מנהל מחלקת החינוך של ה-OECD: "תלמידי ישראל טובים בשינון אבל לא יצירתיים"

אילן, ש' (2019). מנהל מחלקת החינוך של ה-OECD: "תלמידי ישראל טובים בשינון אבל לא יצירתיים". כלכליסט

אנדריאס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך של ה־OECD, הוא האיש שאחראי לבחינות PISA לתלמידי תיכון ובחינות PIAAC לכישורי מבוגרים. בריאיון נדיר בכנותו לעיתון "כלכליסט", מתח שלייכר ביקורת חריפה על מערכת החינוך הישראלית והציעה דרכים מעשיות לשיפורה.

לכתבה המלאה

לקריאה נוספת

מהפיכת החינוך המדיד

תוצאות מהמחקר הבין-לאומי - פיזה 2015

הזנחת החלשים פוגעת גם בחזקים

"בישראל יש תלמידים רבים עם ביצועים חלשים. לפי חישובים שעשינו, אם ישראל תבטיח שכל תלמיד תיכון שהיום מוגדר כחלש יעלה לרמה 2 המינימלית במבחני פיז"ה, הדבר יביא לתוספת של 990 מיליארד דולר לתמ"ג בתקופת חייהם. זה בלי שהם יהפכו למצטיינים אלא רק יגיעו לרמת הידע הבסיסית.

"מערכות החינוך הטובות ביותר משלבות בין מצוינות לשוויון הזדמנויות. הן משיגות מצוינות בלי קשר למוצא החברתי. מערכת החינוך הטובה בעולם מבחינה זו היא בשנגאחי, בסין. 10% התלמידים החלשים ביותר בשנגחאי משיגים ציונים טובים יותר במבחני PISA מהתלמיד הממוצע בישראל, והם באים מקהילות מאד חלשות. זה מראה שעוני אינו גזירת גורל ושמערכות חינוך מודרניות יכולות לפתור את בעיית שוויון ההזדמנויות.

"מערכות חינוך שמצליחות בתחום שוויון ההזדמנויות עושות זאת לאחר שהצליחו למשוך את המורים הטובים ביותר לכיתות המאתגרות ביותר. במערכות אלה, כמו למשל בסין, מתנים קידום של אנשי חינוך במעבר שלהם לבתי ספר חלשים. בישראל מלמדים את כל התלמידים באותה דרך ואם תלמיד מסוים לא מצליח אז שולחים אותו לבית ספר מקצועי והבעיה נפתרה".

מבחני פיז"ה

"בניגוד למה שאנשים חושבים, ביצועי ישראל במבחני PISA גרועים לא רק בגלל הבדלי דת ומגזר ולא בגלל שהמבחנים אינם מודדים יצירתיות. התלמידים הישראלים מגלים יכולות טובות בשינון חומר וחזרה עליו, אבל לא רבים מהם טובים בשימוש בידע כדי לייצר רעיונות חדשים.

"מבחני PISA בודקים האם תלמידים יכולים לחשוב בצורה מורכבת כמו מדענים ומתמטיקאים. למשל, תלמידים בישראל יכולים לדעת דברים רבים בכימיה, אבל הם יתקשו לתכנן ניסוי. זה משקף את מערכת בחינות הבגרות שלכם".

הבחינות בישראל מעודדות שינון ולא יצירתיות

"בחינות הבגרות משדרות למורים מה ללמד ולהורים מה להעריך, ומבחנים תמיד יהיו חזקים יותר מתוכנית הלימודים. מערכת הבחינות שלכם מתמקדת בידע ולא ביצירתיות, היא כוללת דברים שקל ללמד וקל ללמוד, אבל אלה גם דברים שקל להחליף במחשוב ובאוטומציה. זו מערכת מאוד תעשייתית, מלמדים את כולם באותה דרך. המורים עומדים לפני כיתות ומספקים מידע והתלמידים הם צרכנים פסיביים".

לא מספיק להגדיל משכורות ולהקטין את הכיתות. חייבים לשנות את מקצוע ההוראה

"ישראל עשתה דבר חשוב והעלתה את משכורות המורים. בכך היא הפכה את ההוראה למושכת יותר כלכלית, אבל עדיין לא מושכת יותר אינטלקטואלית.

"הוצאתם כסף כדי להקטין את מספר התלמידים בכיתות הלימוד, אבל בפועל, אם דרך ההוראה לא תשתנה הלימוד בכיתה קטנה או גדולה לא משנה. כשמערכות חינוך טובות נדרשות לבחור בין השקעה בכיתות קטנות או במורים טובים יותר, הן תמיד יבחרו במורים.

"המורים בישראל רק מלמדים, בשעה שבשנגחאי ובפינלנד המורים מקדישים זמן רב לדברים נוספים, ויסייעו למשל לתלמידים בלימוד ויצפו בכיתות של מורים אחרים".

הרפורמות צריכות להגיע מהשטח, לא להיות מונחתות מלמעלה

"מערכות חינוך מקדישות לפעמים זמן רב מדי לדחוף רעיונות לבתי הספר ולא מקדישות מספיק זמן למצוא את הרעיונות הטובים בשטח, בכיתות. מערכת החינוך בישראל היא אחת הריכוזיות ביותר ב-OECD (ארגון המדינות המפותחות)".

בישראל אין באמת חינוך לגיל הרך. בגנים לא מקנים לילדים יכולות חברתיות ורגשיות

כפי שחשף "כלכליסט", ישראל דורגה במקום האחרון ב־OECD בתקצוב ציבורי לגיל הרך, בשיעור של 400 דולר בלבד לילד בשנה. לדברי שלייכר, "המערכת שלכם תוכננה לטיפול ולא לחינוך. כתוצאה מכך, כשילדים מגיעים לבית הספר הם לא ברמה הדרושה. אני לא מדבר על יכולות שכליות או על כישורי קריאה, אלא על יכולות חברתיות ורגשיות חשובות, שהן הבסיס למה שאנחנו מכנים תכונות אופי ואישיות".

מערכת החינוך של ישראל יכולה להיות הטובה בעולם

"אין סיבה שלישראל לא תהיה את מערכת החינוך הטובה ביותר בעולם. יש לכם מבוגרים משכילים וכלכלה עשירה שמבוססת על טכנולוגיה מתקדמת. למה סינגפור, שנגחאי ופינלנד יכולות להיות בצמרת החינוך וישראל לא? המדינות האלה לא יודעות שום דבר שאתם לא יודעים".