ניהול כוח אדם בהוראה במערכת החינוך בישראל
שיפר, ו' (2013). ניהול כוח אדם בהוראה במערכת החינוך בישראל, נייר עמדה לקראת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, 2013.
נייר עמדה זה מציע מתווה לתהליך הידברות שיתופי והדרגתי שמטרתו לברר ולהגדיר את התפקידים, הסמכויות והאחריות הכרוכים בניהול כוח האדם בהוראה ולחלק את התפקידים, הסמכויות והאחריות מחדש בין רשות השלטון המרכזית (בעיקר משרד החינוך) לבין רשויות השלטון המקומיות באופן מושכל ומוסכם. מתווה ההידברות המוצע יניע תהליכי הבשלה ומוכנות בקרב הרשויות המקומיות ויגביר את האמון בין בעלי העניין בתחום החינוך. חלוקה מחדש כזו – שלה יהיו שותפים כל בעלי העניין בתחום החינוך – תוביל בטווח הבינוני והארוך לפתרונן של שתי תופעות לא רצויות: האחת היא הכישלון המתמשך של משרד החינוך, כמעסיק העיקרי של מורים במערכת החינוך (ובמיוחד בחינוך היסודי), לווסת את פריסת המורים באופן שיבטיח איכות דומה של מורים בכל רחבי הארץ ובכל תת-מערכות החינוך. במיוחד לוקים ההשמה והשיבוץ של מורים במקצועות הליבה, ובהם מורים במדעים, באנגלית ובמתמטיקה, באזורי פריפריה וביישובים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים. והשנייה היא העיוות המתמשך בחלוקת הסמכויות, התפקידים והאחריות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, שאינו מתחשב לא בשינויים שעברו של השלטון המקומי מאז החלת חוק הבחירה הישירה של ראשי רשויות ולא באחריות שקיבלו עליהן הרשויות להספקת מגוון שירותים לתושביהן.
שתי התופעות הללו מונעות את פיתוחם של צוותי הוראה מגובשים ומחויבים לכל התלמידים ביישוב, צוותים שסביבת העבודה שלהם מעודדת יצירתיות, שותפות ואמון, שהם תנאים הכרחיים לשיפור תהליכי ההוראה והלמידה ומערכת החינוך בכלל. שתי התופעות הלא רצויות הן על כן גורם בעל משקל בקיומו של הקשר החזק והיציב בין מעמד חברתי-כלכלי לבין הישגים לימודיים. ובמילים אחרות – הן נושאות בחלק משמעותי של האחריות לפערים הבלתי נסבלים ברמת שירותי החינוך בין המרכז לבין הפריפריה הגאוגרפית והחברתית.
תוצאות חיוביות של ההליך המוצע יכללו את חיזוק מעמדו של משרד החינוך כנושא באחריות למתן הזדמנות אמיתית לכל ילד – בלא קשר למעמדה החברתי-כלכלי של משפחתו ושל הרשות המקומית שבה הוא מתגורר – למצות את יכולותיו ולהיות שותף פעיל בחברה. פירושו של דבר שמשרד החינוך יתווה מדיניות מורים כוללת שבמסגרתה, בין היתר, מדיניות של ויסות ותמרוץ שתבטיח פיצוי נאות לרשויות חלשות. הרשויות המקומיות – בעקבות תהליכי למידה, השתפרות והעצמה – תקבלנה עליהן את האחריות והסמכות ליצור סביבת עבודה בטוחה, פתוחה ומעודדת יצירתיות ואמון למורים במערכת החינוך היישובית, כזו שתשפר את תהליכי ההוראה והלמידה וגם תעלה את מעמד המורה.
קישור לחוברת ההכנה לכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה 2013 בנושא "החינוך ושברו: לקראת פרדיגמה חדשה בחינוך":
הנתונים באדיבות מרכז גוטמן לסקרים שבמכון הישראלי לדמוקרטיה (ע"ר)
שיפר, ו' (2013). ניהול כוח אדם בהוראה במערכת החינוך בישראל, נייר עמדה לקראת כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה, 2013.
