מצב המורים במדינות OECD : מתן מענה למחסור במורים באנגליה

מצב המורים במדינות OECD : מתן מענה למחסור במורים באנגליה, הד החינוך,  יוני 2012 , עמ' 49 .

רשויות החינוך באנגליה התמודדו עם מחסור חמור במורים באמצעות טיפול בשכר ובסביבת העבודה ובאמצעות השקה של מערכת גיוס רבת עוצמה

בראשית כהונתה, בשנת 1997, התמודדה ממשלתו של טוני בלייר עם מצב שבו פחות מ־28,000 מורים חדשים הצטרפו למערכת שנזקקה ל־35,000 מורים. כעבור ארבע שנים עלה מספר המורים החדשים ל־40,000, והמשיך לעלות דווקא בתקופת פריחה כלכלית שבה כל ענפי המשק התחרו על העובדים הטובים ביותר. עלייה זו נבעה במידה מסוימת מהעלאה ניכרת בשכר, כמו גם משינויים חשובים בסביבות העבודה של המורים; אבל תפקיד מרכזי במהפך מילאה תכנית גיוס מתוחכמת ורבת עוצמה.

רשות ההכשרה והפיתוח (TDA) השיקה את מערכת הגיוס בשנת 2000 בעזרת תמיכה פוליטית וכלכלית נרחבת. תקציב מיוחד בגובה 150 מיליון ליש"ט הוקצה עבור (1) העסקת סוכנויות פרסום וגיוס בין־לאומיות מובילות שיבצעו מחקר שוק מקיף לבדיקת המוטיבציות והחסמים בשדה ההוראה ויפַתחו אסטרטגיות שיווק מנצחות; (2) מלגת הכשרה חדשה בגובה 6,000 ליש"ט לכל סטודנט להוראה, כתשלום חד־פעמי ופטוּר ממס שיתמוך בהם בתקופת ההכשרה. הושק גם תמריץ מיוחד בערך מרבי של 4,000 ליש"ט – לתשלום עם תחילת ההעסקה, בהתאם למקצועות הלימוד שבהם התמחו פרחי ההוראה. מורים במקצועות שהיה בהם מחסור חמור במיוחד – דוגמת מתמטיקה ופיזיקה – נהנו ממלוא הסכום.

הקמפיין החדש ביקש לשפר את מעמד ההוראה כמקצוע באמצעות התמקדות ברעיון שלפיו להוראה יש "כוח השפעה אמיתי". הוא הדגיש גם את הגמישות והגיוון במיומנויות שרוכשים המורים, את מבחר מסלולי הכניסה למקצוע ואת האפשרות לעסוק בו בתור "קריירה ראשונה" לפני שפונים לעיסוקים אחרים. גישת הפרסום הייתה ישירה מאוד, והזמינה מועמדים להתקשר לקו מידע ארצי. הליך זה אפשר לרשות ההכשרה והפיתוח לאסוף מידע על אנשים ששוקלים הוראה ולהתמקד בבעלי כישורים במקצועות ששרר בהם מחסור חמור במיוחד במורים, כגון מתמטיקה ופיזיקה.

אחת המטרות המרכזיות של רשות ההכשרה והפיתוח הייתה להבין טוב יותר את קהל ה"לקוחות". הרשות חילקה את אוכלוסיית הסטודנטים לשלוש קטגוריות עיקריות: (1) אלה שתכננו להשתלב בהוראה ממילא; (2) אלה ששקלו לפנות להוראה; (3) אלה שלא שקלו לפנות להוראה. בתחילה הופנו מרבית מאמצי הרשות לגיוס מורים מן הקטגוריה השנייה. הם רצו לעודד סטודנטים ששקלו הוראה ברצינות אבל נרתעו בגלל חסמים שונים, למשל המעמסה הכלכלית בתקופת ההכשרה.

כדי לדייק עוד בקמפיין, הרשות עשתה מחקר שוק נוסף ומעמיק יותר על המגויסים הפוטנציאליים להוראה. היא חילקה את השוק לשלוש קטגוריות של מגויסים אפשריים: (א) סטודנטים במהלך לימודיהם או מיד עם סיום התואר הראשון המחפשים משרה ראשונה אחרי האוניברסיטה; (ב) מחפשי קריירה – צעירים בני 25–30 שעזבו את הלימודים בחיפוש אחר מקצוע, אך טרם התבססו בקריירה של ממש; (ג) מחליפי קריירה – אנשים שהחלו במסלול מסוים, אבל חיפשו קריירה מספקת יותר. בעשור האחרון עלה שיעורם של מחפשי הקריירה ומחליפי הקריירה בין המגויסים להוראה – בשנת 2009 כמחצית המגויסים להכשרת המורים היו מעל גיל 25. עובדה זו השתקפה בסיסמאות פרסום חדשות – למשל "השתמש בראשך: לַמֵד" – שנועדו למשוך עובדים שלא מיצו את יכולותיהם במשרות הנוכחיות שלהם. הקמפיין האחרון – "נצל את כישרונך בהוראה" – נועד למשוך את המשתייכים לכל שלוש הקטגוריות של המגויסים הפוטנצילאחר ניתוח מקיף של סוגי המועמדים הוסיפה סוכנות הפרסום לפרופיל המורה הפוטנציאלי את דמות "האידאליסט התועלתן" – מועמד שהרצון לחולל שינוי ולתרום הוא שמניע אותו, אבל בה בעת הוא גם רוצה במקצוע שיעניק לו סיפוק כלכלי ואישי.
להרחבת המאגר הפוטנציאלי של המועמדים, הרשות גם פיתחה קשת רחבה של מסלולי כניסה למקצוע. משנת 2006 נרשמו 32 מסלולים לרכישת מעמד של מורה מוסמך.

בתוך שלושה חודשים מהשקת הקמפיין הפרסומי שולש מספר המתקשרים לקו הגיוס הארצי להוראה. שיעור המשרות הפנויות נחתך במהרה במחצית וירד לפחות מאחוז אחד בכל מקצועות הלימוד וגם מספר המתגייסים החדשים להוראת המתמטיקה הכפיל עצמו. הגיוס למקצועות המדעים השיג את יעדו שנה לפני המועד המבוקש, בשנת הלימודים 2002–2003. עם ה"מדעים" נמנו הביולוגיה (מקצוע פופולרי בקרב מורים חדשים), כמו גם פיזיקה וכימיה – מקצועות שהתאפיינו במחסור במורים וקיבלו עדיפות.