מעט מידי או יותר מידי? – הקשר בין הכשרת מורים לבין ראשית ההוראה
Liston, D., Whitcomb, J., & Borko, H. (2006). Too much or too little – Teacher preparation and the first years of teaching, Journal of Teacher Education, 57(4), 351-358.
המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
מסגרות חדשות להמשגה של למידת מורים והתפתחותם נשענות על הרעיונות הבאים:
• מומחיות מסגלת( adaptive expertise) - מורים כ"מומחים-מסגלים" תופשים מומחיות בשני ממדים: יעילות ((efficiency- היכולות לבצע מטלות ללא צורך להקדיש מקורות רבים של תשומות לב כדי להשיגן, וחדשנות (innovation)- היכולות לנוע אל מעבר לשגרות קיימות, לחשוב מחדש על רעיונות, פרקטיקות ואף ערכים מרכזיים כדי לדעת להיענות לסיטואציות חדשות ((Hammerness et al., 2005.
• הבחנה מתקדמת (progressive differentiation) – מורים נשענים על חמש רמות ידע: דקלרטיבי, פרוצדורלי-מצבי, פרוצדורלי-קבוע, מומחי/מסגל, רפלקטיבי/מנתח. חמש רמות אלה אינן מבטאות שלבים מופרדים זה מזה בצורה חדה. אלה רמות שונות שכל אחת מהן בולטת יותר בנקודות שונות בהתפתחות המורה מתקופת ההכשרה ועד תקופת המומחיות בהוראה (Snow et al., 2005).
• רצף התפתחות מקצועית ( professional learning continuum) – מסגרת קוריקולרית ליצירת התפתחות של מומחים –מסגלים. הרצף מתווה את המטלות המרכזיות של ההתכשרות להוראה בשלב ההכשרה ובשלבי ההתפתחות הנוספים שלאחריה. למשל, חמש המטלות המרכזיות של מתכשרים להוראה הן: ניתוח אמונות ויצירת אמונות חדשות וחזון חדש, פיתוח ידע דיסציפלינרי להוראה, פיתוח הבנות של לומדים ולמידה, פיתח רפרטואר ראשוני ופיתוח כלים לחקור את ההוראה. המטלות המרכזיות של מורים מתחילים (3 שנים) המתבססות על הנ"ל כוללות: למידת ההקשר הייחודי, תכנון תוכנית הוראה מגיבה, בניית קהילייה כיתתית לומדת, הפעלת הרפרטואר ההתחלתי ופיתוח זהות מקצועית. למידת מטלות אלה מתרחשת בהקשרים שונים ובסיוע תמיכות שונות (Feiman-Nemser, 2001).
הכשרת מורים וראשית הלמידה .
לאור הנ"ל מהם מקורות הקשיים והצרכים של מורים מתחילים:
מקור ראשון: בעיית התיאוריה – תוכניות ההכשרה אינן מכינות למטלות ייחודיות שעל המורים המתחילים לבצע. הן מקדישות תשומת לב רבה מידי לתיאוריה, ומועטה מידי לכשירויות מעשיות של הוראה. לחלופין קיים הטיעון שהכשרת מורים מלמדת את התיאוריה הלא נכונה. הכותבים מביאים שתי דוגמאות מהמציאות האמריקאית: שימוש בקוריקולום ובחומריו – על מורים מתחילים מוטלת אחריות לקבל החלטות יומיומיות לגבי מה ואיך ללמד, בדיוק כעמיתיהם הוותיקים. גם כשיש להם נגישות לחומרים, להנחיות ולמשאבים, רבים מהם מדווחים על השקעת זמן רב מאוד במציאת החומרים, בהבנתם ובהתאמתם לתלמידים. למרות כל מה שהם רוכשים בתוכניות ההכשרה(מטרה החינוך, תיאורית למידה, או רפרטואר בסיסי של אסטרטגיות הוראה) עדיין יש להם צורך בתמיכה כדי לתכנן ולבצע תוכנית לימודים בכיתותיהם ( Darling-Hammond et al., 2005).
שינויים בהוראת קריאה - שינויים בהוראת הקריאה שנבנו על בסיס של תלונות מפקחים ומחקר שבחן 222 סילבוסים של לימוד קריאה בהכשרת מורים כוללים חמישה מרכיבים של הוראת קריאה יעילה. רק 15% מתוכניות ההכשרה שנבדקו כוללות את כל המרכיבים הללו.
מקור שני: אינטנסיביות רגשית – האינטנסיביות הזו נוצרת מכמה סיבות: א) הצורך להתמודד עם עומס רב ביותר הדורש תשומת לב רבה, זמן ומאמץ; ב) אי-הודאות והמורכבות הקיימים בהוראה יוצרות תחושות של חשש ומתח; ג) התפכחות ואכזבה האופייניים לשנה הראשונה מן המפגש בין החזון, האידיאלים, האמונות על הוראה ותפיסת תפקיד המורה לבין המציאות כפי שהיא קיימת בבתי הספר.
מקור שלישי: העדר תמיכה מתאימה/מספיקה - מחקרים וסקרים מראים הקשרים ארגוניים שונים שחלקם טובים יותר, ואחרים – פחות, למורים המתחילים בהתייחס לתמיכה ולפתיחות כלפיהם. בתי ספר תומכים מאופיינים בין היתר במנהלים שהם מנהיגים הוראתיים המפתחים קשרים אישיים עם מורים חדשים, במנהלים המטילים על מורים חדשים מטלות הגיוניות, אלה בתי ספר בעלי תרבות מקצועית אינטגרטיבית שלה שותפים וותיקים וחדשים בשותפות מקדמת (Johnson and colleagues, 2004).