נייר עמדה זה מציע מתווה לתהליך הידברות שיתופי והדרגתי שמטרתו לברר ולהגדיר את התפקידים, הסמכויות והאחריות הכרוכים בניהול כוח האדם בהוראה ולחלק את התפקידים, הסמכויות והאחריות מחדש בין רשות השלטון המרכזית (בעיקר משרד החינוך) לבין רשויות השלטון המקומיות באופן מושכל ומוסכם. מתווה ההידברות המוצע יניע תהליכי הבשלה ומוכנות בקרב הרשויות המקומיות ויגביר את האמון בין בעלי העניין בתחום החינוך. חלוקה מחדש כזו – שלה יהיו שותפים כל בעלי העניין בתחום החינוך – תוביל בטווח הבינוני והארוך לפתרונן של שתי תופעות לא רצויות: האחת היא הכישלון המתמשך של משרד החינוך, כמעסיק העיקרי של מורים במערכת החינוך (ובמיוחד בחינוך היסודי), לווסת את פריסת המורים באופן שיבטיח איכות דומה של מורים בכל רחבי הארץ ובכל תת-מערכות החינוך. במיוחד לוקים ההשמה והשיבוץ של מורים במקצועות הליבה, ובהם מורים במדעים, באנגלית ובמתמטיקה, באזורי פריפריה וביישובים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים. והשנייה היא העיוות המתמשך בחלוקת הסמכויות, התפקידים והאחריות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, שאינו מתחשב לא בשינויים שעברו של השלטון המקומי מאז החלת חוק הבחירה הישירה של ראשי רשויות ולא באחריות שקיבלו עליהן הרשויות להספקת מגוון שירותים לתושביהן.
שתי התופעות הללו מונעות את פיתוחם של צוותי הוראה מגובשים ומחויבים לכל התלמידים ביישוב, צוותים שסביבת העבודה שלהם מעודדת יצירתיות, שותפות ואמון, שהם תנאים הכרחיים לשיפור תהליכי ההוראה והלמידה ומערכת החינוך בכלל. שתי התופעות הלא רצויות הן על כן גורם בעל משקל בקיומו של הקשר החזק והיציב בין מעמד חברתי-כלכלי לבין הישגים לימודיים. ובמילים אחרות – הן נושאות בחלק משמעותי של האחריות לפערים הבלתי נסבלים ברמת שירותי החינוך בין המרכז לבין הפריפריה הגאוגרפית והחברתית.
תוצאות חיוביות של ההליך המוצע יכללו את חיזוק מעמדו של משרד החינוך כנושא באחריות למתן הזדמנות אמיתית לכל ילד – בלא קשר למעמדה החברתי-כלכלי של משפחתו ושל הרשות המקומית שבה הוא מתגורר – למצות את יכולותיו ולהיות שותף פעיל בחברה. פירושו של דבר שמשרד החינוך יתווה מדיניות מורים כוללת שבמסגרתה, בין היתר, מדיניות של ויסות ותמרוץ שתבטיח פיצוי נאות לרשויות חלשות. הרשויות המקומיות – בעקבות תהליכי למידה, השתפרות והעצמה – תקבלנה עליהן את האחריות והסמכות ליצור סביבת עבודה בטוחה, פתוחה ומעודדת יצירתיות ואמון למורים במערכת החינוך היישובית, כזו שתשפר את תהליכי ההוראה והלמידה וגם תעלה את מעמד המורה.
קישור לחוברת ההכנה לכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה 2013 בנושא "החינוך ושברו: לקראת פרדיגמה חדשה בחינוך":
הנתונים באדיבות מרכז גוטמן לסקרים שבמכון הישראלי לדמוקרטיה (ע"ר)