מחקר ההתנסות המעשית: פרקטיקה מקצועית רפלקטיבית
מאת: P.T. Parkison
מקור:
Field-based preservice teacher research: facilitating reflective professional practice, Teaching and Teacher Education, 25, pp. 798-804.
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
רקע : בניית ידע באמצעות מחקר מתכשרים
מתכשרים להוראה מביאים עמם דיספוזיציות מקצועיות, רגשיות ותקשורתיות וידע המתייחס למקצוע ההוראה. רקע זה מניע אותם ועוזר להם להשתלב בהתנסויות הלמידה במהלך ההכשרה. לעיתים אין התאמה בין מה שנלמד לבין כל הידע הקודם הנ"ל, שכן מתכשרים שומעים מסרים רבים ומעורבים לגבי תפקיד המורה (Parkison 2008a, 2008b). חשוב לגשר על הפער הזה כדי שיצמחו להיות מורים רפלקטיביים.
רציונל והליך המחקר
מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לחקור את ההשפעה של ביצוע מחקר-פעולה בשדה על עמדות פרופסיונליות של מתכשרים להוראה המעורבים בפרויקט מחקרי תומך.
כדי להנחות את המתכשרים (n=12) בתהליך החשיבתי של פירוק ההנחות המובנות מאליהן והבסיסיות שלהם וכדי לתת להם הזדמנות לחשיבה רפלקטיבית עליהן, נבנתה בעבורם מערכת של חמש מטלות חקר:
1) היסטוריה-אתנוגרפית של בית הספר: תצפית בתרבות בית הספר והקהילייה ותיעודן;
2) תרשים ביוגרפיה: בניית תרשים ביוגרפי של תלמיד אחד תוך מעקב אחר התפתחותו הפיסית, הרגשית והקוגניטיבית, זאת כדי להבין את הצרכים האנושיים של גיל הבגרות המוקדם;
3) סקירת ספרות: איסוף חומר מחקרי ועיוני בנושא על פי בחירת הסטודנטים;
4) איסוף ודיווח על נתונים: תכנון כלי צפייה ואיסוף נתונים בנושא הנבחר;
5) מסקנות והמלצות: חומר כתוב סופי המסכם את מה שכל סטודנט עשה, וטקסט-שדה שבו הערות והארות ומסמכים שונים הקשורים לתצפיות ולרפלקציה.
המטרה הייתה שהסטודנטים גם יבינו בתהליך זה את תפקיד המורה ואת תפקיד התלמיד וצרכיו.
כדי לברר מה קרה לסטודנטים בתהליך המחקרי השתמשו החוקרים בשאלון פתוח, בשיחות של עמיתים ובהקלטות של השיחות, בצילום תחקירים של הכיתה, בתחקור פתוח של הסטודנטים.
כבסיס למחקר המוצג במאמר שימשו שלוש תימות שעלו בשלב ראשוני של הרפלקציה של הסטודנטים:
א) סקפטיות לגבי עצות של "מומחים" ולגבי ההוראה שהתקיימה בתוכניות ההכשרה;
ב) סקרנות לגבי למידה ולגבי דרכים ליצירת מעורבות של תלמידים כפי שנצפו אצל מורים מקצועיים;
ג) דאגה בדבר יחסי כוח בכיתה - למי הכוח והסמכות? – שנוסחה כעניין של משמעת וניהול כיתה.
ממצאים
הממצאים מוצגים בהתייחס לשלוש התמות הנ"ל:
א) השפעה ומעורבות של מומחים על דרכי הוראה בכיתה – בתהליך המחקרי המתואר נמצא שהמתכשרים רוכשים תחושה של העצמה וכשירויות הנדרשות לזהות בעיה, לחקור פתרונות וליישם תהליכים ותוכניות הולמים לצרכים בהקשר ייחודי זה או אחר. שינויים בכיתה יתחוללו כאשר מתכשרים להוראה ומורים יראו עצמם כסוכנים משנים בבית הספר ולא שותפים במציאות המתוכננת מראש של בית הספר ע"י "מומחים".
ב) זהות מקצועית ואוריינטציה פדגוגית – האמונות וההנחות שמתכשרים להוראה מגיעים איתן למקצוע מהווים שדה מחקר בנושא פיתוח זהות מורה אותנטית (Parkison, 2008b). מתכשרים להוראה מעוניינים להיות מעורבים בדיאלוג מחקרי-חינוכי אך אינם מרגישים שיש להם היכולות לכך. הקשבה ל"מומחים" –מדריכים פדגוגיים או מנהלים- הינה התנהגות מקובלת המבוססת על תחושת מסוגלות עצמית נמוכה שהסטודנטים משמיעים. כיום ישנה הליכה לכוון של אקו-אפיסטמולוגיה (Horn, & Wilburn, 2005) שבה היכולת הרפלקטיבית ובניית הידע הם המשפיעים על הלמידה המתמדת המתקיימת תוך כדי שהות פעילה בבית הספר. הכיתות המורכבות מאוד מצביעות על צורך לאמץ זווית ראייה אקולוגית. ומובילה לתפישה שונה ולהבנה של תהליכי הוראה ולמידה ושל ההקשר שבו הן מתרחשות.
