מחינוך לשלום לחינוך בקונפליקט: שינויים בשיח של אונסק"ו, 1945 – 2015

Lerch, J. C. & Buckner, E. (2018). From education for peace to education in conflict: changes in UNESCO discourse, 1945–2015, Globalisation, Societies and Education, 16:1, 27-48

מאז תחילת המאה העשרים ואחת, קהילת החינוך העולמית העניקה תשומת לב רבה לקידום החינוך בהקשרים חברתיים ופוליטיים מעוררי מחלוקת, באיזורי סכסוך ובמרחבים בלתי בטוחים. תשומת לב זו באה לידי ביטוי מוסדי בצמיחתו של תת-תחום חדש בשם חינוך במצבי חירום (Education in Emergencies).

המאמר הנוכחי מצביע על ההתנתקות וההיבחנות המפתיעה של תת-תחום חדש זה מהתחום הסמוך אליו והמבוסס יותר: חינוך לשלום (Peace Education). במאמר נבחנים מסמכי ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות (אונסק"ו) כדי להבין לעומקן את התמורות שחלו בעמדות ובתיאוריות ברחבי העולם, והקלו או אפשרו את מעבר הדגש משלום לקונפליקט.

מבחינה אמפירית המאמר מציע ניתוח תוכן כמותי של יותר מ -450 מסמכי אונסק"ו שפורסמו בין השנים 1945 ל-2015. מניתוח המסמכים עולה כי חינוך לשלום עדיין מעסיק ומהווה מטרה קבועה ואף מתפתחת של הארגון, אך לצד זה ניכר כי הדגש הרב שמוענק לסוגיות של זכויות הפרט העביר את מוקד השיח מיחסים בין מדינות לעיסוק מוגבר בצרכיהם החינוכיים של צעירים.

מענין לגלות שסכסוך מומשג ונתפס כאיום על חינוך ובהתאמה, השלום מוצג לא רק כתוצאתם הרצויה של תהליכים חינוכיים אלא גם כתנאי המוקדם שלהם. כותבי המאמר מראים כיצד טרנספורמציה קונצפטואלית, רעיונית זו, הביאה להערכה מחודשת של תחומים ואזורי סכסוך נרחבים, אסונות טבע ומצבי חירום אחרים, כמסוכנים לחינוך.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

הסטנדרטים החינוכיים של אונסקו להוראה מתוקשבת

חינוך לשלום: מאפיינים, אתגרים ומכשלות