מחקר פעולה במרכז הלמידה " מעיין" – המרכז למשאבים ייעוץ והכוונה
מאת: יעקב ליברמן , שרה קלימן
מילות מפתח:
מאפיינים קהילתיים
מכללות להכשרת עובדי הוראה
מערכת החינוך בישראל
מרחבי למידה
מרכזי משאבים
סביבות למידה
סביבת הוראה-למידה
סטודנטים להוראה
שרה קלימן. יעקב ליברמן. " מחקר פעולה במרכז הלמידה " מעיין" – המרכז למשאבים ייעוץ והכוונה " כתב העת האקדמי של מכללת אורנים, גיליון מס' 2, אוקטובר 2009. ע"ע 68-73.
מכללת אורנים, המכללה האקדמית לחינוך , עוסקת בהכשרה למקצועות החינוך וההוראה , מקצועות פרקטיים – רפלקטיביים, הנשענים על שילוב בין ידע תיאורטי לידע מעשי. במקרים רבים נדרשים תיווך והנחיה אישית כדי לסייע לסטודנט ליצור קישור זה בין התיאוריה לפרקטיקה. לצורך התיווך וההנחיה הוקם במכללת אורנים מרכז מעיין , מרכז למשאבים , עיון והנחיה.
המחקר הנוכחי תוכנן כמחקר הערכה מעצבת , במטרה להעריך תהליך מיזוג ושינוי של מספר מוקדי משאבים , ייעוץ והכוונה במכללה.
רקע
מרכזי הלמידה העכשוויים הם מקום של מפגש אקטיבי בין הלומדים, חומרי הלמידה והמתווכחים ( חונכים, מדריכים ). המפגש מתרחש במסגרת מותאמת לצרכיו של כל אחד מן הלומדים. סיבה מרכזית להצלחת מרכזי הלמידה היא שבנוסף על הכלים הלימודיים שהם מציעים , מתקיימות בהם סביבה "מרוכזת בלומד" ותחושה של מקום נטול מתח, שבו יכולים הסטודנטים לפעול עפ"י הקצב שלהם ׁ( Casazza , 2000&ׁ Silverman).
לסיכום , ניתן לומר כי מרכזי הלמידה פועלים בשני מישורים: במישור הנראה לעין הם מאפשרים לסטודנטים קשר בלתי אמצעי עם מדריכים ומורים, תכנון הזמן וקצב הלימודים ובחירה בתחומים החשובים להם בזמן הנתון. כלומר, הם יכולים לקבל מענה לצורכיהם האינדיבידואליים שיאפשר להם להתמודד עם הדרישות האקדמיות של המוסד. מעבר לכך , מציינים מספר חוקרים, שלקשר הנוצר עם המדריכים ועם שותפים בלמידה בקבוצות קטנות "ולאווירה" המשוחררת מלחץ שבמקום יש השפעה נוספת – סטודנטים מגלים את יכולותיהם ומחזקים כך את הדימוי העצמי שלהם. הם יוצרים קשרים עם המדריכים ומחזקים את מחויבותם למכללה. התחזקות זו מקטינה את הסתברות הנשירה מהלימודים ומגבירה את סיכויי ההתקדמות. ההתקדמות בלמידה מצמצמת את הקושי של הוראה בכיתות בעלות הטרוגניות גבוהה, עליו מדווחים מרצים רבים במכללה.
מרכז מעיין – רציונל ושלבי הקמה
מטרתו העיקרית של המרכז היא לסייע בביסוס התיאוריה והפרקטיקה של הפרופסיה ובקידום ההתפתחות המקצועית של הסטודנטים ושל אנשי הסגל. במרכז מתקיימים מפגשי לימוד , הנחייה והתפתחות מקצועית של סטודנטים בינם לבין עצמם, ושל סטודנט עם מנחה ושל מרצים ואנשי סגל. המרכז מאגם בתוכו מאגרים של תוכניות לימוד , חומרי הוראה מעובדים ומגוונים, עזרי הוראה ועוד, ומציע ייעוץ של מומחים. בעבר נמצאו כל אלה במרכזים שונים ברחבי הקמפוס. ריכוז משאבי למידה , חומרי למידה וכוח אדם מקצועי במתחם גיאוגרפי אמור לאפשר זמינות , ניוד חומרים ונגישות נוחה למשתמשים. כמו כן , מאפשר אינטגרציה בין אופני לימוד ומשאבי הוראה למידה שונים.
המרכז פועל בסמוך לספרייה ובשיתוף איתה , אך עומד כיחידה אקדמית עצמאית. במרכז הוקמו גם שתי כיתות לימוד המזמנות סביבת לימוד מעשירה , ועתידות לשמש מודל לעיצוב סביבה לימודית.
