מחולות נודדים לאדמה יציבה: בניית בסיס לתמיכה בהוראה איכותית

Mehta, J., Theisen-Homer, V., Braslow, D., & Lopatin, A. (2015). From quicksand to solid ground: Building a foundation to support quality teaching. Boston, MA: Harvard Graduate School of Education Transforming Teaching Project. Retrieved from http://www.totransformteaching.org

תקציר המנהלים – לדוח העוסק בהצעות להכנסת שינויים בהכשרת מורים ובלמידת מורים כדי לשפר את איכויותיהם – סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

התביעות ממערכות החינוך בשני העשורים האחרונים רבות וניתן לומר שלא היו דומות להן לפני כן. באופן בולט יש דרישה לשוויון בחינוך ולתוצרים שווים לכל התלמידים כולל מיעוטים ותלמידים מאוכלוסיות חלשות, ולמצוינות והצמחת כל הלומדים להיות בעלי יכולת לחשוב, להצדיק, לתקשר ליצור ולפתור בעיות בדרכים שיאפשרו להם להיות שותפים אפקטיביים בחברה של המאה ה-21. טענת הכותבים היא שמערכות החינוך לא השתנו בהתאם. לדעתם ההוראה באמריקה כיום היא "לא-שיטה" (non-system) של נסיבות מקריות ולא תוצר מתוכנן המוביל למטרות הנ"ל. באמריקה קיימים פערי הישגים בין אוכלוסיות מיעוטים כבר מהכניסה לגני ילדים והם הולכים ומתרחבים לאורך הזמן. ארה"ב אינה נמצאת במקום גבוה במבחנים בין-לאומיים (מקום 17 בקריאה, 20 במדעים ו-27 – במתמטיקה), גם כתוצאה מרמות העוני והאפליה התורמות בבירור לתוצאות אלה.

במחקר שכלל שיעורים מצולמים בווידאו (Kane & Douglas, 2012) נמצא כי בעוד שיותר מ-60% מהכיתות נוהלו בצורה טובה, רק ב-20% מהן הופעל הדגם של הוראה שאפתנית המצופה כיום מהמורים. מחקר חדש יותר מחזק ממצאים אלה ובו, בין היתר נמצא שרק 13% מתוך 1,500 תלמידים ב-6 בתי ספר קיבלו מטלות שדרשו מהם פעילות ברמת קוגניטיבית גבוהה (Heitin, 2015) . מחקרים רבים לאורך השנים תיעדו מצב לפיו תלמידים מתקדמים יותר זוכים לפעילויות ברמות גבוהות יותר בהשוואה לתלמידים באוכלוסיות חלשות, דבר המדגיש את הצורך בשיפור ההוראה וביתר שוויון (Oakes, 1985, Goodlad, 1984, Sizer, 1984).

טענת הכותבים היא שחלק גדול מהתמונה ניתן להסבר בהקשר של היעדר שיטה לתמיכה בהוראה איכותית בארה"ב. הם קיימו ראיונות עם מחנכים מובילים בשנתיים האחרונות, ניתחו ספרות מחקרית ובחנו תגובות של מאות מחנכים לרעיונות שונים. תהליך זה הביא להכללת שלושה ממדים המאפיינים את השיטה שיש, לדעתם, לשנות:

1) היעדר מערכת של מחקר ופיתוח – חסרה מערכת שתייצר, תפיץ ותטפל בשימוש בידע על הוראה איכותית. אין גוף האחראי ליצירת ידע מעשי על הוראה. חוקרים כותבים בעיקר עבור חוקרים, למורים בעלי ידע יש מעט תמריצים ותמיכה לשתף בידע שלהם, ואין מנגנונים טובים להעריך איזה ידע הוא איכותי ושימושי למורים. לא קיימים מתווכים המשתפים מורים בידע בדרך המאפשרת שימוש ונגישות. היעדר זה ניתן להסביר בהקשר של בתי ספר לחינוך המדגישים תיאוריה ומתרחקים ממחקר יישומי על הוראה. הכותבים מציעים תהליך מעגלי ששלביו: יצירת ידע, יצירת מנגנוני הערכה ובחינת הידע שנוצר, תיווך להפצת הידע, שימוש ובחינה.

