משוב בהערכת עמיתים: התפתחות מקצועית מתמשכת ותוצאות בלתי צפויות

Shortland, S., (2010). Feedback within peer observation: Continuing professional development and unexpected consequences, Innovations in Education and Teaching International, 47(3), 295-304.

מילות מפתח: הוראה בהשכלה הגבוהה, הערכת הוראה, תצפית-עמיתים

הסיכום מאנגלית נכתב ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר הוא חקר מקרה שנעשה במסגרת למידה במוסד השכלה גבוהה בבריטניה ובחן את מקומו האפשרי של משוב עמיתים בהתפתחות מקצועית הוראתית של המרצים שתפקידיהם רבי-פנים (ידע תחום הדעת, תקשור, מחקר, ניהול וידע טכנולוגי) משלימים ו/או סותרים (Skelton, 2005 ). תהלכי התפתחות ושיפור הוראה מתמשכים ניתן לקיים בצורות התערבות שונות, כשבכולן הדגש הוא על מקומם של הפרטים המפעילים אותו באמצעות רפלקציה ביקורתית ופעולות עצמיות (Megginson & Whitaker, 2003).

להערכת/משוב עמיתים בהשכלה הגבוהה יש מטרות של שיפור איכות ושל קידום התפתחות. היא כוללת לרוב רצף בן ארבעה שלבים: תיאום ציפיות טרום-תצפית בשיעור, תצפית, משוב ודיון ותיעוד כתוב של התהליך. חולשתו של התהליך היא בכך שזיהוי צרכים התפתחותיים דורש הערכה מוקדמת. יש אקדמאים המסתייגים מנטילת חלק בכך וחוששים מצורות מסוימות של הערכה של רמת כישוריהם ((Bell, 2001. ניתן לחזק זאת ע"י מעורבות "מלמעלה"(Peel, 2005). דגמים של תצפיות עמיתים מדגישים בדרך כלל משובים ממוקדי-תחום דעת, בונים ורגישים. אולם, גם משובים כאלה עשויים להתפרש בדרכים שונות ע"י המוערכים. גם משובים המכוונים להאיר גישות שונות עשויים להתפרש כביקורתיים ביותר, ויש אף נטייה של מעריכים להביע תמיכה ולהימנע ממשוב שעשוי להיתפס כביקורתי (Shortland, 2004b ).

על שותפים למשוב עמיתים ולנקוט בגישה של "חבר ביקורתי", תוך הישענות על יחסי אמון וכבוד. הרעיון של "אקלים של כבוד" הוא בעל השתמעויות חשובות. בעת מתן משוב מושקעת תשומת לב מועטה ליחסי הכוח המורכבים של תקשורת בין-אישית. הבחירה של עמית-מעריך חשובה ביותר ולא ניתן לסמוך תמיד על ציוות מקרי, אף כי החלטות משותפות לעבוד בצוותא אינן מבטיחות תמיד הצלחה. יחסים בונים יכולים אף לפגום בתהליך של צפייה ומשוב של עמיתים. חשוב שתהיינה להם מטרות משותפות כדי שיוכלו להגיע לכלל "ברית עבודה משותפת" (Peel & Shortland, 2004, MacKinnon, 2001).

על המחקר – במסגרת המחקר התקיימה סדרה של 10 תצפיות-עמיתים שהיוו את חקר המקרה. התצפיות נערכו בשיעור שבחלקו הראשון השתתפו סטודנטים משתי כיתות שונות, ובחלקו השני – רק מהכיתה המוכרת למרצה מההוראה השוטפת. החוקרת תפקדה כעמיתה-צופה. כל תצפית נמשכה שלוש שעות שכללו שני חלקים: הרצאה + סמינר על שיטות מחקר. בין השניים שררו יחסי "חבר ביקורתי" שנבנו על בסיס של התנסויות משותפות וכבוד הדדי. שניהם היו מחויבים לתצפית ולהערכת עמיתים וגילו רצון ללמוד מכך. הם פעלו אמנם ביוזמה מנהלתית אך בחרו בעצמם לעבוד כעמיתים בתהליך.

