ניסוח מחדש של אתיקה בעולם דיגיטלי: מספר רגעים עם הווארד גרדנר

Reframing ethics in a digital world: A few moments with Howard Gardner (2012). The Digital Media and Learning Research Hub. Retrieved December 4, 2012, from the World Wide Web: 

הווארד גרדנר (Howard Gardner), פרופסור לקוגניציה ולחינוך באוניברסיטת הרווארד, הוא אחד מהקולות המוערכים ביותר בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית. עבודתו על אינטליגנציות מרובות הדהדה באופן עמוק בקרב מחנכים לפני כ-30 שנה וממשיכה להוות השפעה עמוקה על המגזר כיום. בעוד שהוא אולי מוכר ביותר בזכות תיאוריה זו, בשני העשורים האחרונים הוא משמש גם כמנהל שותף של "פרויקט עבודה טובה" החוקר את המאפיין האתי של פעילויותיהם של אנשים צעירים בעולם הדיגיטלי. לאחרונה גרדנר מיקד את תשומת ליבו על ניסוח מחדש של שלוש מעלות ותיקות – אמת, יופי וטוב – בעידן דיגיטלי, בבחינה מקרוב של הנושאים של זהות, פרטיות, בעלות ואמינות, העולים בעת שבני נוער עוסקים במדיה דיגיטלית. הריאיון עם גרדנר נועד כדי לקבל הבנה טובה יותר לגבי כיצד עידן הרשת שבו אנו חיים מעצב מחדש את השקפותינו אודות אתיקה ועד כמה התפיסות המשתנות הללו ישפיעו על הלמידה ועל עתידו של החינוך.

תאר מה עולה בראשך כשאתה שומע את המשפטים הבאים:

-בית הספר וחינוך [בעידן הדיגיטלי והאינטרנט]

בית הספר, במונחים של אנשים ההולכים לבניין מ-08:00 עד 15:00, עומד להיות פחות ופחות נפוץ. חינוך עומד להיות לאורך כל החיים. זה עומד להתחיל מאוד מוקדם, וכל עוד שאנשים הם אקטיביים, יהיה עליהם להמשיך ללמוד. זה שונה מאוד מאשר במאה הקודמת שבה אם אדם למד בתיכון, הוא היה מסודר לכל החיים. הרבה מהחינוך יתרחש ממרחק. איננו יודעים עדיין את היתרונות והחסרונות של למידה מרחוק עם ילדים צעירים. אני ודאי חושב שאינטראקציה אנושית פנים אל פנים היא מאוד חשובה, אך יהיה עלינו להראות זאת לספקנים. הספקנים יאמרו שאם אנו יכולים לבצע למידה מרחוק עם ילד בן 3, אז כך זה צריך להיעשות. אנשים המאמינים בלמידה פנים אל פנים ואנשים מבוגרים יותר המאמינים בחינוך המחייב מגורים במקום, כמוני, יצטרכו להראות שיש לה יתרונות שאין ללמידה מרחוק. בנוסף יהיה צורך להתמודד עם כמה מהדברים השליליים הקשורים גם עם למידה מרחוק וגם עם למידה פנים אל פנים (למשל רמאות, בריונות). לא ניתן יהיה לטאטא אותם מתחת לשטיח.

-התפיסה של ה"טוב" [עם כניסתה של המדיה הדיגיטלית]

הדרך שבה אני חושב על הטוב היא שהוא נוגע לאופן שבו אנשים מתייחסים זה לזה. במשך אלף שנים, אנשים התקשרו ישירות פנים אל פנים בשכנות. אני מכנה זאת מוסריות שכונתית, ואין סיבה לחשוב שזה עומד להשתנות. עשר הדיברות וכלל הזהב אומרים לנו מה שאנו צריכים לדעת. אולם היחסים שלנו עם אנשים שאינם גרים בשכנות ואשר איתם אנו יכולים ליצור קשר מרחוק, באם מדובר באנשים בקהילה או ממקום אחר בעולם, עומדים להיות שונים לגמרי. לפני 20 שנה לא היינו יכולים אפילו לחזות שנוכל ליצור קשר עם כל אחד בעולם ושכל אחד יוכל ליצור קשר איתנו.

כיצד התפיסה השונה של הטוב השפיעה על הדרך שבה אתה מגדיר "השתתפות טובה" ו"עבודה טובה"?

