מחקר : למידה אינטגרטיבית בכיתות היסוד

 Zhbanova, Ksenia, Rule, Audrey Montgomery, Sarah Nielsen, Lynn. Defining the Difference: Comparing Integrated and Traditional Single-Subject Lessons, Early Childhood Education Journal, Decmber 2010, Vol. 38 Issue 4, p251-258.

המחקר נערך בכיתות א' וב' בבתי ספר יסודיים בארה"ב . המטרה:  לבדוק האם תכנון הלמידה בכיתות ביה"ס היסודי צריך להיות אינטגרטיבי ( רב-תחומי) המשולב יותר בפעולות אותנטיות כולל למידה פעילה של תלמידים או מבוסס על הוראה ישירה ומסורתית של המורים. המחקר שנערך בשיטה כמותית ואיכותית התבסס על תצפיות ושאלונים . במחקר השתתפו כיתות שלמדו בשיטה המסורתית וגם כיתות שלמדו בשיטה האינטגרטיבית.

בתכנון הלמידה האינטגרטיבית המורים עבדו יותר כמנחים של קבוצות למידה המציעים לתלמידים חלופות שונות , מעודדים ומשבחים את התלמידים. בשיטת ההוראה הישירה, הנחשבת כשיטה המסורתית , המורים שלטו בכל התהליך והיו פחות דרגות חופש לתלמידים ולקבוצות שיתופיות של לומדים. בהוראה ישירה , התלמידים עבדו בכיתה בעיקר על סמך הוראות והנחיות המורה , עסקו יותר בשינון ובזכירת עובדות ועבדו באופן יחידני . יחידת הלימוד האינטגרטיבית שנלמדה הייתה "אפריקה" והיא כללה סוגיות של גיאוגרפיה , היסטוריה ,מיתוסים ומנהגים מקומיים. התלמידים לא רק למדו מושגים חדשים במדעי החברה והגיאוגרפיה אלא נדרשו גם ליצור בעצמם מסכות אפריקאיות המבטאות את התרבויות המקומיות.

המחקר מצא כי מבחינת המורים, שיטת ההוראה הישירה מחייבת מאמץ רב יותר מבחינת ניהול הכיתה והמשמעת בעוד שיטת ההוראה האינטגרטיבית תרמה יותר למוטיבציה של התלמידים וגם אפשרה יותר למידה שיתופית ומעמיקה. המחקר ממליץ ללוות את המורים בביה"ס בכל מהלך פדגוגי מקיף של הסטת הדגש מלמידה יחידנית ללמידה אינטגרטיבית. הסיבה: המורים אינם יודעים כיצד לתכנן הוראה ולמידה אינטגרטיבית והם גם לא הוכשרו לכך במכללות ובאוניברסיטאות.

קישור לתקציר המאמר באנגלית

ראה גם:

יתרונות ואתגרים – תכניות לימודים אינטגרטיביות


הערכת תהליכי למידה אינטגרטיבית בתכנית לימודים במתכונת מיקוד הלמידה, משרד החינוך 1997


הוראה בין-תחומית היא דרך הוראה, המתייחסת להיבטים השונים של נושא מסוים. המאמר עוסק במאפיינים של ההוראה הבין-תחומית, ביתרונותיה ובדרך הרצויה לארגון של ההוראה בדרך זאת בבית-הספר היסודי (ד"ר נעמי וקס).


"לגעת בבול ולדעת" הינה יחידה אינטגרטיבית (רב-תחומית) המשלבת מספר רב של תחומים, תוך מתן דגש על יישום הנלמד על ידי התלמיד

.
למידה מתמטית אינטגרטיבית בבית הספר ( קורס באוניברסיטת תל אביב)


עמדות מורים בעולם בנושא של הוראה אינטגרטיבית של תחומי דעת בחט"ב


שאלות מתבקשות אודות הכשרת מורים להוראת החברה בגישה אחדותית


שיטת הנושאים התפתחה בתנועה הקיבוצית

מיקוד למידה אינטגרטיבית

כיצד בראייה אינטגרטיבית נוכל לתכנן יסוד מארגן בראייה מערכתית כוללת? להפכה למשמעותית ורלבנטית?
במילון אבן שושן הפרוש לאינטגרציה הוא כילול, הבאה לשלמות אחת.
במילון הלועזי עברי המונח אינטגרלי: שלם, בלתי נפרד, כולל.

התהליך:

כדאי שתמיד נציב לעצמנו שאלות שיטוו לנו את אבני הדרך.

למה


למה בחרתי את הנושא?

מה

מה מזמן הנושא לילד?

המטרות?
התכנים הנגזרים מהנושא?
המיומנויות ותחומי הדעת שאפתח?
מה יהיו משאבי הלמידה?
מה חשוב לי לעשות
מה התרומה של הנושא לחיי הילד?
איך הנושא מתקשר לעולם הילד?

איך

זה יתבצע?
זה יראה.
אעביר את המסר?
זה יהפוך למשמעותי ?
יאורגן המרחב?
אדע שמתבצעת למידה?


התיווך:

תפקיד המתווך לשקף לעודד חשיבה למקד למידה.
לפי פוירשטיין, המתווך צריך להתאים עצמו ולהשתנות בתגובה למצב או גירוי חדש.
מטרת האדם המחנך ליצור את השינוי המשמעותי, למקד, לסקרן לשאול שאלות ולעורר דילמות.
פרופ' פנינה קליין קראה לסכמה שיצרה ,תפריט תיווכי"

1.מיקוד- ניסיון המתווך למקד את תשומת לב הילד תראה איך מראה השמיים משתנה
2. ריגוש- יצירת קשר עם אדם, עצם תהליך או התנהגות כלשהי לבין החוויה הרגשית הקשורה בה. איזה יופי עוד מעט ירד גשם
3.הרחבה- מתן הסברים, ציון קשרים בין עצמים,תהליכים,אנשים,קשרים סיבתיים וכו' האם כאשר השמים נראים כך ירד גשם?
4. עידוד מתן תחושת יכולת-משוב על פעילות מוצלחת- אתה יודע לשער השערות מעניינות.
5.ויסות התנהגות- המתווך מעביר מסר שיש צורך לעצור ולחשוב לפני פעולה כלשהי. איפה נמצא עוד מידע על העניין,איך נעקוב?
האם תמיד שהשמים נראים כך ירד גשם?

]