מתחים ופרדוקסים בהוראה: השלכות על הכשרת מורים

Ben-Peretz, M. & Flores. M. A., (2018). Tensions and paradoxes in teaching: implications for teacher education. European Journal of Teacher Education, 41 (2), 202-213

פרופ' בן פרץ תרצה בכנס הבין-לאומי השביעי בהכשרת מורים, שיתקיים ב-26-24 ביוני 2019 במכון מופ"ת בתל אביב

• בפני הכשרות המורים כיום ניצבים האתגר והמחויבות הכרוכים בהכנת פרחי ההוראה להתמודד עם אוכלוסיות תלמידים מגוונות המגיעות מהקשרים חברתיים ותרבותיים שונים.
• משימות אלה המונחות לפתחי הכשרות המורים תורמות להבנות שונות ולעתים סותרות של משמעות הכשרת המורים ולציפיות שלא תמיד עולות בקנה אחד זו עם זו.
• המאמר דן בציפיות כפולות אלה, ובמיוחד בשלושה מתחים בין דרישות מתחרות:
• 1. בין הדרישה מהמורים להפגין אוטונומיה מקצועית לבין עולם המדיניות החינוכית הנכפית עליהם מבחוץ
• 2. בין הצורך לדרבן את התלמידים לקראת תוצאות מיידיות והצלחה בבחינות חיצוניות אל מול הצורך להכין אותם בהקשר הבית ספרי לקבלה בעידן של הגירה ורב תרבותיות
• 3. בין הצורך בידע משותף ככלי שעשוי לענות על אתגרי הרב תרבותיות, לבין הדרישה המורים להותיר בתכנית הלימודים מקום נרחב גם להיבטים התרבותיים השונים של האוכלוסיות המגוונות.

לתקציר המאמר

לקריאה נוספת

הכשרת מורות וזהויות, פדגוגיה ביקורתית וצדק חברתי

בין תרבותיות וחינוך מורים. מחקר מנקודת מבטם של מורים עתידיים

מורי מורים כרפורמטורים: אג'נדות מתחרות

מבוא

עבודת המורים אינה מנותקת מהקשרי מדיניות שונים התלויים מצדם בסביבות חברתיות שונות. המאמר הנוכחי דן בכמה נושאים בהם ניכרת השפעת הסביבה החברתית והמדיניות על התכנים של הכשרות המורים כמו גם על התהליכים המתחוללים בהן. הכשרות המורים מכילות כיום מורכבויות רבות והן מעלות שאלות שונות בעלות השלכות על העתיד. כמה מהסוגיות המשפיעות על ההכשרות נוגעות לרמת האחריותיות הנדרשת מהן לצד הסטנדרטיזציה הנכפית עליהן מלמעלה (Sachs, 2016). סוגיות אחרות מתייחסות לכניעתם של מורים לצווי התרבות ההישגית, תוך ביקורת מתמדת על פעולותיהם, המתלווה לירידה באוטונומיה המקצועית שלהם, וכל זאת בסביבה של חשד וחוסר אמון עליה מעידים מורים ברחבי העולם (Sachs and Mockler, 2012). על כל אלה יש להוסיף שינויים של השנים האחרונות שנגרמו בעקבות גלי ההגירה והרב תרבותיות המוסיפים עוד נדבכים לעבודת המורה ומשליכים כמובן גם על מורכבות האתגרים של הכשרות המורים.

גם מידת המקצועיות של המורים נתונה כמובן להשפעותיה של הסביבה החיצונית, ובימים של אחריותיות הולכת וגוברת ורגולציה, צצים על פני השטח כמה מובנים של המונח "מקצועיות" וכמה דרכים ליישומה. חשוב לציין שתגובת המורה לסביבה החיצונית אינה אוטומטית והיא מותנית או מתווכת באמצעות תפיסותיו ואמונותיו האינדיבידואליות ו/או הקבוצתיות. יכולות התגובה שלו לשינויים גם הן משתנות בהתאם לגורמים אלה, כך שמדובר במערכת רבת גורמים הפועלת בסביבה משתנה.

מאמר זה עוסק, כאמור, במתחים ובפרדוקסים המלווים את ההוראה, ובמיוחד בדרישות המתחרות בנוגע ליישום מדיניות חיצונית לצד הפעלת אוטונומיה מקצועית. בנוסף עוסקים המחברים במתח בין הצורך להשיג תוצאות מידיות והצלחה בבחינות חיצוניות אל מול הצורך להכין תלמידים בעידן של הגירה ורב תרבותיות בהקשר הבית ספרי ולסיום בדרישה לידע משותף אל מול הדרישה להתייחסות פרטנית לכל תרבות ותרבות.

