מנהיגות מורה והתפתחות מקצועית: בחינת קשרים בין שני מושגים מרכזיים לשיפור בית הספר – סקירת ספרות

Poekert, P. (2012). Teacher leadership and professional development: Examining links between two concepts central to school improvement, Professional Development in Education, 38(2), 169-188.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

המאמר מציג מחקר בשאלה: מהם הקשרים בין מנהיגות מורים לבין התפתחות מקצועית (Yendol-Hoppey & Dana, 2010 Huerta et al., 2008,). התפתחות מקצועית - המחקר החינוכי מציב התפתחות מקצועית שיתופית, לכידה, מבוססת תוכן וממוקדת בפרקטיקות הוראתיות כתנאי הכרחי להכנסת שינויים בהוראה ובהישגי לומדים (Darling-Hammond, 2009). אך חרף הבהירות באשר למה שנדרש להתפתחות מקצועית אפקטיבית רק מעט מורים (בארה"ב) מקבלים הזדמנויות לחוות זאת. מנהיגות מורים – מנהיגות מורים, בתפישת הכותבים, היא תהליך שבו מורים, כיחידים או במשותף, משפיעים על עמיתים, מנהלים ואחרים לשפר דרכי הוראה ולמידה במטרה לחזק תהליכי למידה והישגים (York-Barr & Duke, 2004). זהו חזון מנהיגות הבנוי על השפעה ואינטראקציה ולא על כוח ואוטוריטה. מנהיגות מחולקת (distributed) טיפוס מנהיגות המתפרשת בין שותפים שונים בתוך בית-ספר ומוגדרת/ נבנית באינטראקציה בין המנהיגים, המונהגים וההקשר שבו מבוצעות מטלות מנהיגותית כאלה ואחרות (Spillane et al., 2004). מנהיגות מורים והתפתחות מקצועית – לדעת הכותבים ניתן לדבר על קשרים בין שני מושגים/תהליכים אלה, ואף לומר שמנהיגות מורים אפקטיבית היא היא התפתחות מקצועית אפקטיבית, בהיותה מבוססת על השפעת המורה המנהיג על שיפור ההוראה של האחרים ועל קידום בית הספר.

מה נמצא בסקירה?

איפיונים של מורים מנהיגים - (א) מורים הזוכים להערכה כמורים ע"י עמיתים ומנהלים. אלה מורים המבטאים אוריינטציה של למידה בעבודתם וניכר בה פוטנציאל לפיתוח ידע, כישורים ודיספוזיציות מנהיגותיים (York-Barr & Duke, 2004); (ב) מורים בעלי יכולות לדבר/לתקשר עם עמיתיהם על קשיים ולהעלות שאלות קשות בדרך שמניעה את האחרים להתייחס למסרים אלה מבלי "לכעוס על המוסר". במונחים מטאפוריים הם כמוסיקאי ג'ז או כמנצחי תזמורות; (ג) מורים המפעילים מנהיגות מתחלקת (distributed) – במחקר נמצאו ארבעה שימושים : קונצפטואלי ושלושה פרקטיים מרשמיים לקידום דמוקרטיות, יעילות ואפקטיביות, ויכולת אנושית לשיפור בית הספר (Mayrowetz, 2008). אין עדויות אמפיריות מבוססות לקשר בין מנהיגות זו לבין המטרות הנ"ל.

תנאים לקידום התפתחות מנהיגות מורה – (א) תרבות תומכת: אמון ואכפתיות בקרב הסגל (Smylie et al., 2007), אוטונומיה להניע שינויים ולגיטימציה לטעויות, תחושת מסוגלות עצמית (Beachum & Dentith, 2004); (ב) מנהלים תומכים – המנהלים צירים לתמוך לעודד ולשתף פעולה באורח פעיל עם מורים מנהיגים לפיתוח מנהיגות ולהגברת המוטיבציה לפעולה; על המנהלים להתוות כיוונים ולהציב ציפיות בד בבד עם מתן אוטונומיה בקבלת החלטות (Scribner et al., 2007); (ג) זמן ומשאבים – לא נמצאו כגורם מרכזי במחקרים על מנהיגות מורים. נדרש זמן לעבודה משותפת של מורים ומנהלים לקידום מנהיגות מורים, נדרשים משאבים כספיים לפיתוח ולמימוש מנהיגות מורה; (ד) הזדמנויות להתפתחות מקצועית - יש צורך בהתפתחות מקצועית למורים ולמנהלים בהתייחס למנהיגות: למורים- שכן הכישורים הנדרשים להנהגת עמיתים שונים מכישורי הוראה, למנהלים – לצורך שינוי תפיסת תפקיד לכזו הרואה גם במורים מנהיגים חינוכיים בביה"ס (Smylie & Mayrowetz, 2009). יש חשיבות להשתלמויות מחוזיות המשפיעות על השיח בין המורים ועל פיתוח כישורי המנהיגות שלהם ויכולותיהם לחנוך מורים אחרים (Blackman, 2010); (ה) מבנים תומכים ושגרות – מבנים ארגוניים כמו עבודת צוות מגובשת, שיתופיות מאורגנת וקבועה ומתן תפקידים ניהוליים מסוימים למורים (quasi-administrative) מאפשרים להם מעורבות בקבלת החלטות ובדרכי ניהול ההתפתחות המקצועית ומתוך כך משפיעים על פיתוח מנהיגות מורה; שגרות המאופיינות בשיתופיות ובפיתוח קהיליות למידה כמו תכנון שיעורים בשיתוף, למידה בקבוצות למידה וכד' תומכות גם הן בפיתוח מנהיגות מורה (Rutherford, 2009, Galland, 2008). תנאים מעכבים: חוסר זמן, מנגנוני אחריותיות חיצוניים, נורמות של שוויון, הגנה על אוטונומיה ממתנגדי קבלת הנהגת עמיתים, חיזוק הוותיקים לעומת הצעירים (Johnson & Donaldson, 2007).

