מסטודנט מצוין למורה מצוין: טיפוחם וקידומם של סטודנטים להוראה בתכנית המצוינים על פי תכניות ההעשרה הייחודיות של שלוש מכללות

רמה קלויר. נחום כהן. " מסטודנט מצוין למורה מצוין: טיפוחם וקידומם של סטודנטים להוראה בתכנית המצוינים על פי תכניות ההעשרה הייחודיות של שלוש מכללות, " בתוך: הלכה, מעשב וחזון: הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך", הוצאת תמה, מכון מופ"ת, 2009. ע"ע 138-186.

 

 

המחקר הנוכחי בדק את הגדרת מאפייני המורה המצוין בתכניות ההכשרה לסטודנטים מצוינים, ומה הם הדרכים הננקטות כדי להכשיר מורה מצוין המוגדר לפי מאפיינים אלה. המדגם כלל תכניות לימודים ייחודיות בשלוש מכללות: נבחרו שלוש מכללות שונות ככל האפשר: האחת ערבית בצפון (המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה), השנייה דתית לאומית (המכללה האקדמית הדתית לחינוך, מורשת יעקב – רחובות) והשלישית חילונית במרכז הארץ (המכללה האקדמית לחינוך, בית ברל). בכל אחת מהמכללות נבחנה תכנית הלימודים הייחודית של הסטודנטים המצוינים, שהיא כאמור כ20% - 25% מכלל שעות ההכשרה של הסטודנט במכללה עד תום לימודיו.

 

הממצאים במחקר מראים כי שלוש התוכניות מכוונות לטיפוח מאפיינים דומים, אף כי התוכניות הללו שונות זו מזו ומגוונות. מתוך הראיונות עם מרכזי התוכניות ומניתוח תכניות הלימודים שהם הניחו לפני החוקרים, הם חילצו חמישה מאפייני-על אשר הוגדרו על ידם כדלקמן: א. השכלה רחבה וידע חינוכי עשיר, ב. יכולת פדגוגית ייחודית, ג. תחושה של עוצמה אישית גבוהה והכרה בערך עצמו, ד. דפוסי התנהלות החותרים להשגת מצוינות, ה. תפיסה ייחודית של תפקיד המורה.

כל אחד ממאפיינים אלה מתחלק למאפייני משנה ולתת- מאפיינים שרובם ככולם הם יעדים לטיפוח במסגרת התכנית הייחודית שפותחה במכללות. כך למעשה הופרכה ההשערה כי יהיה שוני רב בין המאפיינים העיקריים. אמנם בחלק מהמכללות זוהו גם מאפיינים ייחודיים, אך אלה בודדים ומתייחסים לתת-המאפיינים בלבד.

ניתן אפוא לומר כי רוב המכללות כיוונו את התכנית לטיפוח מאפיינים דומים של המורה המצוין, ולפיכך ניתן לומר שהמורה המצוין מוגדר על ידן באופן דומה. כל שלוש התוכניות חולקות גישה דומה ברובה. בכל שלוש המכללות התוכניות אכן מכוונות לטיפוח מאפייניו של המורה המצוין, וכי כולן משקיעות בכך חשיבה ומאמץ רב. ואכן התוכניות נראות ססגוניות ומגוונות. הן כוללות סוגי פעילויות מגוונים הן בתכנים, הן בדרך הפעולה והן באופן חלוקת הפעילויות על פני שלוש שנות ההכשרה. גם כאן נמצא על ידי החוקרים כי בתוך השוני הרב בין התוכניות ניתן למצוא מתכונות דומות: כל אחת משלוש המכללות כללה בתכנית הייחודית רכיבים פורמאליים, רכיבים סמי-פורמאליים ורכיבים בלתי פורמאליים, שנועדו לקדם את טיפוח המאפיינים שהגדירה לעצמה כיעדי טיפוח. בכולן נמצא כי במסגרת הרכיבים הפורמאליים מתקיימות הן פעילויות העשרה הנוספות על תכנית ההכשרה הרגילה והן פעילויות מהקוריקולום המכללתי המתואמות לתכנית הייחודית וליעדיה. בשלושתן נמצאו מסגרות פעולה כלל-ארציות ומכללתיות במסגרת רכיביה הסמי-פורמאליים של התכנית הייחודית.שלושה סוגי מפגשים מטפחים קיימים במסגרת הרכיבים הבלתי פורמאליים: 1. מפגשי חשיבה משותפים, של סטודנטים עם מובילי התכנית. 2. מפגשים אישיים, של סטודנט עם מרכז התכנית, 3. מפגשי עמיתים, של סטודנטים עם סטודנטים.

 

 הממצאים לגבי הפעילויות נראו בעיני החוקרים מעניינים מכמה סיבות: 1. אף שהתכנית הייחודית מצומצמת למדי (כ20% - 25% מכלל תכנית ההכשרה), המכללות פיתחו מגוון רחב של רכיבים מיוחדים, שכל אחד מהם נועד לטיפוח מאפיינים רבים של המורה המצוין. 2. למרות השוני הגדול בין המכללות ניתן לזהות מתכונות דומות. ייתכן שחופש הפעולה שניתן למכללות בבניית התכנית הייחודית אפשר להן לגבש רכיבים שבדרך כלל לא ניתן לכלול בתכנית "מוכתבת", אך אין הם אלא דוגמאות לרכיבים מתבקשים, טבעיים, שהפעלתם עשויה לסייע בטיפוח המורה המצוין. ייתכן שדווקא הדמיון בין המכללות מעיד על נחיצותם של רכיבים כאלה בתכנית של הכשרה להוראה. 3. אחת האפשריות שהעלו החוקרים לנוכח הממצאים היא שייתכן כי מונח לפנינו תצרף אפשרי חדש המשלב פעילויות מגוונות המכוונות לטיפוח מורה מצוין, שניתן להחילן בדרך זו או אחרת על סטודנטים נוספים במכללות. מבחינה זו, ייתכן שלתכנית המצוינים נועד גם תפקיד של התנסות בדרכים חדשות העשויות להיטיב עם כלל תכניות ההכשרה ועם כלל הסטודנטים להוראה. 4. לבסוף, בחינת אופייה הכולל של התכנית מצביע על רוחה המיוחדת. התכנית שונה, דרכי ההוראה שונות, אך בעיקר שונה הרוח. זו מתבטאת בתכנית הלימודים הסמויה, המשדרת מסרים דומים לאלה הנמסרים באמצעות תכנית הלימודים הגלויה.