הפרדוקס של יישום מדיניות חיצונית מול אוטונומיה מקצועית

בסקירת ספרות המחקר העוסקת בעבודתם של המורים חוזרים ומופיעים כמה מונחים, ביניהם אחריותיות, מסוגלות, יעילות ואף מקצוענות ניהולית. מקצועו של המורה הפך מורכב במיוחד במהלך העשורים האחרונים וראיה לשינוי זה נמצאת במונחים החדשים או כמו שהם מכונים "מילון ההישגיות החדש" (Ball, 2003) החולש על כל מערכות תכנון הלימודים בעולם. בהקשר הגלובלי של הכלכלה התחרותית, לשינויים אלה השפעות מרחיקות לכת על עבודת המורים ועל בתי הספר באופן כללי.

בהקשרים רבים מורים מוצאים עצמם תחת לחץ להשלים עם רגולציות חיצוניות שמטרתן לשפר את איכות ההוראה, את הלמידה ובמיוחד את הישגי התלמידים. אך חרף המטרות וההיקפים המגוונים של הרפורמות במדינות השונות ניתן לזהות מגמות משותפות לכולן. במיוחד עוברות כחוט השני מגמות פיקוח הולכות וגוברות, מנגנוני בקרה רבים יותר ועבודת פקידות (ביורוקרטיה) מסועפת יותר, הקשורה לעומסי העבודה החדשים.

כיצד מגיבים המורים? דומה שלדרישה הנכפית מלמעלה לשינויים בעבודת המורים ובבתי הספר בכלל, מורים מגיבים בדרכים שונות. חלק מהמורים משלימים עם הרפורמות ועם היוזמות במדיניות, גם אם הם לא תמיד תומכים בהן. אחרים מתרגמים את ההנחיות לפרקטיקה בדרכים שונות ומגוונות. קבוצה שלישית של מורים מתנגדת בתוקף לשינויים. מורים אלה נשארים נאמנים למחויבות שלהם, כנראה בזכות תחושת זהות חזקה המאפיינת אותם ומעניקה להם כוח עמידה גדול יותר (Day and Smethem, 2009; Flores, 2011, 2012; Flores, Ferreira and Parente, 2014; Osborn, 2006).

 המתח בין הצורך להשיג תוצאות מידיות לבין הכנת התלמידים לרב תרבותיות בבתי הספר

בעשורים האחרונים בתי ספר ומורים עומדים בפני אתגרים חדשים מסוגים שונים. כך למשל אתגרי הרב תרבותיות, ההגירה ושינויים במדיניות הרווחה מניעים תפיסות עולם חינוכיות שונות, וכל זאת בסביבות הוראה ולמידה בעידן דיגיטלי. ההוראה הפכה למשימה מורכבת הרבה יותר ופרגמנטרית, כיוון שעליה להתאים עצמה לאוכלוסיות משתנות (Klette, 2002).

אחד המתחים המרכזיים הנובעים מסיטואציה זו הוא המתח בין תפיסה רחבה של חינוך מטפח המדגיש ערכים מוסריים, לבין תפיסה צרה, ממוקדת מטרה, אינסטרומנטלית, של מקצוע ההוראה ושל משימותיו. קונפליקט נוסף, קשור לקודמו, מתקיים בין דרישה לאוטונומיה הולכת וגוברת במקצוע ההוקרה לבין פיקוח מתגבר ונוכחותם של כבלים ודרישות חיצוניים (Klette, 2002). האם על המורה לדאוג להישגיו של התלמיד או לרווחתו החברתית והאזרחית? (Day and Smethem, 2009).

המחקר מעלה כי תחושת המורים אינה חד משמעית והם חווים רגשות אמביוולנטיים חזקים לצד המאמצים המושקעים בהתמודדות עם סוגיות של צדק חברתי ושונות בבית הספר (Zemblyas, 2010). רב תרבותיות היא נושא "חם" אך הוא לא זוכה להתקבלות קונצנזואלית גם בשל האופנים הרבים בהם ניתן וצריך לשלב אותו בפדגוגיה (Pruitt, 2016) וגם בגלל שלא תמיד קל ליישב בין דרישות ההוראה לבין החשיבה על השונות התרבותית.

רב תרבותיות בהכשרת מורים

לאור המצב המשתנה נשמעו קולות התומכים בשילוב פרספקטיבה רב תרבותית גם בהכשרות המורים (Acquah and Commins, 2013). מחקרים שונים מרחבי העולם (Flores and Ferreira, 2016; Lowenhaupt and Reeves, 2017), מראים כי יש לפתח ולהעמיק את ידיעותיהם ואת הבנותיהם של המורים לעתיד, באשר להקשרים התרבותיים והחברתיים של התלמידים דרך דיון בזהויות שונות. אך גם כאן, כפי שהוסבר קודם, עלה מתח, אולי מובנה, בין הצורך לעודד הישגים במבחנים לבין הצורך להכין תלמידים ללמידה בעידן של הגירה ורב תרבותיות.

