מחסור במורים? לא ממש

בלס, נ' (2022). מחסור במורים? לא ממש

באחרונה מופיעות בתקשורת ידיעות רבות בדבר מחסור במורים, אך האם יש להן בסיס עובדתי? ברור כי יש בתי ספר לא מעטים שנתקלים מדי שנה, ואולי בשנה האחרונה יותר מתמיד, בקושי לאייש משרות של מורים במקצועות ספציפיים, אך האמנם מדובר בתופעה כללית המסכנת את עתיד מערכת החינוך? התשובה לכך לפחות מורכבת, אם לא שלילית.

לפני נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממרץ 2022, "בשנת הלימודים תשפ"ב מספרם של עובדי הוראה בכלל המערכת היה כ-198 אלף לעומת כ-193 אלף בשנת הלימודים תשפ"א (גידול של 2.7%). במהלך השנים תשע"א-תשפ"ב (2021/22-2010/11), קצב השינוי השנתי במספרם של עובדי ההוראה, היה 3.2% בממוצע לשנה, בחינוך העברי - 3.4% ובחינוך הערבי - 2.8%.

מספר המורים גדל אם כן ב-2.7% בעוד שמספר התלמידים גדל ב-1% בלבד (נתוני מבט רחב מיום 20.3.2022). מספר המורים בחינוך העברי גדל ב-3.4% בעוד שמספר התלמידים גדל ב-1.5% (אותו המקור). מספר המורים בחינוך הערבי גדל רק ב-0.4% ומספר התלמידים כמעט ולא השתנה. גם מספר שעות ההוראה עלה ביותר ממספר התלמידים (2.4% לעומת 1%) אם כי בקצת פחות ממספר המורים, דבר המרמז אולי על הפחתה במספר השעות למורה.

הנתונים מעידים באופן חד משמעי שהתקופה האחרונה אינה מתאפיינת במחסור במורים ואולי אפילו ההיפך הוא הנכון. לאור נתונים אלה קשה להבין את הזעקה על "משבר" של נטישה ומחסור.

אך מה קורה כאשר מסתכלים על התאמת ההכשרה של המורים למקצוע ההוראה אותו הם מלמדים?

בחינוך היסודי רק כ-20% אחוז מהמורים במגזר העברי "מתאימים" להוראה במקצוע. אפשר להבחין במגמה ברורה של החמרה, שניתן אולי  לייחסה לירידה החמורה במספר הסטודנטים במדעי הרוח והחברה, ולזלזול המופגן כלפי מקצוע זה על ידי מערכת החינוך המקדשת את מקצוע המתמטיקה והאנגלית.

שיעורי ההתאמה למקצוע המתמטיקה והאנגלית נמצאים במגמת עלייה מובהקת בין השנים 2010 ל-2021.

נתון מעניין אחר עולה מהנתונים על שכר המורים. בניגוד למה שמקובל לחשוב, שהסכמי השכר היטיבו במיוחד עם המורים המאוגדים בארגון המורים – הרי שדווקא הגננות, המאוגדות בהסתדרות המורים, הן הסקטור ששכרו במונחי שכר לשעת עבודה עלה בצורה המשמעותית ביותר הן בעשור האחרון ובמיוחד בעשרים השנים האחרונות. לעומת זאת מורי החטיבה העליונה, ששיעור העלייה בשכרם החודשי היה הגבוה ביותר, השיגו את העלייה הקטנה ביותר בשכר לשעת עבודה. הדבר נובע מכך שבהסכמי השכר החדשים הוגדרה משרת המורים החטיבה העליונה כ-40 שעות לעומת 24 שעות בהסכמי השכר הקודמים. 

את השיפור הגדול בשכר המורים במגזר הערבי אפשר להסביר חלקית בעליית הוותק וההשכלה המהירים יותר מאשר במגזר היהודי. את השיפור במגזר החרדי יש לייחס להסכמים קואליציוניים.

בהקשר זה אולי גם כדאי לשים לב לכמה נקודות נוספות:

• השיפור בשכר הנשים גבוה יותר מהשיפור בשכר הגברים, בייחוד במונחי שכר לשעת עבודה.
• השיפור בשכר המורים הוותיקים הרבה יותר גבוה מהשיפור בשכר המורים החדשים
• השיפור של שכר המורים הלא אקדמאים גבוה יותר, כנראה בגלל השיפור בשכר המורים בחינוך החרדי שרובם זכאים לשכר לפי תואר שהוא "שווה ערך" לתואר אקדמי
• השיפור בשכר המורים ביישובים באשכול חברתי כלכלי נמוך גבוה יותר. כנראה בגלל המשקל הגבוה של מורים ערבים וחרדים ביישובים אלה.

 לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא שכר מורים