מחקר עצמי, חברות ביקורתית והמורכבויות של הכשרת מורים
Schuck, S., & Russell, T. (2005). Self-study, critical friendship and the complexities of teacher education, Studying Teacher Education, 1, 107-121.
מילות מפתח: מחקר עצמי, חברות ביקורתית
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
המאמר מתאר שתי דוגמאות של מחקר עצמי סביב המושג "חבר ביקורתי" שנערך בעבודה משותפת של שני מורי מורים. שני המורים מלמדים אוכלוסיות מתכשרים שונות, בהקשרים שונים ולאור מטרות שונות. במסגרת המחקר הם לימדו מתכשרים להוראה וליוו זה את זה כחברים ביקורתיים.
חבר ביקורתי: בעיות והנחות – אחת הבעיות במחקר עצמי היא הצורך לקיים הערכה העצמית של הפרקטיקה. כדי לקיים ביקורת וחשיבה מחודשת אמיתיים, וגם כדי לקבל תמיכה וגישה בונה, יש צורך בחבר ביקורתי (Russell & Schuck,2004). במסגרת העבודה המשותפת של הכותבים כחוקרת וכחבר ביקורתי עלו כמה הנחות סמויות:
1) שציפיות החבר הביקורתי ותפקיד העמיתה המלווה על ידו יהיו מובנים לכל השותפים (Shuck & Segal, 2002).
2) שחלק מתפקיד העמית המלווה הוא לבקר (critique) את החבר הביקורתי, למרות שהוא חש שהמעמד האקדמי שלו נמוך יותר.
המאמר כולל תיעוד של תהליך החברות הביקורתית בין הכותבים ומשלב דוגמאות של שיח ודיון.
חבר ביקורתי: דרכים לשיפור –
· קיום תהליך שיש לו אורך זמן המאפשר פיתוח של תקשורת יעילה.
· עריכת דיון כן ומעמיק לפני תחילת החברות הביקורתית כדי לברר את הציפיות של שניהצדדים. צריך לקחת בחשבון גם את הסטטוס ורמות הניסיון של החבר הביקורתי. נושא זה יכול להוות בעיה כאשר צד אחד חש שאינו יכול לבקר את האחר המנוסה יותר, או מחשש שיש לו מה להפסיד בתהליך.
· בנוסף לכך שהפרט בוחן את עבודתו והחבר הביקורתי נותן את הביקורת, יכול המלווה לתת משוב לחבר הביקורתי על הדרך בה ניתן להיענות לצרכיו ביעילות. זהו משוב העשוי לאפשר לחבר הביקורתי ללמוד מהניסיון ולשפר את דרכי עבודתו ותפקודו.
חבר ביקורתי: מסקנות על הכשרה, מחקר-עצמי וחברות ביקורתית(להלן, ח"ב)
לוח 1:השוואה בין הוראה לבין חברות ביקורתית
| מאפיינים של הוראה | מאפיינים של חברות ביקורתית |
| הוראה היא בראש וראשונה קשר(relation) יש בהוראה פרטים חיוניים רבים, ועם זאת התמונה הגדולה היא החשובה. | חברות ביקורתית היא בראש וראשונה קשר. היא עשירה בפרטים, אך המחויבות של שני החברים לשיפור ארוך-טווח היא החיונית בה. |
| כל מורה המבקש להשתפר חייב להתקדם מ"הכאן" "ומ"העכשיו "של בית הספר. | חברות ביקורתית חייבת לכבד פרקטיקות קיימות ולהתבסס עליהן תוך שאיפה לשיפור ההוראה. |
| מתכשרים מצפים שיגידו להם כיצד ללמד, אך עליהם להפוך למנהלים של למידתם המקצועית. | חברות ביקורתית כוללת את האתגר המורכב של הנחיית הלמידה העצמית של האחר. |
| למורי מורים יש תחושה חזקה שהם יודעים מה מתכשרים צריכים לעשות כדי להפוך למורים, אך מורים מתחילים זקוקים לפיתוח הנעה פנימית עצמית לקראת למידה עתידית. | חברות ביקורתית צריכה לקיים משא ומתן על הבנות משותפות בדבר הדרך בה מתכשרים לומדים להיות מורים ובדבר הדרכים בהן מורים משתפרים. |
| מורי מורים צריכים להיות מודעים לחשיבות הקונטקסט שבו המתכשרים מתנסים. פתיחות בשיחה ובהקשבה מרכזיות להצלחת ההדרכה הפדגוגית. | מורי מורים יגיבו לאתגרים שהקונטקסט מציב בפניהם בדרכים שעשויות להיות בלתי צפויות בעיני חבריהם הביקורתיים. פתיחות בשיחה ובהאזנה זה לזה מרכזיות להצלחת החברות הביקורתית. |
| הידיעה למה הלומד מוכן היא גורם מכריע בהוראה מוצלחת. | הידיעה למה הלומד/המורה המלווה בידיד ביקורתי מוכן היא גורם מכריע בחברות ביקורתית מוצלחת. |
| לדיכוטומיה בין העלאת תובנות חדשות לבין עיבודן ע"י הפרט יש משמעות רבה. | לדיכוטומיה בין העלאת תובנות חדשות לבין עיבודן ע"י הפרט יש משמעות רבה. |
1) חברות אישית והנחות משותפות על הכשרה מספקות נקודת פתיח טובה אך אינן מבטיחות תהליך מוצלח של ח"ב.