ידע מוסכם ומקובל על כולם נתפס כהכרחי על מנת להתמודד עם אתגרי הרב תרבותיות, אך במקביל יש להשאיר בתכנית הלימודים די מרחב להיבטים השונים של הזהויות המגוונות. דרישה כפולה זו משפיעה על הכשרת המורים הן ברמת התכנים הנלמדים והן ברמת אופני ההוראה ופעילויות הלמידה המוקנות בהכשרה. אמנם חלק מהידע הזה, הכרוך גם בשינוי עמדות ואמונות, או בהעמקה של תפיסות שטחיות, יכול להירכש בעת ההכשרה, אולם חשוב להבין שחלקו נרכש רק בעת ההתנסות הממשית במסגרת הבית ספרית, כשהמונח הכללי "תלמיד" מתורגם למציאות קונקרטית.

בסופו של דבר, טוענות מחברות המאמר, התוכן ואופני ההוראה, שקודם נדמו כשני מרכיבים מבודדים בהכשרת המורים, נראים כעת כתלויים זה בזה. מורה למתמטיקה, למשל, ילמד את החומרים של הדיסציפלינה שלו, באופן אחר, כאשר הוא מורה ההקשר חברתי משתנה. בנוסף, חשוב להבין כי משמעותו המכרעת של המפגש עם המציאות חייב לקבל תצורה של ליווי מורים לא רק לפני כניסתם לבית הספר, אלא גם במהלך העבודה.

השלכות על עתיד הכשרות המורים

לאור כל האמור לעיל יש להבנות את הכשרות המורים העתידיות באופן שיהלום ביתר שאת את השינויים שהוזכרו ואת הקונפליקטים, או המתחים שנוצרו בעקבותיהם. יש להקפיד למשל על גרעין משותף של ידע ושל נושאי לימוד משותפים בכל ההכשרות, למשל אין לוותר על הקניית אופני הוראה ולמידה, אך במקביל יתלוו לקורסים אלה, שיעורים העוסקים בתרבויות השונות ובהיבטים הייחודיים לכל אחת מהן. כבני אדם, כך מסכמות הכותבות את מאמרן, אנו חולקים מאפיינים משותפים ובה בעת אנו שמחים בשונותנו התרבותית. ממש כמו בסרט התיעודי הנודע "תינוקות" (2010) כל תינוק גדל בסביבה תרבותית אחרת. ההבדלים בין התרבויות עצומים, אך בסופו של דבר, כל הילדים לומדים לדבר וללכת.

ביבליוגרפיה

Acquah, E. O., and N. L. Commins. 2013. “Pre-Service Teachers’ Beliefs and Knowledge about Multiculturalism.” European Journal of Teacher Education 36 (4): 445–463

Ball, S. 2003. “The Teacher’s Soul and the Terrors of Performativity.” Journal of Education Policy 18 (2): 215–228

“Babies.” 2010. Directed by Thomas Balmes

Day, C., and L. Smethem. 2009. “The Effects of Reform: Have Teachers Really Lost Their Sense of Professionalism?” Journal of Educational Change 10: 141–157

Sachs, J. 2016. “Teacher Professionalism: Why Are We Still Talking about It?” Teachers and Teaching, Theory and Practice 22 (4): 413–425

Sachs, J., and N. Mockler. 2012. “Performance Cultures of Teaching. Threat or Opportunity?” In The Routledge International Handbook of Teacher and School Development, edited by C. Day, 33–43. London: Routledge

Flores, M. A. 2011. “Tendencias E Tensoes No Trabalho Docente: Reflexoes a Partir Da Voz Dos Professores [Trends and tensions in teachers' work: A study of teachers' voices].” Perspectiva. Revista Do Centro De Ciencias Da Educacao 29 (1): 161–191. Florianopolis: NUP/CED

Flores, M. A. 2012. “Teachers’ Work and Lives: A European Perspective.” In The Routledge International Handbook of Teacher and School Development, edited by C. Day, 94–107, London: Routledge

Flores, M. A., F. I. Ferreira, and C. Parente. 2014. “Conclusoes E Recomendacoes.” In Profissionalismo E Lideranחa Dos Professores, edited by M. A. Flores, 217–236. Santo Tirso: De Facto Editores

Klette, K. 2002. “Reform Policy and Teacher Professionalism in Four Nordic Countries.” Journal ofEducational Change 3 (3/4): 265–282

Lowenhaupt, R., and T. D. Reeves. 2017. “Changing Demographics, Changing Practices: Teacher Learning in New Immigrant Destinations.” Journal of Professional Capital and Community 2 (1): 50–71

Osborn, M. 2006. “Changing the Context of Teachers’ Work and Professional Development: A European Perspective.” International Journal of Educational Research 45: 242–253

Pruitt, L. J. 2016. “Multiculturalism at Play: Young People and Citizenship in Australia.” Journal of Youth Studies 19 (2): 269–285

Zembylas, M. 2010. “Teachers’ Emotional Experiences of Growing Diversity and Multiculturalism in Schools and the Prospects of an Ethic of Discomfort”. Teachers and Teaching Theory and Practice 16 (6): 703–716