נוכחות גלויה וסמויה בקבוצות דיון מקוונות של קורסים אקדמיים

מקור: מחקר בהדרכת פרופסור רפי נחמיאס, אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס לחינוך.

מטרת המחקר היא לזהות ולאפיין צורות השתתפות של סטודנטים בקבוצות דיון מקוונות (ברשת האינטרנט) שהפעילות בהן התקיימה במסגרת של לימוד בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. המחקר בודק בעיקר את דפוסי ההשתתפות הסמויה, סוג השתתפות שאינו ניתן לזיהוי מיידי. עד כה רק מחקרים מעטים עסקו בנושא. קבוצות הדיון במחקר מבוססות על הודעות טקסט ומתנהלות באופן א-סינכרוני. המחקר בודק תחילה את מספר הסטודנטים המבקרים בקבוצות הדיון. אלו הם המשתתפים הפעילים בדיון.

הפעילות בקבוצות הדיון באה לידי ביטוי בשני אופנים:

·       שליחת הודעות לדיון. זוהי פעילות וירטואלית הנגלית לעין כל המשתמשים, והיא הפעילות הגלויה בדיון. צפייה בהודעות שנשלחו לדיון על ידי משתתפים אחרים. זוהי פעילות וירטואלית שאינה נגלית לעין, והיא הפעילות הסמויה בדיון.

·        סטודנטים שמקיימים פעולות סמויות בלבד הם משתתפים סמויים ואילו סטודנטים שמקיימים פעולות גלויות וסמויות הם משתתפים גלויים.

לאחר שזוהתה אוכלוסיית הסטודנטים המבקרים בקבוצות הדיון, נבדק היחס בין המשתתפים הסמויים לבין המשתתפים הגלויים, ונמדד היקף הפעולות הגלויות והפעולות הסמויות של סטודנטים אלה. בנוסף, בודק המחקר אם המגדר (gender) ותחום הדעת הנלמד משפיעים על כמות הסטודנטים הפעילים בקבוצות הדיון, וכן אם הם משפיעים על היחס ביו המשתתפים הסמויים לבין הגלויים ועל היקף הפעולות הגלויות והסמויות.

קבוצות דיון באינטרנט מאפשרות לקבוצת אנשים בעלי עניין משותף לתקשר בינם לבין עצמם באופן וירטואלי. הפעילות בקבוצה וסגנון התקשורת בין המשתתפים מספקים חומר ועניין רב לחוקרים. נעשים מחקרים כמותיים המתבססים על הפעולות הגלויות (היקף ההודעות, תכיפות ההודעות, כמות המשתתפים וכדומה), וכן מחקרים איכותיים הנוגעים לניתוחי הטקסט של ההודעות הנשלחות לקבוצה. חלק מהמחקרים משתמשים בניתוח ההודעות עצמן ככלי המחקר העיקרי, בעוד שאחרים נעזרים בדיווחי המשתתפים.

בחלק מהמחקרים (Bagherian & Thorngate , 2000) נמצא כי היקף הפעילות הגלויה דל, ומנחי הדיון תוהים לא פעם אם וכמה משתתפים נוספים עושים שימוש בכלי בלי שיש לכך תיעוד גלוי.

על פי דיווחי המשתמשים נמצא כי היקף הפעילות בקבוצות הדיון גדול יותר מהיקף הפעילות הנראית לעין, כלומר, מכמות ההודעות הנשלחות לקבוצה. לא נמצאו מחקרים המספקים נתונים מדויקים על מידת הפעילות הסמויה בקבוצות הדיון. נראה שהדבר נעוץ בהעדרו של כלי מדידה ייעודי לאיתור הנתונים. המחקר המוצג כאן מציע פתרון לבעיית ניתוח הפעילות הסמויה ובזה חידושו.

נתוני המחקר מתבססים על רישום של כניסות המשתמשים לקבוצות הדיון. הכניסות לקבוצה נרשמות כשורות קוד ונאגרות בבסיס הנתונים של המערכת. באופן כזה, כל כניסה של משתמש למערכת מותירה תיעוד מדויק על הפעולה שהתבצעה. למטרה זו אותרו (במחקר זה) מתוך שורות הקוד הפעולות הגלויות והפעולות הסמויות. הנתונים שהתקבלו מספקים מידע בעל חשיבות רבה הן למחקר המוצג כאן והן למחקרים נוספים.