הועלו הנחות מסוגים שונים לגבי מהי המשמעות של להיות אזרח וההשתייכות לקהילה. דברים אלו אינם משתנים בדור דיגיטלי, אך הם מקבלים צבע אחר לגמרי כאשר הדברים נעשים באופן דיגיטלי. איננו יודעים עוד מהו גודל הקהילה שאיתה אנו מתקשרים הואיל ומבחינה בסיסית אנו יכולים ליצור קשר עם כל אחד. העולם הדיגיטלי הוא כמו המערב הפרוע. ההנחות שהיו לנו לגבי פרטיות או זהות אינן יכולות להיות מושתלות בפשטות כגוש לעולם הדיגיטלי. יש לחשב ולעצב אותן מחדש. כחברה לאומית וגלובלית, אנו בתהליך של לעשות זאת ממש עכשיו.

מה שאנו מנסים לעשות ב"פרויקט משחק טוב" ו"פרויקט השתתפות טובה" זה לראות כיצד אנשים צעירים מבינים דברים אלו. בפרט, אנו בוחנים כיצד חמישה תחומים שונים מושפעים על ידי העולם הדיגיטלי: תחושת הזהות של ילדים; תחושת הפרטיות של ילדים; בעלות ומקור המחבר; אמינות, גם כיצד הם יכולים לבסס את האמינות של האחרים וגם כיצד אחרים יכולים לבדוק את אמינותם; מה זה אומר להיות שייך לקהילה.

הצבנו דילמות לבני נוער כדי להבין מהם ההבנות שלהם ואיזה סוג של הדרכה הם עשויים לרצות או צריכים. לדוגמה, כמעט כל הילדים שצפינו בהם הורידו תוכן שהם לא היו אמורים להוריד. אם שאלת אותם מדוע, הם היו עונים ש"קל לעשות זאת". "כולם עושים זאת". שאלנו אז, "מדוע אינך צריך לעשות זאת?". הם הגיבו, "אתה עשוי להיתפס ולהיענש". זו עמדה תוצאתית לגמרי, אך למעשה ישנן סיבות טובות מאוד מדוע יש לכבד קניין רוחני, מדוע אינך צריך לצטט אנשים ללא רשות, ומדוע עליך לאזכר מישהו כאשר הרעיון בא ממנו. מצד שני, גם שמנו לב שאם יש הודעה בעיתון מהנשיא אובמה, אנו יודעים שהוא לא כתב אותה. מישהו אחר כתב את הקטע, כך שזה קשה מאוד לילדים להבין הם צריכים לאזכר כאשר הנשיא משתמש במילים של מישהו אחר.

אחד מהדברים המעניינים שעלה מהמחקר שלנו הוא שאפילו ילדים השקועים בעולם הדיגיטלי מרגישים שהם היו יכולים להשתמש ביותר הכוונה וחונכות. הם נוטים לדבר על כיצד לעשות שימוש במקורות מידע, אך אם אנו שואלים, אנו מוצאים שהם אינם יודעים הרבה לגבי פרטיות וקניין רוחני. חונכות הייתה נהוגה להינתן בידי מישהו זקן, שגר בשכונה, ושידע הרבה, אך היום במובנים רבים אנשים צעירים יודעים יותר אודות הנוף הדיגיטלי מאנשים מבוגרים יותר. באינטרנט, אף אחד אינו יודע בן כמה מישהו, כך שהחונכות עומדת להתרחש עם אנשים שהם מושכים מבחינה מקוונת.

מהי התקוה שלך לגבי אמת, יופי, וטוב בעידן הדיגיטלי?

אני מאמין של המעלות הישנות. אנחנו לא צריכים להיפטר מהפרטיות. עלינו לכבד קניין רוחני, אך עלינו לטעון את העניין מחדש אולי עם דוגמאות חיות יותר מאלו שהיינו צריכים בעבר. דבר אחד בטוח, לא ניתן לייחס זאת ישירות למדיה הדיגיטלית, אך לעיתים קרובות אנשים צעירים מניחים הנחות שונות לגמרי מאנשים מבוגרים יותר.

אחת הדוגמאות האהובות עלי מגיעה מלפני מספר שנים כאשר דיקנית הסטודנטים ב-MIT הייתה על סף פיטורין מפני ששיקרה בקורות החיים שלה. זה היה ברור לאנשים כמוני שאינך יכול לבחור אנשים אחרים בתפקיד הבוחן קורות חיים אם שיקרת בשלך. אך בקבוצת הסטודנטים כמעט אף אחד לא חשב שהיא הייתה ראויה לפיטורין. הם אמרו ש"היא עשתה עבודה טובה אז מה הבעיה?" או טענו ש"כולם משקרים בקורות החיים שלהם". ההנחה שסטודנטים יחשבו שזה רע לשקר בקורות החיים איננה משהו שיכולנו לשער. זה מעניין מאוד. מהי המשמעות אם כולם פשוט משקרים בזדון בקורות החיים שלהם או, כפי שהם היו אומרים, "מגזימים"? ברור שהתהליך החינוכי חייב להתחיל במקום אחר. עליו להתחיל במדוע עליך לומר את האמת לגבי עצמך.