מה נמצא במחקר?

א) ניתן למנות/לבחור את השותפים לתצפית עמיתים. כדי למקסם הזדמנויות להתפתחות מקצועית עליהם לקבל או לדרוש חופש לבנות את היחסים ביניהם בעצמם, תוך בניית ההיכרות והכבוד ההדדי והפחתת התנגדויות.

ב) על השותפים להיזהר משימוש ברשימת מרכיבי הוראה קבועה מראש במהלך התצפיות ודיוני המשוב. תיאום ציפיות מקדים עשוי לקבוע מטרות התפתחותיות לצופה ולנצפה גם יחד. גישה רפלקטיבית המדגישה למידה של שני הצדדים חשובה להצלחת התהליך.
ג) משוב עלול להיות מסוכן לקשרים ולהיתפס כביקורת ולא כהעמקה והתפתחות. לכן על המשוב להתמקד בתוכן, להיות מובנה ולא שיפוטי, ולכלול איזון בין החיובי והשלילי בהוראה הנצפית.

ד) יחסים עשויים לצמוח עם הזמן, אך התנסויות משותפות עשויות לסייע לחיזוקם. מתן משוב עשוי לזרז בנייה של קשרים ע"י פיתוח אמפתיה, כבוד הדדי ואמון. המטרה של תצפית עמיתים מוצלחת היא לרתום את התובנות של החבר הביקורתי לקידום התפתחות אישית ומקצועית על בסיס מתמשך במסגרת תומכת. אם משיגים רמה גבוהה זו, המרצים יכולים להיתרם מכך רבות.

ג) חרף האופי המעריך והמאיים של משוב, עלו מניתוח התצפיות והדיונים שני נושאים בלתי צפויים: 1) התחזקות היחסים המקצועיים והעמקת האמון והכבוד ההדדי בין העמיתים; 2) חריגה אל מעבר לתהליך של תצפית-העמיתים ויצירת בסיס של מערכת תמיכה הפועלת כיום בין השניים בפעילויות שונות נוספות.

הספרות מראה שאחד העקרונות שבבסיס תצפית עמיתים הוא שהמשוב משותף ומתחלק בין הצופה לבין הנצפה. עם זאת משוב מבוסס בדרך כלל על פרשנות של אירועים ועל תפיסות של הרציונל והסביבה שבבסיסם. הוא מסוכן אינהרנטית: עשוי להתפרש כשיפוטי וביקורתי, כמאיים או אישי גם אם אלה אינן הכוונות. רצוי שהצופים המעריכים יהיו מאומנים לתפקיד זה, אמפתיים ומוכנים להתווכח או להגן על הפרשנויות שלהם במתן המשוב. בכיוון חיובי ניתן לראות שמשוב שיתופי מאפשר למידה והתפתחות מקצועית ושיפור איכות ההוראה.

ביבליוגרפיה

Bell, M. (2001). Supportive reflective practice: A programme of peer observation and feedback for academic teaching development, The International Journal of Academic Development, 61(1), 29-39.
MacKinnon, M. M. (2001). Using observational feedback to promote academic development, The International Journal of Academic Development, 61(1), 21-28.
Megginson, D., & Whitaker, V. (2003). Continuing professional development, Guidelines for higher education branches: Peer review and observation of teaching, London: CIPD. NATFHE
Peel, D., & Shortland, S. (2004). Student teacher collaborative reflection: Perspectives on learning together, Innovations in Education and Teaching International, 41(1), 51-61.
Peel, D. (2005). Peer observation as a transformatory tool, Teaching in Higher Education, 10(4), 489-504.
Shortland, S. (2004b). Observing teaching in HE: A case study of classroom observation within peer observation, The International Journal of Management Education, 4(2), 3-15.
Skelton, A. (2005). Understanding teaching excellence in HE: Towards a critical approach, London: Routledge.