מיון סטודנטים ייעודי ללימודי הוראה – מסיל״ה
גרינפלד, נ' (2016). מיון סטודנטים ייעודי ללימודי הוראה – מסיל״ה. ביטאון מכון מופ"ת, 58, 4-3.
נח גרינפלד | מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך
מחקרים רבים בארץ ובעולם קבעו באופן חד-משמעי שלאיכותם של המורים השפעה מכריעה על הישגי תלמידיהם. גם בדוח ועדת דברת ניתן ביטוי למרכזיותם של המורים בתהליך החינוכי בהיבטיו השונים: הן בהיבט של הקניית ידע בתחומי הדעת השונים הן בהיבט של חינוך ערכי-חברתי. כך נכתב בו:
"המורים והגננות הם העומדים בחזית העשייה החינוכית, והם אלה שבאחריותם ביצוע מרב המשימות החינוכיות. התלהבותם והמוטיבציה שלהם להצליח בעבודתם, כמו גם מחויבותם לחינוכם הערכי והחברתי של התלמידים ולקידום הישגיהם הלימודיים, הן תנאי הכרחי להצלחת מערכת החינוך". (דוח דוברת, 2005, עמ' 123)
ניתן לראות מדברים אלה ומדברים רבים אחרים שנכתבו לגבי תכונותיו של ”המורה הטוב״, שאין די בכך שלמורה יהיה ידע בתחומי דעת שונים, אלא נדרשות לו תכונות אישיותיות שיאפשרו לו ללמד ולחנך, ביניהן: רגישות לתלמיד ויכולת הבחנה בצרכיו, יכולת הכלה ואמפתיה, אהבת אדם, תחושת שליחות, סובלנות לשונה, תקשורת בין-אישית, יכולת עבודה בצוות, יצירתיות, ויסות רגשי, יכולת עמידה בלחצים ועוד.[1] תכונות אישיותיות אלה אינן מקבלות ביטוי בציוני תעודת הבגרות או במבחן הפסיכומטרי, המהווים את שני המרכיבים העיקריים שלפיהם מתקבלים הסטודנטים ללימודים ברוב המוסדות האקדמיים ובכללם במכללות האקדמיות לחינוך. ברור שמצב זה אינו מאפשר סינון של מועמדים ללימודי הוראה החסרים את התכונות האישיותיות הנדרשות ואינם מתאימים למקצוע.[2]
האגף להכשרת עו״ה, בתמיכה משמעותית של מנהלי מינהל עו״ה, גילה נגר ואיל רם, מנסה זה שנים מספר לקדם הנהגת תהליכי מיון שיטתיים ומבוקרים בכלי מיון תקפים ועל ידי אנשים שהוכשרו לכך, למבקשים להתקבל ללימודי הוראה. אולם זהו מהלך קשה, הן מבחינה קונספטואלית הן מבחינה ארגונית ותקציבית.
מבחינה קונספטואלית יש לקבל החלטות לגבי נושאים שונים, כגון: התכונות הנבדקות, תכונות שהעדרן או לחלופין קיומן יפסלו מועמד; האם המיון ייעשה בידי כל מכללה כשלעצמה, או שמא יוקם מרכז ארצי, בדומה לבחינות הפסיכומטריות? מי יהיו המאבחנים ומה תהיה הכשרתם? ועוד.
מבחינה ארגונית זהו מהלך מורכב, שכן מדובר במספר גדול של מועמדים למיון, ולפיכך מתחייב ארגון לוגיסטי מדוקדק של לוח זמנים, מקומות וציוד לקיום המיון, הכשרה והעסקה של סגל ממיינים, משלוח תשובות ועוד. כל אלה בפרק זמן קצר יחסית שבין מועד רישום המועמדים לבין אישור על קבלתם טרם פתיחת שנת הלימודים.
מבחינה תקציבית זהו מהלך הדורש משאבים רבים שמקורם בתקציב ייחודי לנושא.
חרף כל הקשיים שנמנו, הצלחנו בשנים האחרונות לקיים תהליכי מיון קפדניים למועמדים ללימודים בכמה תכניות ייחודיות, ביניהן: התכנית להכשרת אקדמאים איכותיים להוראת אנגלית, מתמטיקה ומדעים; הכשרת מהנדסים להוראת מקצועות ההנדסה בחט״ע; הכשרת בוגרי אוניברסיטה מצטיינים להוראה - תכנית ”חותם״. לתכניות אלה מוינו למעלה מ-6,000 מועמדים. האגף הזמין נייר עמדה בנושא: "מיון סטודנטים ללימודי הוראה במכללות אקדמיות להכשרת מורים״, שכתבו ג'ודי גולדנברג, ד"ר בתיה בר לב וד"ר ליאת בסיס והוגש ב-2012. הוקמה ועדה בשיתוף ראשי המכללות האקדמיות לחינוך בראשות ד"ר דיצה משכית, שגיבשה הצעה לקיום תהליכי מיון במכללות. הוועדה הגישה את המלצותיה ב-2013. בעקבות המלצות אלה הזמין האגף פיילוט לבחינת הליך מיון שהתקיים במכללות אחדות, שהתנדבו לקיימו בתשע״ה. את הפיילוט ניהלו ד"ר ג'ודי גולדנברג וד"ר ליאת בסיס, שליוו אותו במחקר והגישו את ממצאיו במסמך שתמצאו להלן: פרויקט מסיל"ה - סיכום הפיילוט.*
לקראת שנת הלימודים תשע״ז יורחב הפיילוט ויכלול את כל המועמדים המבקשים ללמוד בתכנית המצוינים – רג״ב, ועוד כ-1,000 מועמדים ללימודי הוראה בתכניות הרגילות במכללות שיבקשו להצטרף לפילוט.
אנו מבקשים להפיק תובנות מההתנסות בתהליך המיון: לבחון את האפקטיביות של המיון, ללמוד על השימוש שנעשה בממצאים בקבלת ההחלטות במכללה, לאתר קשיים בהפעלה בקנה מידה רחב ועוד.
כדי שהמיון יהפוך לכלי קבע בבחירת מועמדים ללימודי הוראה, נדרשת שותפות מלאה של המכללות האקדמיות לחינוך, תיאום לוגיסטי ותקצוב ראוי. אני מקווה שהמהלך יצליח ויתרום לבחירת מועמדים ראויים, לייעול ההכשרה ולהעלאת היוקרה של מקצוע ההוראה.
___________
1. מתוך: "דרכי המיון של מועמדים למכללות האקדמיות לחינוך – המלצות הוועדה", 2013. נייר עמדה שהגישה ועדה שהקים האגף להכשרת עו״ה בראשות ד"ר דיצה משכית.
2. יש מכללות לחינוך המקיימות הליך מיון חלקי, הכולל בדרך כלל ריאיון אישי או קבוצתי, אך הליך המיון אינו תמיד שיטתי ולא בהכרח מקיף את כל הפונים.
*המסמך המלא מופיע כקובץ PDF בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").