מה מדיר שינה מעינך [ביחס לחינוך, בני נוער, וחברה]?

לקטי דוויס (Katie Davis) ולי יש ספר הנמצא עכשיו בדפוס הנקרא דור האפליקציות (The App Generation). בספר זה אנו מדברים על כיצד אנשים צעירים מצפים פחות או יותר שיהיו אפליקציות עבור כל דבר, ואנו יוצרים הבחנה בין "אפליקציה תלויה" ו"אפליקציה מאפשרת". המשמעות של אפליקציה תלויה היא שאתה תמיד מחפש אחר אפליקציה, ואם אינך יכול למצוא אותה, אז אין לך את האנרגיה לרדוף אחריה. בימים אלה, ילדים רוצים דברים במהירות. הם רוצים דברים כעת. המשמעות של אפליקציה מאפשרת היא שהיא מסייעת לך לעשות משהו, אך היא פותחת אותך לדברים חדשים שעבורם יכולה להיות או לא להיות אפליקציה. מה שמדיר שינה מעיני היא המחשבה שיש לנו חברה שבה לא רק שיש לנו אפליקציה לכל דבר, אלא שאנשים חושבים על חייהם כקבוצת אפליקציות. חיי אפליקציה בעיני זה משהו מדכא. באם אפליקציות ישחררו או יכבלו אותנו זה דבר שמדאיג אותי.

כיצד הכניסה לשיח החינוכי מנקודת מבט פסיכולוגית עיצבה את העבודה האחרונה שלך?

באופן בלתי נמנע לעדשות, המקורקעות כאשר אתה נהפך למקצוען, יש השפעה רבה עליך, וכפסיכולוג אני חושב הרבה במונחים של האינדיבידואל ומה הוא יכול לעשות. אם ניקח משהו כמו עבודה טובה או אזרחות טובה, העמדה שלי תהיה שהאחריות נעוצה באינדיבידואל. אך אנשים רבים חושבים שהדרך שבה המוסד מוגדר והדרך שבה החוקים שלנו מוגדרים קובעות באופן ישיר צורות התנהגות שפירות או ממאירות. אם את שואלת אותי – מחוץ לתפקיד הפסיכולוגי שלי – כיצד היינו יכולים לקדם התנהגות אתית, הייתי אומר שאנו זקוקים לכללים די מחמירים ולעונשים די בהירים לאנשים המתנהגים באופן לא אתי. אך רק משום שאין לנו את הכללים הללו בארצות הברית לא משחרר את האינדיבידואל מאחריות.

שערוריית ההעתקה הנוכחית בהרווארד היא דוגמה נפלאה. היו אנשים רבים מאוד שאמרו שעלינו לזכות את כל הסטודנטים מסיבות שונות: המורה לא היה טוב; היו בחינות רבות עם ספר פתוח; היה שיתוף פעולה רחב וכו'. אני אומר "שטויות". כל סטודנט יודע את ההבדל בין משהו שהוא מעתיק ממישהו אחר לבין משהו שהוא עושה בעצמו. ודאי שכל סטודנט בהרווארד יודע זאת. אם הם היו קוראים על מישהו אחר, הם בהחלט היו רואים את ההבדל. זה המקום שאני פסיכולוג; אני מאמין באחריות אישית, לא רק בהאשמת המוסדות או החוקים או "האחרים". כמובן, שכל מקרה של סטודנט צריך להישפט באופן אישי.

האם יש תחומי מחקר מסויימים כלשהם שאתה בודק כרגע?

אני מנסה כרגע לגייס משאבים לביצוע פרויקט עם עמיתי ריצ'ארד לייט (Richard Light), שהוא חוקר ידוע בחינוך, על האמנויות החופשיות (liberal arts) במאה ה-21. היינו רוצים להבין כיצד לשמר את המיטב מהאמנויות החופשיות בעידן דיגיטלי – בעידן המכוון מאוד לטרום מקצועיות, ובתקופה שבה החינוך יקר מדי למרבית האזרחים. אני מאמין באמנויות החופשיות. לא הייתי רוצה לראות צורה זו של חינוך יורדת לטמיון.

הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

לראיון המלא עם פרופסור גרדנר באנגלית
ראה גם :
1. הווארד גרדנר – ויקיפדיה

 ראה גם :

אוריינות אתית בעידן הדיגיטאלי – ממיומנות לתפיסת עולם ( ד"ר אברום רותם ועידית אבני)

חינוך לאתיקה ומוסר על פי תכניות הלימודים בישראל