מנגנוני יסוד המקשרים בין למידת מוזיקה ובין שיפור ביכולות קוגניטיביות וחברתיות

עדינה פורטוביץ, אסנת ליכטנשטיין, לודה יוגורוב, ואוה ברנד

תקציר
מחקר זה בא להעריך את השפעתה של תכנית חדשנית במוזיקה המיועדת לזרז ולקדם התפתחות קוגניטיבית וכישורים חברתיים אצל ילדים בסיכון בגילאי בית הספר העממי. בהתמקד בשאלה באיזה אופן  יכול חינוך מוזיקלי לתרום לפיתוח כישורי למידה כלליים. אוכלוסיית הניסוי  הם ילדים בגילאי 12-6 ממועדוניות היום של האגודה לקידום החינוך ביפו.
מחקר זה התמקד בשאלה כיצד חינוך מוזיקלי עוזר לילדים לפתח כישורי למידה כלליים. בהתבססו על תאוריות ובייחוד על תאוריית ההשתנות ,(Pintrich & Schunk, 2002 ;Bandura, 1986) של קוגניציה חברתית הקוגניטיבית המבנית ועל תאוריית הלמידה המתווכת של פויירשטיין, ( 2006 ), תכנית המחקר מקשרת הדדית ;(MLE) בין שלושה קודקודים: 1) עיצוב תכנית ההתערבות במוסיקה; 2) בניית מסגרת הוראה מתווכת , 3) התמקדות מכוונת בשיפור כישורי למידה ספציפיים. מבנה התכנית משקף את אמונתנו בצורך לגשת לשאלות המורכבות שהמחקר מציג בדרך אינטגרטיבית ורב-ממדית. הממצאים תומכים במרבית השערות המחקר ומראים שכאשר מוזיקה נלמדת בגישה פעילה המעודדת התייחסות למבנים מוזיקליים קוהרנטיים,  ומאפשרת
לתלמיד לבטא את הבנותיו האינטואיטיביות והמוּדעות בדרכים מגוונות ונגישות, היא הופכת לקונטקסט לימודי המשפר ומחדד יכולות חשיבה ומטפח שימוש בפונקציות קוגניטיביות כלליות.

ואכן בתהליך ההערכה נמצא שילדים מקבוצת הניסוי הצליחו יותר מחבריהם בקבוצת הביקורת בפתרון בעיות שדרשו כישורי חשיבה. ממצאים אלה תורמים לשדה המחקר בהציעם שכישורי למידה בסיסיים יכולים לשמש מנגנונים המקשרים בין חינוך מוזיקלי ובין השתנות קוגניטיבית ושסביבות מתווכות מוזיקליות יכולות לשמש קונטקסט יעיל במיוחד להפקת תוצאות רצויות אלו. המערך הכיתתי האינטראקטיבי מציע לתלמידים הזדמנויות רבות להביע את חששותיהם, את רגשותיהם ואת הבנותיהם באשר למוזיקה שלמדו.