ג) מורה דמוקרטי/חינוך דמוקרטי – כשמתכשרים להוראה מביעים תחושת דאגה בדבר פדגוגיה מועילה וסקפטיות ביחס לעצות ולהמלצות של מומחים, הם מבטאים את תפישותיהם לגבי מקום הכוח בהקשר הבית ספרי. בניית קהיליות דיון בקורסים של הכשרת מורים עשויה להדגים פדגוגיה דמוקרטית שניתן ליישם אחר כך בבית הספר (Mayo, 2004).במהלך ביצועהמטלותהמחקריות נמצא כיבקרב הסטודנטים חל שינוי בתפישת התלמיד וצרכיו. הסטודנטים דברו על הצורך לעשות רפלקציה על נושאים שונים: השפעת המורה על התנהגות תלמידים, השפעת האסטרטגיה ההוראתית על מעורבות התלמידים, והצורך להקשיב לקולו של התלמיד בכיתה.ההבנה שלתקשורת בינאישית יש השפעה מרכזית על חיי הכיתה החלישה את הדאגה בעניין משמעת וניהול כיתה. מעמדה של מורים סמכותיים עברו הסטודנטים לעמדה דמוקרטית הרבה יותר.
סיכום
פתיחות לזוויות ראייה, לאוריינטציות ולתחומי עניין מגוונים בכיתה היא אחד האתגרים המרכזיים בהכשרת מורים לעתיד. באקלים חינוכי המתמקד במומחים חיצוניים וביעילות פונקציונאלית של מורים קשה לטפח מורים מקצועיים רפלקטיביים. באמצעות מחקר פעולה במסגרת ההתנסות המעשית הצליחו מתכשרים להוראה לרכוש הבנה הקשרית של גיל ההתבגרות המוקדם, והרחיבו את ההבנות שלהם לגבי אוכלוסיית יעד זו. הם גם החלו לחשוב על התפישות שלהם, לדון בהן ולקשר לכך את הידע התיאורטי שלמדו בתוכנית ההכשרה. הסטודנטים גילו נכונות רבה יותר לשאול, לבקר, לחקור ולחשוב חשיבה רפלקטיבית על תפקיד המורה ותחומי האחריות שלו מנקודת מבטם הראשונית. הפיתוח של קהיליית לומדים המורכבת מפרטים השואפים לאפשר קיום מגוון של התנסויות מעשיות ושל ידע תיאורטי היה אחד התוצרים המעניינים של המחקר, ויש לכך חשיבות בהקשר של התפתחות מקצועית של מורים.
ביבליוגרפיה
Horn, J., & Wilburn, D. (2005). The embodiment of learning, Educational Philosophy and Theory, 37(5), pp. 746-760.
Mayo, P. (2004). Liberating praxis: Paulo Freire's legacy for radical education and politics, Westport, CN: Prager.
Parkison, T.P. (2008a). Field placement treatments: a comparative study, The Teacher Educator, 43(1), pp. 29-45.
Parkison, T.P. (2008b). Space for performing teacher identity through Kafka and Hegel, Teachers and Teaching: Theory and Practice, 14(1), pp. 51-60.
Reis-Jorge, J. (2007). Teachers' conception of teacher-research as enquiring practitioners: a longitudinal study, Teaching and Teachers, 23(4), pp. 402-417.
עדיין אין תגובות לפריט זה
ביבליוגרפיה
Horn, J., & Wilburn, D. (2005). The embodiment of learning, Educational Philosophy and Theory, 37(5), pp. 746-760.
Mayo, P. (2004). Liberating praxis: Paulo Freire’s legacy for radical education and politics, Westport, CN: Prager.
Parkison, T.P. (2008a). Field placement treatments: a comparative study, The Teacher Educator, 43(1), pp. 29-45.
Parkison, T.P. (2008b). Space for performing teacher identity through Kafka and Hegel, Teachers and Teaching: Theory and Practice, 14(1), pp. 51-60.
Reis-Jorge, J. (2007). Teachers’ conception of teacher-research as enquiring practitioners: a longitudinal study, Teaching and Teachers, 23(4), pp. 402-417.
yyya