מניעי בחירה של פרחי הוראה גברים בחינוך היסודי – היבט רב-תרבותי

מקור וקרדיט : מכללת אחווה  ומכון מופ"ת , 2007

"גברים: למה בחרתם להיות מורים?"
מניעי בחירה של פרחי הוראה גברים בחינוך היסודי:
היבט רב-תרבותי 

”Men: Why did you choose to be teachers?“
Motivational choices of pre-service male primary teachers: A
multi-cultural aspect

דו"ח מחקר
מוגש לרשות המחקר הבין-מכללתית, מכון מופ"ת

החוקרות:
עדנה רובין, אחוה -המכללה אקדמית לחינוך
אתי גלעד, אחוה - המכללה אקדמית לחינוך
שוש מלאת, אחוה - המכללה אקדמית לחינוך

המחקר בוצע בתמיכת מכון מופ"ת ובתמיכת יחידת המחקר של אחווה- המכללה האקדמית לחינוך.

אפריל  2007

בחינת נתונים לגבי פרחי הוראה גברים במוסדות הכשרה להוראה מגלה שרק 18.3 אחוזים מכלל המתכשרים להוראה הם גברים ושהנתונים נשמרים ברמה דומה לאורך השנים (תש"ן עד תשס"ה ) .

מיעוט הגברים בתחום ההוראה הוא מושא לדאגה בקרב מעצבי המדיניות וחוקרי חינוך בעולם. חוקרים שונים מדגישים כי כדי לאפשר את מימוש הרעיון של "חינוך לכל"  בחברה הרב תרבותית הישראלית קיים הכרח לגיוון בכוחות ההוראה בהתייחס למוצאם האתני, הגזעי, התרבותי והחברתי השונה .
לגבי  תלמידים בנים , במיוחד בגילאי בית הספר היסודי,  הצורך במודלים גבריים לחיקוי ( role models)  ) הופך נחוץ יותר גם בעקבות העלייה במשקי הבית החד הוריים בהם ילדים גדלים ללא דמות גברית קבועה (Giguere, 1999)  או ראויה.

מטרת המחקר

מטרת מחקר זה הייתה לחשוף את המניעים של הגברים הבוחרים בהוראה בקבוצות השונות זו מזו בהשתייכות התרבותית שלהם : פרחי הוראה יהודים צברים, פרחי הוראה יוצאי אתיופיה ופרחי הוראה בדואים במכללה בדרום הארץ.

שאלות המחקר:

• מה הם מניעי הבחירה של גברים שבחרו לעסוק בהוראה בבית הספר היסודי במכללה וכיצד התגבשו תפיסות אלו?
• מה הם המאפיינים של מניעי הבחירה בהוראה של גברים שבחרו לעסוק בהוראה בבית הספר היסודי במכללה מתרבויות שונות?

המחקר התמקד בהבנת המציאות החינוכית, המשפחתית והחברתית אליה נחשפו בעברם הגברים שבחרו בעיסוק בהוראה. הנחת המחקר הייתה כי ממצאים הנוגעים לתחומים אלה יאפשרו לזהות מימדים קריטיים שיש ל"טפל" בהם כדי למשוך גברים רבים יותר להוראה.

שיטת המחקר

המחקר התבסס על הגישה האיכותית-פרשנית מסוג של חקר מקרים . כדי לחשוף את מניעי  הבחירה של פרחי הוראה גברים בבית הספר היסודי, השתמשנו בראיונות עומק מובנים למחצה. הראיונות התבצעו באופן אישי, ע"י החוקרות,  בקרב פרחי הוראה גברים הלומדים לקראת תואר ותעודת הוראה במכללה .  פרחי ההוראה בני התרבויות השונות, לומדים  תוכניות הכשרה ייחודיות בהתאם לתרבותם במכללה במסגרת  (B.Ed.)  תואר ראשון.

 שאלות הראיון התמקדו ברקע האישי שלהם ובחשיפת מניעי הבחירה המקצועית שלהם. בוצעו 15 ראיונות לפרחי הוראה גברים: 5 ראיונות לגברים יהודים צברים, 5 ראיונות לגברים יהודים עולים מאתיופיה , 5 ראיונות לגברים ערבים בדואים . כולם אותרו מתוך רישומים עדכניים של הלומדים במכללה לקראת הסמכה להוראה.

עיבוד נתונים

הראיונות עברו ניתוח תוכן כמקובל במחקר איכותני (מלאת, (1997 ).  גיבוש קטגוריות הניתוח נבע מתוך הטקסט שנאסף בראיונות והתבצע בעקבות הערכה בלתי תלויה של שני שופטים, וקבלת הסכמה ביניהם על הקטגוריות המסכמות.
הקטגוריות שעלו מן הממצאים הושוו לספרות המחקרית העוסקת בבחינת מניעי בחירה בהוראה של מורים . הראיונות עברו הן חלוקה לקטגוריות תוכניות והן הדגשת התגובות הייחודיות. הניתוח נערך ברמות הבאות:  רמת הסטודנט הבודד, רמת הקבוצה : צברים, עולים מאתיופיה ובדואים ורמת הכלל:  כל אוכלוסיית הגברים במחקר.

