מחלות הנגרמות ע"י מיקרואורגניזמים- לימוד בקבוצות ג'יקסו

מקור: מכללת סכנין להכשרת עו"ה, סכנין; המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, הטכניון, חיפה.  מרכז הפרוייקט: פרופ' ראובן לזרוביץ, המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים, הטכניון, חיפה.
הפעילות הוצגה בכנס מורי הביולוגיה 2002

יחידת לימודים בנושא מיקרואורגניזמים בשיטת STS נכתבה לכיתות ט', י' ומוט"ב. היחידה כוללת 15 משימות לימודיות יחידניות ושיתופיות. היחידה עוסקת בלימוד עקרונות ומושגים ביולוגיים. כמו כן עוזרת היחידה לתלמיד לפתח מיומנויות עבודה במעבדה, בחשיבה מדעית ובפתרון בעיות, ומעודדת טיפוח עמדות וכושר שפיטה, המתבססים על ידע ועל ערכים. היחידה כוללת את שיטות ההוראה/ למידה הבאות: עבודת מעבדה בקבוצות, קריאת קטעים מדעיים, צפייה בסרטי וידיאו, סיור לימודי, משחק תפקידים, למידה בקבוצות ג'יקסו וחיפוש מידע במאגרי מידע. ההערכה נעשית באמצעות תיק עבודות (portfolio). חומר הלימוד ביחידה מוצג בצורה מעניינת, שימושית, שזור בחיי היומיום ומקיף נושאים חברתיים, תוך כדי הדגשת היחס שבין מדע, לחברה, לטכנולוגיה, לסביבה ואף ליחסי העמים באזור. להלן תיאור משימה לימודית לדוגמא:

מבוא למשימה:

מחלות מיקרוביאליות מתחלקות עפ"י הגורם של המחלה לארבעה סוגים:

1. מחלות הנגרמות ע"י חיידקים
2. מחלות הנגרמות ע"י פטריות
3. מחלות הנגרמות ע"י נגיפים
4. מחלות הנגרמות ע"י פרוטוזואה

שלב ראשון:

הכיתה מתחלקת לשמונה קבוצות שוות והטרוגניות (4 תלמידים לכל קבוצה); לכל קבוצה כזו נקרא: "קבוצת אם"; כל קבוצה מקבוצות האם בוחרת מתוכה מרכז קבוצה שעיקר תפקידו לקשר בין קבוצתו למורה, ולחלק את החומר שמקבל מהמורה לתלמידים שבקבוצתו.

כל תלמיד ב"קבוצת האם" מקבל "קטע מידע" שונה מאלה שקיבלו חבריו לקבוצה אך משלים בתוכן. לדוגמא: תלמיד אחד מקבל קטע הדן במחלות בקטריאליות, השני מקבל קטע הדן במחלות הנגרמות על-ידי פטריות; שלישי מקבל קטע הדן במחלות הנגרמות על-ידי וירוסים, והרביעי מקבל קטע הדן במחלות הנגרמות על-ידי פרוטוזואה.

שלב שני:

התלמידים עוזבים את "קבוצות האם" ועוברים אל "קבוצות המומחים" שבה כל התלמידים מתעסקים באותו קטע מידע (גם כאן ישנו מרכז קבוצה); ביחד לומדים התלמידים את הקטע שקיבלו, דנים בו ועונים על שאלותיו. ב"קבוצת המומחים" שמונה תלמידים כיוון שמכל קבוצת אם הגיע תלמיד אחד.

שלב שלישי:

התלמידים חוזרים לקבוצות האם. כל תלמיד מציג את המידע עליו הוא עבד ב"קבוצת המומחים" בפני חבריו, באופן הברור ביותר, כיוון שבסוף התהליך כל התלמידים ב"קבוצת האם" נבחנים בכל קטעי המידע ולכן חשוב שהתלמידים "בקבוצת האם" יצליחו לענות על השאלות של הקטע שהציג תלמיד זה או אחר מקבוצתם.

שלב רביעי: בוחן וסיכום כיתתי

כל "קבוצת אם" מקבלת קטע מידע אחד מכל סוג, ובחזרה לקבוצות האם אחרי ה"התמחות" יציגו התלמידים את המידע שהם קיבלו בקטעי המידע עפ"י הסדר האלפא-ביתי של הקטעים. קטעי המידע (א' - ד') מסודרים עפ"י סדר יורד במידת הקושי. עדיף לכוון בחירה של קטעי א' לתלמידים בעלי יכולות טובות יותר, קטעי ב' לבעלי יכולות פחות טובות וכך הלאה.

כל משימה לימודית מסתיימת בדף רפלקציה שהתלמיד כותב.

בוחן לסיכום המשימה

לפניך טבלת סיכום של החומר שנלמד בקטעי הקריאה. עליך למלא את הטבלה עפ"י הידע שרכשת מהקריאה שלך וממה שחבריך "לקבוצת האם" תרמו לך.