מנהל מעצב שילוב

מנהל מעצב שילוב: תפיסות מנהל בית הספר כלפי שילוב תלמידים עם צרכים ייחודיים משפיעות על גישתם של כלל המורים בבית הספר לנושא גישה חיובית של מנהלי בתי הספר כלפי שילוב תלמידים עם צרכים ייחודיים
מובילה לגישה דומה גם מצד מורי בתי הספר ולתפיסה חיובית של האקלים הבית– ספרי. מחקר שערך ד"ר איתי הס ממכללת לוינסקי מבליט את חשיבות עמדות המנהלים כגורם מעצב בתחום זה.
במסגרת המחקר, הועברו שאלוני עמדות כלפי השילוב ל– 38 מנהלים ו– 195 מורים מ– 38 חטיבות ביניים ובתי
ספר תיכון בארץ, המשלבים תלמידים עם צרכים ייחודיים. בנוסף, הועברו למורים שאלונים על תפיסת האקלים הבית–ספרי, שבהם נשאלו כיצד הם חווים היבטים בעבודתם, כמו תפיסתם את דמות המנהל, מידת שיתוף הפעולה, היוקרה בעבודה ועוד. המחקר חידד מגמות עיקריות שזוהו במחקרים קודמים, ועל פיהן
תפיסות המנהלים קשורות במידה רבה לעמדות המורים כלפי השילוב, לחשיבות פיתוח האוטונומיה בעבודת המורה, לאמונה בתהליכי שינוי ולאמונה כי היוקרה של בית הספר קשורה להצלחת השילוב.
עם זאת, הממצאים במחקר הנוכחי הדגישו מגמה נוספת, הבולטת פחות בספרות המחקר המסורתית העוסקת בניהול. כך, בעוד שבמחקרים קודמים השונות בדפוסי הניהול נתפסה כנעה על רצף בין שני סגנונות ניהול מנוגדים, כמו "מכוונותלמשימה" אל מול "מכוונות לאדם", או "ישיר בפועלו" למול "משתף", הרי שמה מחקר הנוכחי עלה כי דפוס המנהל הוא פרופיל רב–ממדי.
מהמחקר מסתבר, כי דמותו של המנהל המשפיע לחיוב על תפיסות מוריו את השילוב מכילה מאפיינים סותרים לכאורה. כך, למשל, נמצא הדפוס של מנהל ריכוזי, אשר באותה עת גם נותן אוטונומיה למורים שלו, משתף איתם פעולה ומשקיע עבודה בהתאמת תוכניות לימודים.
מנהל כזה, כאשר הוא תומך ברעיון השילוב ובביצועו, רואה יוקרה בשילוב. כמו כן מנהל שכזה, אם הוא אמנם ריכוזי ובאותה עת אינו ביקורתי אלא שבע רצון מעבודת המורים, ייתפס כבעל "מנהיגות מעצבת", התומכת בשינוי וביזמות חינוכית.

נגה שביט–רז