2) ח"ב נעשית בשני כיוונים, גם החבר הביקורתי מצפה לרווחים מהתהליך.
3) ח"ב הופכת לנדבך נוסף של מחקר-עצמי ויש לתעדה ולחזור אליה תוך כדי חקר הפרקטיקה.
4) על ח"ב לבחון כל הזמן את ההקשר, ולבדוק רמזים על רמת הביקורתיות של ההערות שעימם המבוקר חש נוח.
5) ח"ב מציעה ביקורת של דרכי הוראה גם לחבר הביקורתי ולא רק לאדם שהוא מלווה.
6) חלק מרכזי של ח"ב הוא התפקיד שיש לה בתמיכה ובעידוד.
7) ההיבט הביקורתי של ח"ב צריך להתפתח באיטיות וברגישות. יש צורך בזמן לניתוח ולהפנמה ע"י האדם המלווה. התאמה והרחבה של דרכי הוראה אישיות נוטות להיעשות בתהליכים איטיים ומורכבים יותר ממה שקורה ביחס לזיכרונות אישיים או לרשימות של דרכי הוראה טובות.
8) ההקשר הוא גורם מרכזי להבנה דרכי הוראה, ודיון במאפייניו כחלק מהח"ב צריך להקדים ולתמוך בתצפיות ובשיחות על ההוראה.
9) ח"ב תורמת ע"י פיתוח והרחבה של תפישות, אך היא עשויה להיות מאותגרת ע"י מורכבות השיחה לאור הבדלים תפישתיים הקיימים בין השותפים.
10)יש חשיבות רבה להעברת תיעוד באמצעות דוא"ל, אולם ח"ב תצליח יותר ותספק יותר את השותפים אם תכלול מפגשים פנים-אל –פנים בנוסף לכך. המפגש פנים-אל-פנים מאפשר לחבר הביקורתי לשאול במהלך השיחה שאלות ולחשוב בו-זמנית במשותף על ההוראה. דרך זו גם מאפשרת לחבר הביקורתי לצפות בהיבטים של הוראת כיתה שלא ייראו משמעותיים ולא יופיעו בדיווח של המורה הנצפה בדוא"ל. עם זאת ראוי לציין שחשוב יותר להתייחס לנושאים שהמורה המלווה מעלה כחשובים ומשמעותיים בעיניו.
11)חבר ביקורתי צריך להיות ביקורתי ככל האפשר תוך של הבנת רמת הנוחות של החבר המלווה על ידו. החבר הביקורת משמעותי ביותר במחקר-עצמי שהוא מטיבו "מסוכן" ובעל פוטנציאל של איום,. הן המורה והן החבר תומכים ומאתגרים זה את זה כדי להבטיח שזוויות ראייה רלוונטיות יועלו ויידונו.
ביבליוגרפיה
Russell, T., & Schuck, S. (2004).How critical are critical friends and how critical should they be? In: D. L. Tidwell et al., (Eds.), Journeys of hope: risking self-study in diverse world. Proceedings of the 5th international conference on Self-Study of Teacher Education Practices, Cedar Falls, IA: University of NI, 213-216.
Shuck, S., & Segal, G. (2002). Learning about our teaching from our graduates, learning about learning with critical friends, in: J. Loughran & T. Russell (Eds.), Improving teacher education practices through self-study, London: Routledge Falmer, 88-101.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Russell, T., & Schuck, S. (2004).How critical are critical friends and how critical should they be? In: D. L. Tidwell et al., (Eds.), Journeys of hope: risking self-study in diverse world. Proceedings of the 5th international conference on Self-Study of Teacher Education Practices, Cedar Falls, IA: University of NI, 213-216.
Shuck, S., & Segal, G. (2002). Learning about our teaching from our graduates, learning about learning with critical friends, in: J. Loughran & T. Russell (Eds.), Improving teacher education practices through self-study, London: Routledge Falmer, 88-101.
yyya