ממצאים

ניתוח הראיונות גילה קוים משותפים לכלל הגברים שנחקרו במחקר זה וכן הבדלים בין הקבוצות התרבותיות השונות בנוגע למניעי הבחירה שלהם בהוראה

הממצאים המשותפים לכלל הגברים הנחקרים:

• בקרב כלל פרחי ההוראה הגברים הופיע יותר ממניע אחד לבחירה בהוראה. כלל המניעים שהופיעו ניתנים לחלוקה לשלוש קטגוריות:

א. מניעים חיצוניים/ אקסטרינזיים:  משכורת, תעסוקה יציבה, סטאטוס ויוקרה
תעסוקתיים, השפעה של בני משפחה ומורים

ב. מניעים פנימיים/אינטרינזיים:  יכולת אקדמית, כשרון טבעי להוראה, אהבה לילדים, הנאה מהוראה.

ג. מניעים אידיאולוגים- אלטרואיסטיים:  רצון לתרום לחברה, רצון לעזור לילדים,
למתבגרים, או רצון להיות סוכני שינוי חברתיים בקהילה.

•  בקרב כלל הגברים ללא הבדל בקבוצת השיוך התרבותי לוותה הבחירה בהוראה בהתלבטות רבה ובמחשבה על בחירה במקצוע אחר שבו יש אפשרות לשכר ו/או מעמד חברתי גבוה יותר.

•  כלל הסטודנטים הגברים ציינו כי דמויות מורים ומורות מעברם היו בין הגורמים משפיעים על בחירתם .

•  מרבית הסטודנטים הגברים ללא הבדל בהשתייכות התרבותית  רואים את לימודי ההוראה כקרש קפיצה לתפקידי ניהול במסגרות פורמאליות ובלתי פורמאליות. הם ציינו את הבחירה בהוראה כשלב ביניים בדרך לתעסוקה אחרת אליה הם שואפים, תעסוקה מתחום המשיק להוראה כמו יעוץ, אבחון דידקטי,  טיפול באמצעות בע"ח או הוראה באקדמיה.

  ממצאים ייחודיים לקבוצות הגברים השונות מבחינה תרבותית:

• בקרב גברים בדואים: מרבית המניעים שצוינו בקבוצה זו היו מניעים אקסטרינזיים. כל הגברים הבדואים ציינו כמניע מרכזי בפנייתם ללימודי הוראה את הצורך בתעסוקה יציבה והדגישו את מיעוט האפשרויות התעסוקתיות במגזר הבדואי לגברים משכילים . מניעים אקסטרינזיים נוספים שהופיעו בקרב הגברים הבדואים היו השפעה של בני משפחה וחברים וניסיונות חינוכיים בעבר.  רק שניים מתוך חמשת הבדואים ציינו מניעים אידיאולוגים/אלטרואיסטים שהובילו אותם לבחירה בהוראה. אותם שניים ציינו גם מניעים אינטרינזיים הנוגעים לאהבת ההוראה.

• בקרב הגברים יוצאי אתיופיה בלטו המניעים האקסטרינזים הבאים: השפעה של מורים ומחנכים מהעבר המהווים מודל לחיקוי,  התנסות קודמת בהדרכה ותפיסת מקצוע ההוראה כמקצוע מכובד . מניעים אלו חברו למניעים אלטרואיסטים חברתיים: רצון להיות מודל לחיקוי בקרב העדה, לפתח גאווה בעדה ולהיות סוכני שינוי חברתיים בקהילה.

• כל הגברים היהודים הצברים הדגישו את המניע האידיאולוגי כמניע עיקרי בבחירתם במקצוע הוראה . יחד עם רצונם להשפיע על החברה ולהיות סוכני שינוי בקהילה, ציינו כולם את הסטאטוס והיוקרה הנמוכים של המקצוע,  ואת הכורח לעבוד בעבודה נוספת,  עסקים פרטיים על- מנת להשלים הכנסה כמניע המרתיע מבחירה במקצוע. בנוסף ציינו כל הנחקרים הצברים התנסויות קודמות בחינוך הפורמאלי שהשפיעו על בחירתם) והתנסויות מעשיות בחינוך בלתי פורמאלי  בתנועת הנוער ובצבא כמניעים לפניה להוראה.

•  מבין המניעים האינטרינזיים הזכירו כל הגברים הצברים את הכישרון הטבעי שלהם ללמד.  הגברים הצברים היו היחידים שציינו בין המניעים האינטרינזיים אהבה לילדים ורצון לטפל בהם ולהעניק להם חום . יחד עם  הביעו חשש מפני גילויי חיבה פומביים לילדים שעלולים להתפרש כהטרדה מינית.

השלכות להכשרת מורים

להימצאות גברים בהוראה ישנה חשיבות מרובה בהשפעה על עיצוב זהותם של בנות ובנים  (Conell, 1996) בגילאים שונים  . ריבוי מורים גברים בהוראה עשוי להפחית בעיות משמעת ולקדם אקלים חברתי מיטבי בבית-הספר . בנוסף , העלאת מספר גברים-מורים יעלה את שוויון בין המינים במערכת החינוך.

המלצת המחקר למערכת הכשרת המורים הינה לבנות ולפתח תכניות הכשרה המדגישות את הפן הערכי חברתי של מקצוע ההוראה ללא קשר לסטטוס וליוקרה . תכניות מסוג זה עשויות למשוך גברים להוראה . כאמור עלייה במספר מורים גברים במערכת החינוך תהווה איזון חינוכי וחברתי בכיתות ובבתי-הספר ותעלה את היוקרה של המורים בחברה הישראלית.

ראה :
גברים : למה בחרתם להיות מורים ?  , מניעי בחירה של פרחי הוראה גברים בחינוך היסודי : היבט רב-תרבותי