מקסום פדגוגי בשיתוף בהוראה בחטיבה העליונה
Brawand, A & King-Sears, M.E. (2017). Maximizing pedagogy for secondary co-teachers. Support for Learning, 32, 3, 216-230
שיתוף בהוראה (Co-teaching) היא שיטה פדגוגית הדוגלת בשיתוף פעולה בין שני מורים מתוך מטרה ללמד ולהעריך קבוצת תלמידים או כיתה. טכניקת הוראה זו נפוצה בעיקר בקרב מתכשרים להוראה המתבקשים להתלוות למורה מנוסה או במקצוע החינוך המיוחד, המצריך יחסי מורה-תלמיד אישיים יותר.
קליטה, הבנה ויישום של החומר על ידי התלמידים תלויים, במידה רבה, בשיטות הפדגוגיות של צוות ההוראה בכיתה. כאשר המורים משתפים פעולה בצורה יעילה, מאורגנת ומוקפדת התלמידים יכולים להרוויח משני המורים. על רקע זה, המאמר מציג שישה מודלים של שיתוף בהוראה:
1) אחד מלמד, השני צופה: המורה הראשון מוביל ומנחה את השיעור בזמן שהשני מסתכל ומעריך את התקדמות התלמידים באמצעות בדיקת מטלות או רישום והערכה של התנהגות התלמידים.
2) אחד מלמד, השני מלווה: המורה הראשון מוביל ומנחה את השיעור בזמן שהשני מסתובב בכיתה, עונה לשאלות תלמידים ומספק עזרה של אחד-על-אחד.
3) הוראה בעמדות: המורים מקימים תחנות למידה שמאפשרות לתלמידים לבצע מטלות באופן עצמאי או לעבוד על פרויקטים קבוצתיים. התלמידים יכולים להסתובב בין העמדות ברוטציה ולקבל הנחיות משני המורים.
4) הוראה במקביל: שני המורים מלמדים את אותו החומר בו-זמנית לשתי קבוצות השוות בגודלן.
5) הוראה אלטרנטיבית: המורה הראשון מלמד קבוצה גדולה בזמן שהשני מלמד קבוצה קטנה. בדרך כלל, חומר הלימוד של הקבוצה הקטנה הוא המסובך והקשה יותר.
6) הוראה בצוות: שני המורים מלמדים בשיתוף פעולה. הם מחלקים ביניהם בצורה שוויונית ככל הניתן את עבודת ההוראה. לדוגמה, המורה הראשון מציג את החומר החדש והמורה השני מסביר את החומר באמצעות דוגמאות.
לבסוף, החוקרים מספקים שש הצעות לייעול ההוראה המשותפת:
● הציגו את החומר בדרכים מגוונות אשר מקלות על התלמידים. למשל, בשיעור היסטוריה, הרבו להציג תצלומי המחשה ומצגות והדגישו את הסיפורים האישיים של המנהיגים ההיסטוריים.
● הרבו להשתמש בדוגמאות בכדי להקל על התלמידים להתמודד עם מושגים חדשים ומורכבים. הבינו שהגדרת המושג החדש אינה מספיקה בהכרח להבנתו.
● למדו את אותו נושא בדרכים שונות בכדי לענות על צרכי התלמידים. אפשרו לתלמידים לרכוש ידע בדרכים שונות, בכדי להבטיח את הבנתו. למשל, הציגו חומר חדש באמצעות ספר קריאה, האזנה לפודקאסט, סרטון מ-Youtube ושיטת ההוראה בעמדות (המוזכרת לעיל).
● עקבו אחר התקדמות התלמידים והקדישו להם זמן אישי, בעיקר בחינוך המיוחד. קבעו את קצב התקדמות בחומר בהתאם ליכולות התלמידים ולמטרותיהם האישיות. הרבו לפצל את הכיתה לקבוצות בכדי להקדיש יותר תשומת לב לכל תלמיד.
● הכינו את מערכי השיעור מראש: לאור העובדה ששני מורים (ולעיתים אף יותר) מעורבים באופני ההתנהלות של השיעור, חשוב מאוד לשתף פעולה, לתכנן, להיערך ולהסכים מראש על מסגרת השיעור.
● נסו להשתפר משנה לשנה: על מורי השיתוף להבין שהוראה זה תהליך התפתחותי. עליכם להמשיך לשאוף להשתפר ולחזק את ביטחונכם האישי. תוכלו לשדרג את יכולותיהם הפדגוגיות באמצעות קבלת משוב מהמורה השני, היחשפות לשיטות הוראה חדשות, קריאת עלוני-מידע, כתבות ומאמרים, השתתפות בפורומים של מורים ויציאה לקורסי התפתחות מקצועית.
לקריאה נוספת
דרכים ליצירת צוותי הוראה והשפעתן על תפיסות המורים ביחס לשיתוף פעולה
כל מילה בסלע אבנית!!
תאמיני לי התנדבתי בבית ספר במרכז וההתנהגות שם זוועה תלמידים שוברים דלתות וריהט משרדי ללא בושה!
זאת הדרך הנכונה:
● למדו את אותו נושא בדרכים שונות בכדי לענות על צרכי התלמידים. אפשרו לתלמידים לרכוש ידע בדרכים שונות, בכדי להבטיח את הבנתו. למשל, הציגו חומר חדש באמצעות ספר קריאה, האזנה לפודקאסט, סרטון מ-Youtube ושיטת ההוראה בעמדות (המוזכרת לעיל).
דרכים נוספות שניתן לעשות זה ללמד תלמידים בחיק הטבע או באזורים פתוחים עם שדות ירוקים אני בעבר לקחתי תלמידים שלי לקטיף מנגו בצימרים בצפון הייתה להם חוויה והתועלת שהם הפיקו מהיום הזה הם לא הפיקו בשבוע בשיעור בכיתה.
ריבוי בדוגמאות – הכלי המועיל ביותר