכוונה קצר יחסית (הגרסה המלאה היא בת 2 עמודים בלבד) בין השאר, על מנת שמורים יוכלו לתלות אותו בחדר העבודה ולהיעזר בו כרפרנס בעבודת היומיום.

המטרה בסטנדרט ההולנדי היתה שיתאים לכמה שיותר סוגי מורים ולכן צריך לשקול היטב עד כמה לנסח אותו באופן ספציפי.
הסטנדרט צריך להיות לא רק כלי בירוקרטי חשוב שהמורה יהפוך אותו למשהו "ששיך לו" ולעבודתו. לכן זו צריכה להיות מסגרת כללית שתגרה ותאתגר את המורים, כך שיוסיפו לו תוכן משלהם, המתאים להם ולמוסד בו הם פועלים.

בשנת 1998 החלו לפתח את מערכת הסטנדרטים למורי המורים בהולנד במסגרת VELON, הארגון ההולנדי של מכשירי המורים. הסטנדרטים צריכים להיות משמעותיים למורי המורים, לכן הם אלה שצריכים להיות מעורבים בהבנייתם ולהזדהות עמם.

השאלה היתה כיצד לייצר מסגרת כוללת של סטנדרטים למורי המורים, שתהיה בעיקר מסגרת של עקרונות באופן שתפיסות ייחודיות של מורי המורים יוכלו להשתלב בכך. בהולנד כאמור, העדיפו מסגרת כוללת עקרונית של סטנדרטים.

קוסטר הציג סרטי וידאו בהם רואיינו מורים לגבי הסטנדרטים. רובם העידו על התנסות חיובית ושיפור בעבודתם, ועל כך שהסטנדרטים סייעו להם לקבל פידבק ולהיות ממוקדים יותר:
"הסטנדרטים מחייבים אותי לתהליך של רפלקציה וכך אני רואה את כל התמונה של ההתנסות, ואף מעמיק את ראייתי"

מילת המפתח לפי קוסטר היא הבעלות על הסטנדרטים (ownership). לדעתו, הכרחי וקריטי ליצור בעלות של מורי-המורים על הסטנדרטים, כלומר שתהיה להם מעורבות והשפעה על יישומם.

ברגע שמורים לוקחים אחריות על פיתוח הסטנדרטים הם מרגישים מעורבים ואחראים לתהליך. לעומת זאת אם כופים זאת עליהם מלמעלה, כמו במקרה של ארה"ב, הם מרגישים מנוכרים לכל סוגיית הסטנדרטים ומעדיפים להתמסר להוראה היומיומית בכיתה בלי להתייחס לשאלה של התפתחות מקצועית.

VELON הוא הארגון המרכז את הכשרת המורים שעיצב את התכנים והדרישות של הסטנדרטים למורי המורים. משרד החינוך קובע את המסגרת הכללית בלבד. הממשלה קובעת את הגבולות אך מורי המורים הם המפתחים – בכך ניתן לטעון שקיבלו בעלות על הסטנדרטים.

היוזמה ותהליך המעורבות בסטנדרטים לא צריכים לנבוע ממטרות של קידום או העלאה בשכר אלא מתחושת גאווה מקצועית של מורי המורים. כקבוצה מקצועית היה חשוב למורי המורים בהולנד לבסס את האיכות המקצועית שלהם. הם פעלו מתוך אחריות פנימית לקבוע את רמת המקצועיות שלהם.

מרכיב ההזדהות הפנימית של מורי המורים בהולנד עם התהליך הוא החשוב ביותר ולא בהכרח הסטנדרטים עצמם. הם ביקשו להוכיח שיש להם זהות מקצועית. (professional identity)

הטמעת הסטנדרטים

תהליך ההטמעה דינמי ונמשך כל הזמן.
הפרוצדורה מתחילה במפגש של כל המשתתפים (בקורס הערכה) על מנת להרגיש שייכות, להכיר ולבחור בן-זוג שישמש coach, כלומר עמית שיסייע בביקורת הפנימית.
בלשב שני המורה מביא מקרים אותנטיים מעבודתו ומנתח את נקודות החוזק והחולשה שלו ביחס לסטנדרטים.
בשלב הבא המורה מקבל ביקורת פנימית של עמיתים למקצוע (critical friend), כלומר התייעצות וסוג של רפלקציה. בנוסף נעשה גם שימוש במשובים של סטודנטים ובסופו של דבר הערכה מבוססת תלקיט (פורטפוליו) הקשורה לכל הליכי הסטנדרטים.

את הסטנדרטים ניסו לקשור לתהליך ההערכה יחד עם מומחי הערכה חיצוניים בהולנד, בכדי לתת מענה לשאלת המדידה של הצלחה ביישום הסטנדרטים. זו שאלה לא פשוטה שעדיין מתמודדים איתה. הערכה עצמית-פנימית יכולה להיות בעייתית כיוון שלטענת קוסטר מורים נוטים להעריך עצמם יתר על המידה או לוקים הערכת-חסר ולכן הוחלט לעבוד גם עם מעריכים חיצוניים. (המספקים יותר שקיפות לתהליך).

בסופו של דבר מתקבלת תמונה שלימה שבה מורה-המורים חושב:
א. איך אני רואה את עצמי
ב. איך עמיתיי רואים אותי
ג. כיצד אני מתפתח מכאן

לא המוסדות שולחים את המורים, אלא הם באים מרצונם. יש לציין שמורי המורים עצמם משלמים (כמעט 1600-1900 יורו) כדי להשתתף בתכנית כיוון שהם מאמינים שחשוב להם לקבל הערכה, והתהליך מתאים בעיקר למורי-מורים מנוסים.
עד כה 250 מורים (מתוך 3000 היו מעורבים בתהליך גיבוש הסטנדרטים). למרות האחוז הנמוך, קוסטר רואה בהם קבוצה נבחרת.

קוסטר מציין שבפועל האפקט של הסטנדרט מוגבל יחסית: בתלקיטים שהגישו המורים ניכר הדגש ששמו על הצד האינסטרומנטלי והפרקטי של הסטנדרט ולאו דווקא ההיבט הכללי שלו, כפי שציפו אנשי VELON. עם זאת, עדיין המסר העיקרי הוא שבהולנד אנשי המקצוע לקחו לעצמם בחזרה את הזכות לקבוע את זהותם והתפתחותם המקצועית.

להרחבה ראו מאמר:

Teacher Educators Working on their own Professional Development –
Bob Koster, Utrecht University, The Netherlands
Jurrien Dengerink, Vrije Universiteit Amsterdam, The Netherlands
http://www.atee2005.nl/download/papers/62_bb.pdf