2) למידה חברתית – תחום ההוראה סובל מהיעדר דרכי הכשרה וקליטה של מורים מתחילים, מהיעדר מסגרות איכותית להתפתחות מקצועית ומכישלון בתי ספר לתמוך בעבודה שיתופית ובלמידה מתמשכת. גם הקשר בין מרכיבים בתוך המערכת לוקה בחסר: אין רצף בין דרכי ההכשרה, שלב הכניסה להוראה ומסגרות ההתפתחות המקצועית, ונדרשים שיפורים משמעותיים בכל אחד מהמרכיבים הנ"ל ויצירת קשר אמיתי ביניהם. היעדר גישה חברתית ניתנת להסבר ע"י ההקשר של הערכה כללית נמוכה למורכבויות של ההוראה, ותמריצים כלכליים המגבילים הוצאה ציבורית על הכשרת מורים וקליטתם. שלבי דגם הפעולה המעגלי המוצע: רצף של הכשרה וקליטה, התפתחות מקצועית, למידה מבוססת-בית ספר, פיתוח מנהיגות מורים.

3) המערכת האקולוגית הרחבה – סביבת המדיניות אינה מציעה תמריצים ותשתיות הנדרשים להצלחת מחקר ופיתוח ולמידה חברתית כנ"ל, ואינה ממקמת אותם בראש סולם העדיפויות. ניתן להסביר זאת בהקשר של מורשת היסטורית והמשך היעדר-שוויון כלכלי שיחד מובילים לכך שמורים איכותיים נמצאים רק בקהילות מתקדמות והלחץ לשיפור איכות ההוראה לכלל האוכלוסיות מועט. התקדמות באתגרים הללו דורשת תמיכה של הסביבה כולה ביצירת מערך תפקידים מגוון למורים, ביצירת סטנדרטים לעיגון ולבחינת ההוראה ובתמיכה בהתפתחות של מחקר ופיתוח ולמידה חברתית כנ"ל.

מפה לשם – 12 אתגרי תכנון על פי שלושה הממדים המוצעים ע"י הכותבים:

מחקר ופיתוח – 1. יש להפעיל מחקר ופיתוח ולהשקיע בפיתוח התערבויות מתוכננות, מערכים של שגרות חומרי למידה לכיתה שיש בהם ביטוי להעדפת צרכי ההוראה החדשים (השאפתנית) והם ינוסו, יעודכנו וינוסו שוב ויופצו; 2. לפתח שיטה לבדיקה מדוקדקת של חומרי למידה וידע על הוראה; אין מחסור בחומרי למידה, מערכי שיעור ורעיונות על הוראה. מורים חווים שפע זה כ"רעש" מערכתי של חומרים איכותיים וירודים באיכותם. נדרשת שיטה שתאפשר למורים נגישות לחומרים איכותיים המתאימים לתחום הדעת שלהם, רמת הכיתה ופילוסופית ההוראה; 3. לבנות מערכת של מתווכים שימסרו ידע על הוראה ע"י הבטחת מקור של תקצוב מתמיד, הצגת מחקר ומשאבים בצורה ידידותית למשתמש, וקיום מגע קרוב עם מורים ומנהלים לבדיקת החומרים ולשמיעת דעתם עליהם.

למידה חברתית – 4. ליצור רצף/ המשכיות משלב ההכשרה דרך שלב הקליטה ועד שלבי ההתפתחות המקצועית. לכידות כזו יכולה להיווצר, למשל, להציב לימודי ליבה כעוגן משותף בין כל השלבים האלה; 5. בניית "בתי ספר מאמנים" שיבטיחו שמתכשרים ומורים חדשים יוכלו ללמוד את מיטב הפרקטיקות ויעבדו עם מורים מומחים כשלב קידום בנתיבתם המקצועית; 6. לתמוך במנהלים ובמנהיגים בית-ספריים כדי שיבנו סביבות הולמות המדגישות למידת מבוגרים, במיוחד בהתייחס לתוכן, פדגוגיה ורקע (אתני, כלכלי). הכשרה אפקטיבית תצליח רק אם תחוזק ע"י הזדמנויות ללמידה מקצועית בבתי הספר. גם על מנהיגות בית-ספרית ללמוד כיצד לבנות סביבות כאלה. על מחוזות ליצור תמריצים, תמיכות, מבנים ומערכות שיתמכו בבתי ספר שיצמחו וישתפרו בהתמדה; 7. למנף הזדמנויות לשיפור ולשינוי: למשל, ע"י שימוש בסטנדרטים ארציים היוצרים הזדמנויות לשיפור, מתן תמריצים ברורים למורים המפעילים הוראה שאפתנית, הדגשת הובלה ותחושת בעלות של מורים על המאמץ כדי שיצליח ויוביל לתוצאות משמעותיות ועוד. טווח האתגר הוא כזה הדורש נכונות של מורים לזנוח חלק גדול מהידוע להם (unlearning), ובניית מרחב, תמיכה ודגמים שיאפשרו שינוי איכותי.