המחקר נערך בקרב 3, 305 סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה שלמדו ב-13 קורסים אקדמיים סמסטירייאלים מתחומי דעת שונים, במהלך שנת הלימודים 1999. לכל אחד מהקורסים הוקם אתר באינטרנט אשר כלל בין היתק קבוצות דיון.

מהממצאים שהתקבלו עולה כי:

הסטודנטים בקורסים ממעטים להשתתף בפעילות בקבוצות הדיון. מרבית הסטודנטים (72%) מעולם לא ביקרו כלל בקבוצת הדיון, אף לא כמשתתפים סמויים. בקרב המבקרים בקבוצות הדיון, 26% הם משתתפים גלויים לעומת 74% משתתפים סמויים. יחס דומה נמצא גם בקרב אוכלוסיית הגברים המבקרים בקבוצות הדיון, הנשים המבקרות בקבוצות הדיון, הסטודנטים ממדעי המחשב והסטודנטים ממדעי החברה. בקרב המבקרים בקבוצות הדיון, ההשתתפות הגלויה היא דלה ביותר. רק 7% מכלל הסטודנטים במדגם הן נשים שקיימו פעולות גלויות, כלומר, שלחו לפחות הודעה אחת לדיון במהלך הסמסטר. 21% מכלל הסטודנטים במדגם הן נשים סמויים. סטודנטים אלה קיימו פעולות סמויות בלבד לאורך כל הסמסטר, כלומר, הסתפקו בקריאת ההודעות של המשתתפים האחרים. מכלל הסטודנטים במדגם, שיעור הגברים המשתתפים בקבוצות הדיון (21%) גבוה יותר באופן מובהק משיעור הנשים (7%). מכלל הסטודנטים במדגם, שיעור הסטודנטים ממדעי המחשב המשתתפים בקבוצות הדיון (22%) גבוה יותר באופן מובהק משיעור הסטודנטים ממדעי החברה (6%). סטודנט שנכנס לקבוצת הדיון קורא כ-50% מההודעות בקבוצה.

התוצאות מראות שמידת השימוש בקבוצות הדיון המקוונות במסגרת לימודית אקדמית היא נמוכה ביותר. על פי מחקרים חשובים (Kiesler , Siegel & Mcguire , 1984, Harasim, 1990) לקבוצות הדיון המקוונות יש פוטנציאל לימודי וחברתי גבוה. במיוחד נכון הדבר בקורסים הנלמדים בהוראה מרחוק, שבהן קבוצות הדיון הוא כלי שתומך באינטראקציה חברתית ובלמידה שיתופית בין לומדים ומלמדים המרוחקים זה מזה.

לאור החשיבות שמחקרים מייחסים לקבוצות דיון מקוונות, נראה שבקורסים הנחקרים לא נוצל מלוא הפוטנציאל הגלום בכלי.

 על מנת למצות את הפוטנציאל הזה, דרושות פעולות נוספות. חלק מהן קשורות לפעילותם של צוותי ההוראה, כגון לעורר עניין בדיונים, להתמחות בהנחיה מותאמת למדיום המקוון, להכיר סגנונות וטקטיקות המיוחדים להנחיה וירטואלית, ועל ידי כך לעורר בסטודנטים מוטיבציה להשתתפות בדיון. ככל שהיקף הפעילות מסוג זה יגדל, הסטודנטים ייחשפו למגוון רחב של דעות ורעיונות, ויתרמו מעצמם לאחרים.

מקורות מידע מצוטטים:

Bagherian, F., & Thorngate, W. (2000) Horses to water: Student use of course newsgroups. First Monday, 5 (8).
http://www.firstmonday.dk/issues/issue5_8/thorngate

Kiesler, S., Siegel, J. & McGuire, T. W. (1984). Social psychological aspects of computer mediated communications. American Psychologist, 39, 1123-1134.

King, A. (1992). Facilitating elaborative learning through guided student-generated questioning. Educational Psychologist, 27, 111-126.

Harasim, (1990). Online education: Perspectives on a new environment. NewYork: Praeger