מנהלות דרוזיות חלוצות
פראג' פלאח, ג' (2022). מנהלות דרוזיות חלוצות. דפים: כתב-עת לעיון ולמחקר בחינוך, 77, 48-29
מאז קום המדינה ועד ימינו מערכת החינוך הדרוזית עוברת שינויים חשובים המעצבים אותה. שינויים אלו הם פורמליים־מוסדיים (למשל, בשנת 1976 הפכה מערכת החינוך במגזר הדרוזי הפכה להיות עצמאית). ואולם בשנות השמונים החל להתרחש במערכת החינוך הדרוזית שינוי בלתי פורמלי, והוא עודנו נמשך. השינוי נבע מהדרוזים עצמם, ובמיוחד מהנשים הדרוזיות.
בעוד החברה הדרוזית היא חברה פטריארכלית, יש קומץ של נשים אשר זכו להיות מנהלות בתי ספר. דבר זה קרה לאחר מאבקים רבים. הדרך של המנהלות למשרת הניהול היא רצופת מוקשים ומכשולים והן חוות התנגדות חברתית ולחצים חברתיים, אשר נובעים מהאיום על הסדר הפטריארכלי של התרבות הערבית.
בעידן המודרני שבו החברה מתפתחת מיום ליום, ניתן לראות שנשים דרוזיות מצליחות לפרוץ קדימה, והן מכהנות בתפקידים שונים שבעבר הוגדרו כתפקידים המתאימים בעיקר לגברים. כך נמצא כיום נשים דרוזיות המנהלות בתי ספר. מנהלות בתי הספר במגזר הדרוזי הן נשים אשר רכשו השכלה אקדמית והשקיעו בפיתוח הקריירה שלהן. הן עבדו כמורות והתקדמו לתפקיד הניהולי, וכך הפכו לנשים בעלות מעמד רם בחברה ולמודל לחיקוי לנשים אחרות.
מחקר זה בחן את עמדותיהן של מנהלות בתי ספר דרוזיות חלוצות בנוגע לתפקידן ולמעמדן בחברה הדרוזית. במסגרת המחקר רואיינו חמש מנהלות בתי ספר דרוזיות, שעבדו במסגרת החינוך הממלכתי במגזר הדרוזי בצפון הארץ. שתי משתתפות כיהנו כמנהלות בתי ספר בעבר ושלוש עדיין מכהנות בתפקיד זה.
ממצאים
שינוי גישה במסגרת התא המשפחתי המצומצם. אם בעבר התפקיד הבלעדי שיועד לאישה הדרוזית היה גידול הילדים, אחזקת הבית ועבודה בחקלאות המקומית, הרי כעת בני המשפחה, במיוחד בן הזוג, תומכים באישה לכל אורך הדרך לתפקיד ניהול בית ספר וכן נותנים לה תמיכה גם לאחר הזכייה בו.
כניסה לתפקיד הניהולי בסגנון "מנהל צומח". בחלק מן המקרים מנהלת בית הספר הייתה בעברה מורה אשר מילאה בהצלחה מגוון תפקידים בתוך בית הספר ומחוצה לו כמדריכה וכשותפה להובלת שינויים. כך היא צמחה לעמדת ניהול מתוך צוות בית הספר. כוחה של מנהלת שהגיעה לתפקיד בדרך זו נובע מהיכרות טובה עם הצוות ועם התרבות הארגונית בבית הספר.
יתרונות המגדר. מנהלות בית הספר הדרוזיות ייחסו למגדר כמה יתרונות. כנשים הן יצאו לדרכן הניהולית מצוידות בשלל תכונותיהם כאימהות: סבלנות, הקשבה, עקביות, אסרטיביות, התמודדות עם מצבים מורכבים, יכולת תמרון ותקשורת בין-אישית טובה. תכונות אלו סייעו לאותן נשים בעבודתן היומיומית בתחום החינוך והיוו קרש קפיצה לתפקיד הניהולי.
החזון האישי. אף שהחזון האישי של כל מנהלת היה שונה, כולן ייחסו חשיבות רבה להשקעה בקידום הפרט (למשל, קידום יכולות וראיית הטוב בכל אדם) ובשמירה על תקשורת טובה.
מתן דוגמה אישית. המנהלות רואות בעצמן מודל לחיקוי עבור נשים בחברה הדרוזית.
סיכום
ממצאי המחקר תומכים בטענה כי העלייה ברמת ההשכלה ולאחר מכן היציאה לעבודה הביאו לשינוי במעמדה של האישה הדרוזית. האקדמיזציה של המשתתפות במחקר הביאה לכך שהן לא רק הפכו לחלוצות בתחומן, אלא הן גם סללו את הדרך עבור נשים אחרות, בכך שהשפיעו על הורים בחברה הדרוזית לשלוח את בנותיהן ללמוד. כתוצאה מכך, נחשפו גם הבנות הצעירות לדרכי חשיבה חדשניות. תהליך זה מכונה "מהפכה שקטה".