נזקיה של תרבות המבחנים

פרופסור עמי וולנסקי

המודל הסטנדרטי שהתפתח בעולם רואה בניהול ריכוזי של מבחנים אמצעי המבטיח למידה אפקטיבית, יותר מאשר הערכת ההישגים שמבצעים המורים. מודל זה התפשט והעמיק מאז שנות ה-80. הביקורת העיקרית עליו היא, שהוא מכוון להצלחה בבחינה יותר מאשר תורם לבנייה של ידע. זהו מודל המוביל למבנה אחיד של תוכניות לימודים, שאינו מותאם לשונות בהרכב התלמידים, והחמור מכל - משניא את בית הספר על התלמידים.

בכנס שהתקיים בינואר, במאלמו שבשוודיה, טען חוקר החינוך פרופ' פסי סלברג מפינלנד, כי האמונה בתועלתם של מבחנים התפשטה בעולם והפכה ל"ווירוס קטלני". פרופ' פטרישיה ברודפוט, חוקרת נודעת מאנגליה, הצביעה על המחיר האינטלקטואלי והכלכלי של השתלטות המבחנים על חיי החינוך.

למאמר בעיתון "הארץ"


ראה גם :

פחות בחינות, יותר לימוד

ארצות הברית: נסיגה חלקית ממשטר הבחינות

    לפריט זה התפרסמו 7 תגובות

    ותודה לפרופ' עמי וולנסקי ששוב הביא את הדברים. הם אינם חדשים, אך ככל שנרבה להאיר בחוצות העיר את הצורך בשינוי ובהגמשה של תרבות המבחנים, ואת הנזקים שתרבות זו, כפי שהיא קיימת כעת, גורמת ללמידה האותנטית, כך אולי נצליח לשנות במקצת את המציאות.

    פורסמה ב 03/04/2012 ע״י עירית דיאמנט

    מפנה את תשומת לבכם לדעה שלי, תגובה למאמר של עמי וולנסקי, שהתפרסמה בגיליון החג של הארץ. כמובן, לא מדובר בתרבות מבחנים, אלא בתעשיה, שאין לה דבר וחצי דבר עם תרבותhttp://www.haaretz.co.il/opinions/letters/1.1680975

    פורסמה ב 08/04/2012 ע״י ברוך יעקבי

    תרבות/תעשיית המבחנים ממלאת את החלל הפדגוגי הקיים בהערכת למידה מסוג אחר, או בעצם, במטרות למידה מותאמות לעידן הנוכחי. ככל שחלל זה יתמלא בחלופות איכותיות ומוכחות כך יצומצם מספר המבחנים. צמצום טכני של מס' המבחנים מתורגם מייד לתוך המגרש הפוליטי ומבוטא בשיח ציבורי רדוד ומתלהם. תוצאתו כמעט ידועה מראש…

    פורסמה ב 18/04/2012 ע״י ניצן אליקים

    תודה לך ניצן, על התובנות נקווה אולי שראמ"ה תשכיל לנצל את כוחה הגובר וגובר במערכת החינוך גם בגיבוש חלופות להערכה חלופית בחינוך

    פורסמה ב 19/04/2012 ע״י עמי סלנט

    הערכה חלופית נהוגה במערכת, ולאט לאט אכן מחלחלת אל בתי הספר – אך היא איננה מפנה את הדרך להערכה יעילה ואותנטית, אלא היא תוספת נחמדה בשוליה. לכן לדעתי זה איננו הפתרון – צריכה להיות הבנה שצריך לוותר על המבחנים כתרבות, למזער את נוכחותם ולפנות מקום לתהליכים מעמיקים ונכונים של למידה.

    פורסמה ב 19/04/2012 ע״י עירית דיאמנט

    הבעיה לדעתי הרבה יותר סבוכה מהשאלה כן/ לא מבחנים, יותר או פחות מבחנים. השאלה היא מי יכול, מוכן, רוצה ללמד אחרת?… על מנת שיתאפשר סגנון הוראה מתקדם יותר, פתוח יותר, מקדם לחשיבה ויצירתיות צריך צוות מקצועי הבטוח בדרכו שרוצה לקחת חירות מקצועית ואחריות מקצועית. האם המורים באמת רוצים לקחת את החירות לידיים שלהם? לדעתי לא תמיד..חירות מקצועית של מורים תתקיים בקרב אלו שזהותם המקצועית ברורה להם והם בטוחים בה. הבסיס לקיומה של זהות מקצועית היא הכשרה והשקעה בהתפתחות מקצועית בקרב מורים. כשאלו יתקיימו מורים לא יחששו לשאת באחריות, להגן על פעולותיהם , ולספק אלטרנטיבה מקצועית ראויה למבחנים המתישים. האמון במקצועיות המורים הן מצד הציבור הרחב והן מצד מערכת החינוך עצמה ישוב רק באמצעות טיפוח מקצועי של המורים.אני תקווה שרפורמת אופק חדש המחייבת מורים להתפתחות מקצועית תקדם במשהו את החינוך בישראל לקראת הגל השלישי- המאה 21…דורית לאורמנהלת חטיבה צעירה

    פורסמה ב 01/06/2012 ע״י דורית לאור

    אני מאוד מסכימה עם דברייך, דורית. בתי הספר בהם הייתי שותפה לקחו הן את החרות והן את האחריות עליהן את כותבת. אני מקווה שכיום יש יותר כאלה, אך כמובן שאין מספרם גורף. מקווה שבפיתוח המקצועי של המורים, לו אני שותפה בימים אלה, נצליח 'להצמיח' מורים כמו אלה שאת מתארת. האופן שבו מתקבלת החובה ללמוד כחלק מ'האופק החדש', הוא נושא נוסף ולא פשוט לדיון.

    פורסמה ב 01/06/2012 ע״י עירית דיאמנט
    מה דעתך?
yyya