כיצד ראוי שמוסדות ההכשרה יגיבו למקורות קושי אלה?
הכותבים מציעים מספר דרכים שבהן תוכניות הכשרה עשויות לעשות יותר למען הצלחת המורים בשנת עבודתם הראשונה:
• השמעת קולה של ההכשרה כנגד הביקורת המוטחת בה יחד עם האזנה קשובה לביקורת העשויה לקדם התבוננות ביקורתית בתכני תוכניות ההכשרה. בנוסף ובאותו הקשר אין להתעלם מקולותיהם של בוגרי ההכשרה ולמנהלי בתי ספר ומפקחים המשבצים אותם בעבודה.
• התייחסות לממד הרגשי של הוראה שאינו מהווה חלק מתוכניות ההכשרה. לאור הדרך שבה רגשות "צובעים" את התנסויות השנה הראשונה ראוי שמורי-מורים ישקלו היבט זה בצורה יותר מפורשת. מה עשוי לקדם רווחה רגשית?1) : דגש על פיתוח רפרטואר בסיסי של כשירויות פרקטיות של המתכשרים; 2) פיתוח כשירויות לפתרון קונפליקטים ככלי לבניית קהיליית למידה כיתתית וכיכולת מקצועית הנדרשת לעבודה עם עמיתים ואחרים; 3)הקדשת תשומת לב לסתירות הבלתי נמנעות המלוות את ההוראה הנובעות מהפער בין רצוי למצוי כדי להבין את המתחים הפנימיים והחיצוניים הקיימים בהוראה.
בניית קישור בין הקשרים(contexts) שונים של התכשרות להוראה
בתי ספר לחינוך יכולים לעשות יותר כדי ליצור קשר בין שלב ההכשרה לבין שלב הכניסה להוראה:
• קידום הקמה של קהיליות מקצועיות; דיגום בתוכניות ההכשרה (שיתופיות, קולגיאליות) ,
• הקמת רשתות וירטואליות המאפשרות למתכשרים ולבוגרים להיות בקשר בינם לבין עצמם וכן עם מורי המורים,
• עבודה עם מחוזות לפיתוח מסגרות הערכה משותפות להערכת הביצועים של המתכשרים והמתחילים. הדבר יוצר המשכיות במעבר להוראה ועשוי לסייע להבנה בין ההשכלה הגבוהה לבין המחוזות בדבר מהותה של הוראה טובה. מגוון של דגמי עמיתות מצביעים על כך שכאשר אוניברסיטאות/מוסדות הכשרה ומחוזות עובדים בתיאום במהלך ההכשרה והקליטה המורים המתחילים מתפתחים ומצליחים(Darling-Hammond, 2006).
מעט מידי או יותר מידי?
לדעת הכותבים יש לעשת יותר במסגרות ההכשרה כדי להכין את המועמדים בצורה איכותית יותר לשנות העבודה הראשונות. המאמרים בגיליון זה בוחנים נושא חשוב זה בהכשרת מורים.
ביבליוגרפיה
Darling-Hammond, L., et al., (2005). Educational goals and purposes: Developing a curricular vision for teaching, in: L. Darling-Hammond & J. Bransford (Eds.), Preparing teachers for a changing world: What teachers should learn and be able to do, San Francisco: Jossey Bass, 169-200.
Darling-Hammond, L., (2006). Powerful teacher education: Lessons from exemplary programs, San Francisco: Jossey Bass, 169-200.
Feiman-Nemser, S. (2001). From preparation to practice: Designing a continuum to strengthen and sustain teaching, Teachers College Record, 103(6), 1013-1055.
Hammerness, K., et al., (2005). How teachers learn and develop, in: L. Darling-Hammond & J. Bransford (Eds.), Preparing teachers for a changing world: What teachers should learn and be able to do, San Francisco: Jossey Bass, 358-389.
Johnson, S.M., & Colleagues, (2004). Finders and Keepers: Helping new teachers survive and thrive in our schools, San Francisco: Jossey Bass.
Snow, C.E., et al., (Eds.). (2005). Knowledge to support the teaching of reading: Preparing teachers for a changing world, San Francisco: Jossey Bass
Darling-Hammond, L., et al., (2005). Educational goals and purposes: Developing a curricular vision for teaching, in: L. Darling-Hammond & J. Bransford (Eds.), Preparing teachers for a changing world: What teachers should learn and be able to do, San Francisco: Jossey Bass, 169-200. Darling-Hammond, L., (2006). Powerful teacher education: Lessons from exemplary programs, San Francisco: Jossey Bass, 169-200. Feiman-Nemser, S. (2001). From preparation to practice: Designing a continuum to strengthen and sustain teaching, Teachers College Record, 103(6), 1013-1055. Hammerness, K., et al., (2005). How teachers learn and develop, in: L. Darling-Hammond & J. Bransford (Eds.), Preparing teachers for a changing world: What teachers should learn and be able to do, San Francisco: Jossey Bass, 358-389. Johnson, S.M., & Colleagues, (2004). Finders and Keepers: Helping new teachers survive and thrive in our schools, San Francisco: Jossey Bass. Snow, C.E., et al., (Eds.). (2005). Knowledge to support the teaching of reading: Preparing teachers for a changing world, San Francisco: Jossey Bass