נתיבים להשפעה של מורה-מנהיג – סקירת המחקרים העלתה חמישה נתיבים מקובלים: הצגת קבלת התפקיד כעשיה של חוסר ברירה ובקשת תמיכה, הנהגת עמיתים המגלים נכונות לקבל אחר כמנהיג בלבד, קבלת תפקיד מנהיגותי תוך נטילת סיכון, עבודה משותפת לבנית נכונות לקבלת המנהיגות, ייזום מחקרי פעולה כדרך לפיתוח ולהפעלת מנהיגות (Smeets & Ponte, 2009).

ביטויי/הישגי ההשפעה של מנהיגות מורה בבית הספר - חיזוק מחויבות כלל המורים לביה"ס ולמקצוע ושיפור משמעותי של ההוראה (Hulpia & Devos, 2010), יכולת לחלק תפקידי מנהיגות בין מורים ומנהלים כך שהמנהיגות המחולקת חיזקה שיתופיות בין כל המנהיגים בביה"ס לטובתו. ראוי שהצוות המנהיגותי יכוון את השפעותיו ליצירת סביבה בנויה על למידה מקצועית ושיתוף שיובילו למחויבות, מסוגלות והוראה טובה (Silinis & Mulford, 2004).

לסיכום, ככל שתפקיד מורים בהגדרה וביישום של שינויים בית-ספריים הופך להיות מוכר כמרכזי ומתמסד בתהליכים של בניית תפקידי מנהיגות למורים, על חוקרים ומחנכים להעמיק את העיסוק במנהיגות מורים כאסטרטגיה להתפתחות מקצועית. המשמעות היא איגום המשאבים השונים לקדם פחות מורים אך לזמן להם התפתחות מקצועית אפקטיבית שתוביל לתוצאות אפקטיבית ברוח זו.

ביבליוגרפיה

Beachum, F., & Dentith, A.M. (2004). Teacher leaders creating cultures of school renewal and transformation, The Educational Forum, 68(3), 276-286.
Blackman, A. (2010). Coaching as a leadership development tool for teachers, Professional Development in Education, 36(3), 421-441.
Darling-Hammond, L. et al. (2009). Professional learning in the learning profession: A status report on teacher development in the US and abroad, Dallas, TX: National Staff Development Council.
Galland, C. (2008). Effective teacher leadership: A quantitative study of the relationships between school structures and effective teacher leaders, Unpublished dissertation, Uni. of Missouri, Columbia, US.
Huerta, j., et al., (2008). Exploring the relationships between AVID (Advancement Via Individual Determination) professional development and teacher leadership, Academic Leadership, 6(1), 1-10.
Hulpia, H., & Devos, G. (2010). How distributed leadership can make a difference in teachers' organizational commitment? A qualitative study, Teaching and Teacher Education, 26(3), 565-575.
Johnson, S.M., & Donaldson, M.L. (2007). Overcoming the obstacles to leadership, Educational Leadership, 65(1), 8-13.
Mayrowetz, D. (2008). Making sense of distributed leadership: Exploring the multiple usages of the concept in the field, Educational Administration Quarterly, 44(3), 424-435.
Rutherford, C. (2009). Distributed leadership and comprehensive school reform: Using the distributed perspective to investigate the distribution of teacher leadership, International Journal of Teacher Leadership, 2(2), 49-68.
Scribner, J.P., et al., (2007). Teachers' teams and distributed leadership: A study of group discourse and collaboration, Educational Administration Quarterly, 43(1), 67-100.
Silinis, H., & Mulford, B. (2004). Schools as learning organizations: Effects of teacher leadership and student outcomes, School Effectiveness and School Improvement, 15(3-4), 443-466.
Smeets, K., & Ponte, P. (2009). Action research and teacher leadership, Professional Development in Education, 35(8), 175-193.
Smylie, M.A., et al., (2007). Trust and the development of distributed leadership, Journal of School Leadership, 17(4), 469-503.
Smylie, M.A., & Mayrowretz, D. (2009). Footnotes to teacher leadership, in: L.J. Saha & A.G. Mayrowetz (Eds.), International handbook of research on teacher and teaching, Dordrecht: Springer, 277-289.
Spillane, J.P., et al., (2004). Towards a theory of leadership practice: A distributed perspective, Journal of Curriculum Studies, 36(1), 3-34.
Yendol-Hoppey, D., & Dana, N. (2010). Powerful professional development: Building expertise within the four walls of your school, Thousand Oaks, CA: Corwin Press.