המערכת האקולוגית הרחבה – 8. להפוך את ההוראה לאפשרית מבחינה כלכלית, אטרקטיבית וסלקטיבית לסטודנטים מצוינים: לממן שכר לימוד (ר' מקרה פינלנד), הקלות מס למורים, שינוי תקציבי וכד', ולעקוב בהקפדה אחר מתכשרים הראויים לקבל תעודה ורישוי הוראה, דבר שעשוי, בין היתר, להעלות את מיקומה של ארה"ב במבחנים בין-לאומיים ; 9. ליצור נתיבי גיוס ושינויי מדיניות החיוניים להגדלת אוכלוסיית מורים מכל השכבות והרקעים במדינה. מחקרים מצביעים על החשיבות של הוראה ותכניות לימודים נענות-תרבות (culturally responsive), של שיתופיות בין מחנכים, משפחות וקהיליות ושל הכוח של המורה כדמות (role modeling) שתלמידים יכולים להזדהות עמה; 10. ליצור סולמות קידום למורים בכל המדינה, כך שתפתחנה אפשרויות לתפקידים שונים ברמות שונות ובתגמול ושכר משתנים. למשל, יצירת הזדמנויות למורים מומחים להיות מעורבים בהכשרת מורים ובקליטת מתחילים היא מפתח בפיתוח תחום המושג/ המעמד של מורה-מומחה וביצירת מקור השראה לחדשים; 11. לבנות יכולות, הערכות ודגמי בית ספר לדור הבא של המורים. הציפיות ממורי העתיד יהיו שליטה בכישורים בסיסיים וחשיבה ביקורתית, פתרון בעיות בצוות ופיתוח מגוון של כישורים ויכולות חדשים. שינויים אלה עשויים לחייב גם שינויים במה שעל מורים לדעת ולעשות – כולל מעבר מגישה אחת המתאימה לכל הלומדים והמורים אל מגוון של גישות. בעוד שהליבה המשותפת חשובה כצעד ראשון, יש מרחב של יכולות אחרות שחשוב וראוי לפתח ולטפח; 12. לבנות קואליציה פוליטית חזקה שתמשיך לדבוק בסדר עדיפויות זה לאורך זמן ושלמורים יהיה חלק מוביל בה. מה שנדרש, בין היתר, הוא תמיכה פוליטית לא רק בחידושים אלא גם ברעיונות טובים קיימים. חלק ממה שתואר עד כה כמו תפקידים מגוונים למורים, העלאת דרישות כניסה להכשרה או פיתוח הכשרה מעשית טובה הם רעיונות ידועים. נדרשת כאן ישות פוליטית שתכלול בצד המורים גם מנהיגים עסקיים, ראשי אוניברסיטאות, מובילים אזרחיים ואחרים שיתמכו בכל הצעדים הללו. לאורך זמן, על מורים להתארגן ליטול שליטה מירבית על המרחב שלהם כדי שהדברים אכן יושגו.

הצורך לחזק את ההוראה כמקצוע מכובד הוא חלק מהשיח על החינוך מזה שנים רבות. הכול מכירים בצורך לבנות מבנים ותהליכים שיתמכו בלמידת מבוגרים בדומה למה שקורה בהתייחס ללמידת ילדים. אך התחום מתפתח באיטיות ומבנים ומוסדות מגלים קושי בהכנסת שינויים. הגיע הזמן לשנות את מה שנבנה לפני שנים. יש הסכמה רחבה לגבי אופי הבעיה והאופי של עולם טוב יותר; מה שנשאר הוא לפעול בשותפות ולעבור מפה לשם.

ביבליוגרפיה

Heitin, L. (2015). “Classroom Assignments Fail to Meet Higher Bar, Study Says,” Education Week, Curriculum Matters Blog, Retrieved from http://www.edweek.org/ew/section/blogs/index.html

Kane, T., & Staiger, D. (2012). Gathering feedback for teaching: Combining high-quality observations with student surveys and achievement gains. Bill & Melinda Gates Foundation. Retrieved from www.metproject.org

Oakes, J. (1985). Keeping Track: How Schools Structure Inequality, New Haven: Yale University Press.

Goodlad, J. (1984). A Place Called School, New York: McGraw Hill.

Sizer, T. (1984). Horace’s Compromise, Boston: Houghton Mifflin.