כאמור, התהליך המורכב של המעבר למשכן החדש ואיחוד המרכזים למרכז אחד יצר צורך ללוות את המרכז במחקר כדי לבחון את יעילותו ולכוון את פעילותו בדרך מושכלת. המתודה של מחקר פעולה נמצאה מתאימה ביותר למטרה זו.
כלי המחקר
עיקר המחקר נעשה בעזרת ראיונות עומק ומיעוטו בעזרת שאלונים. שאלונים קצרים הועברו למדגם סטודנטים במכללה, בכיתותיהם, ושאלון נוסף למדגם סטודנטים הבאים להיעזר במרכז. ראיונות עומק נערכו עם סטודנטים, עם סגל המרכז ועם מרצים. נערכו תצפיות על פעילות המרכז ונותחו חומרים כתובים. כמו כן הופעלה המתודולוגיה של תצפית משתתפת (תצפית זו מתקיימת במקום הטבעי של החוקר) , ובאופן זה משקפת את מציאות החיים של המשתתפים.
ממצאים , דיון , והמלצות
הסתמן קושי ראשוני שנבע מהשינוי בהגדרת התפקיד עם הפיכתם של המוקדים , שכל אחד מהם היה מרוכז בתחום מקצועי מוגדר, למרכז למידה ומשאבים משותף. השינוי מהווה ביטוי לתפיסה החינוכית של מכללת אורנים כי המקצוע של הוראה הוא מקצוע אינטגרטיבי . הזרימה בין הנושאים ובין התחומים השונים היא מאד חשובה.
מסתבר כי המעבר ממוקדים נפרדים למרכז משותף לא היה טכני בלבד . היה זה שינוי בתפיסה הכוללת על מהות העבודה של המוקדים השונים שעברו למרכז. הדגש עבר מן ההתמקדות ביצירת חומרי לימוד חדשה והפצתם של החומרים הקיימים , להדרכה ולהנחיה של הסטודנטים בשימוש בחומרים אלה. אמנם הדבר היה קיים גם במוקדים הקודמים , אך כעת מרכז הכובד שונה ועבר להנחיה.
קושי נוסף נבע מהשינוי בהגדרת תפקיד העובדים במרכז מעיין עקב הפיכתם של המוקדים , שכל אחד מהם עסק בתחום מקצועי מוגדר, למרכז למידה ומשאבים משותף. הצוות נדרש כעת לעסוק בתחומים נוספים, כשכל העובדים במרכז חלקו את המשימות השונות. כאמור, היה בכך ביטוי לתפיסה החינוכית של אורנים, הרואה את ההוראה בראייה אינטגרטיבית.
מהראיונות עולה, כי הרציונל להקמת המרכז ומטרותיו אינם ברורים ומוסכמים – או לפחות לא הוטמעו על ידי הצוות. השינוי הוטל עליו בדרך אדמיניסטרטיבית. חברי הצוות הועמדו בפני מצב חדש, במקום חדש, כשניתן דגש שונה לתחומי העשייה שלהם ובמקביל נפתחו אפשרויות לעבודת צוות, אך ללא הכנה מספקת. לכן , נתפס המעבר על ידי חלק מהשותפים כחפוז. עם זה, מאחר שיש הלימה בין מטרות-העל של המרכז לבין אלה של המוקדים הישנים, ומאחר שיש הלימה בין השקפתם החינוכית של מובילי השינוי לבין זו של עובדי המרכז, מחפש הצוות דרכים להסתגל למצב החדש ולמצות את הסיכוי הגלום בו.
בתום המעגל הראשון , לאור הממצאים הקשורים במוכנות הצוות גובשו המלצות אלו :" אנו רואים כמשימה מרכזית את הצורך של צוות מעיין להגיע להסכמות על חזון המרכז , מטרותיו והמתחייב מהם. "
נושא שני , מרכזי לדעת החוקרים, הוא מיסוד השיח בין חברי הצוות כדי להיעזר בידע הרב שהצטבר במוקדים הישנים לשם קידום מטרות המרכז החדש. לכן, יש למסד את ישיבות הצוות ולהתמיד בקיומן בזמנים קבועים. בלמידת הצוות יש לייחד מקום ללמידה ולרענון בתחום הכתיבה האקדמית. זהו צורך הולך וגובר , ורצוי שכל העובדות במרכז האינטגרטיבי יוכלו לסייע בכך. רצוי לבדוק אפשרות להשתלבות בקורסים הניתנים במכללה וללמידה במסגרת ישיבות הצוות. לדוגמא, בתחום של מיומנויות מחקר , לאור צורך ההולך וגובר בתחום זה.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya