מושג רחב יותר של בחירת בית ספר

Sigal Ben-Porath (2021). A broader conception of school choice. Phi Delta Kappan, 8-13

מחברת המאמר גורסת כי שיטת הצ'רטרים והוואוצ'רים (שוברים ובתי ספר ברישיון) מיטיבה רק עם העשירים. אלה יכולים לדבריה לעבור לשכונות שבהן יש בתי ספר טובים או לשלם שכר לימוד יקר בבתי ספר פרטיים, ומסוגלים להתמודד עם ההליך הסבוך והיקר של הרישום והקבלה לבתי ספר ברישיון או בשוברים. "שיטת הבחירה" (School Choice) שמיטיבה עם ברי מזל מעטים ומערימה מכשולים בדרכם של כל האחרים היא לטענת המחברת "בחירה עלובה".

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא אי שוויון בחינוך

בתי הספר בפינלנד מתאפיינים באחידות מבחינת תוכנית הלימודים, הפדגוגיה והרמה הכללית – כך שאין טעם לשלוח את הילדים ללמוד הרחק ממקום מגוריהם. לעומת זאת, בתי ספר בארה"ב, אפילו באותה שכונה, יכולים להיות שונים מאוד באיכותם, ביוקרתם, במשאביהם, בתוכנית הלימודים הנלמדת ובאופן ההוראה שהם מציעים. זו אולי אחת הסיבות לכך שבארה"ב קיימת תמיכה נרחבת, דו-מפלגתית, מכל שכבות החברה ומכל הזרמים, ברעיון של בחירת בתי ספר– כך שהורים יהיו זכאים לבחור באיזה בית ספר ילמדו ילדיהם  (Schneider & Berkshire, 2020).

לאורך שנות ממשל טראמפ, שמרנים העדיפו נקודות זיכוי מס ותוכניות שוברים שנועדו לסייע להורים לשלם בעבור בתי ספר פרטיים; בעוד שפרוגרסיבים העדיפו להשקיע בבתי ספר ציבוריים שגרמו להם להעדיף צורות של בחירת בתי ספר כמו "בתי ספר מגנטיים" (כאלה המתמקדים בתחום מסוים כגון מדעים או אמנויות) ובחירה-חלוקתית, שמטרתן להשאיר את התלמידים ואת המימון הציבורי בתוך המערכת הציבורית.

בעיני המחברת, כדי להכריע בנושא זה בצורה מושכלת, עלינו להציג לעצמנו את השאלות הבאות:

1. מה ילדים צריכים מבית הספר ומי נמצא בעמדה הטובה ביותר לקבוע מה הם צריכים?
2. האם אנו רוצים שבתי הספר שלנו ייצרו מריטוקרטיה – וימיינו ילדים לווינרים ולוזרים – או שנעדיף לקדם שוויון (או לפחות לוודא שלכל ילד יש סיכוי שווה לנצח)?
3. האם על בתי הספר להציע חינוך חילוני בלבד או שמא עליהם להציע גם חינוך דתי?
4. מהו האיזון הנכון בין אינטרסים של היחיד לבין אלה של הקהילה? כלומר, כיצד לאזן את זכויות המשפחות עם האינטרסים של המדינה בכללותה?

התומכים בבחירה טוענים כי מדובר בזכות בסיסית של הורים, כי הורים יודעים טוב מכולם מהי טובת ילדיהם וכי אם הורים יורשו לבצע בחירות כאלה, חופשיים מהתערבות ממשלתית, בתי ספר ייאלצו להפוך ליעילים יותר, למותאמים יותר לצורכי המשפחות והקהילות ולטובים יותר באופן כללי (Chubb & Moe, 1990).

כתוצאה מכך סוגיית הבחירה רודדה לא אחת לטענות פשטניות של בעד ונגד: האם את סבורה כי להורים יש זכות לבחור את בית הספר הטוב ביותר שאפשר או לא? האם אתה חושב שהתחרות בשוק החופשי יכולה להועיל לתחום החינוך או לא?

מי שמתנגדים לשוברים וטוענים כי בתי ספר ברישיון (צ'רטר) חייבים להיות מפוקחים, משום שבתי ספר הם מוסדות ציבוריים שלקהילה יש עניין משמעותי בהם, מותגו לא אחת כ"מתנגדים לבחירה".

בחירה באמצעות מגורים

רק כ-1% מבין התלמידים בארצות הברית לומדים בשיטת השוברים או זיכויי המס, המציעה מימון ציבורי ללימודים בבתי ספר פרטיים. כ-10% לומדים בבתי ספר פרטיים לחלוטין, כאלה שההורים משלמים את כל שכר הלימוד בהם; כ-3% לומדים בחינוך ביתי; וקרוב ל-90% לומדים במערכת הציבורית הרגילה. נתונים אלה יציבים למדי לאורך השנים. כ-20% מהלומדים בחינוך הציבורי לומדים בבתי ספר שהם בוחרים בהם, ולא באלה המשויכים לאזור מגוריהם (NCES, 2019; Shaw & Catt, 2021).

הדרך העיקרית שבה הורים בוחרים בתי ספר לילדיהם היא באמצעות בחירת מגורים. משפחות בעלות אמצעים נוטות לעבור לשכונות שיש בהן בתי ספר ציבוריים נחשקים. הרחבת תוכניות השוברים ובתי הספר ברישיון בארה"ב לא תשנה בהרבה את הדינמיקה הזו מפני שבתי ספר פרטיים אינם מחויבים לקבל שוברים ובתי ספר ברישיון פועלים בתוך מחוזות, שרק לעתים נדירות כוללים שכונות עשירות לצד עניות.

תוכניות שוברים ובתי ספר ברישיון לא הצליחו לספק אפשרויות בחירה ממשיות למשפחות שאין באפשרותן לבחור בתי ספר באמצעות בחירת מגורים. למשל, באזורים כפריים יש מעט מדי בתי ספר: אם יש רק בית ספר אחד באזור מגוריך, אין לך באמת בחירה. במחוזות גדולים יותר שכן מציעים בחירה בין כמה בתי ספר, להורים רבים אין משאבים לערוך סיורים בבתי הספר השונים, להעריך את יתרונותיהם וחסרונותיהם, למלא טופסי קבלה או לממן שכר לימוד בבתי ספר פרטיים (אפילו בעזרת שוברים או נקודות זיכוי מס).

אפילו במחוזות המעטים שבהן משפחות עניות גרות בקרבת משפחות עשירות (בעיקר בערים גדולות כמו וושינגטון וניו יורק), הורים אמידים – לפחות אלה שנשארים במערכת החינוך הציבורי – מצאו פעמים רבות דרכים לנצל לטובתם את היצע הבחירה במחוז, למשל בדחיפת ילדיהם להתקבל לתוכניות מחוננים, בהגשת מועמדות לבתי ספר רבים ברישיון, ובתשלום בעבור מורים פרטיים וקורסים להכנסה למבחני קבלה לבתי ספר יוקרתיים. בדרך זו, ההבטחה לחופש בחירה לכולם נהפכת למציאות של הטבה למעטים. כך קורה שבתי ספר מסוימים נעשים נחשקים יותר, ואחרים פחות. ה"בחירה" אינה אלא שם קוד לתחרות על בתי הספר הנחשקים, תחרות בלתי הוגנת שבה לתלמידים עניים יש נקודת פתיחה נחותה. עניים מתקשים להתנהל אפילו בשיטת בתי ספר ברישיון בהגרלה. כך קורה שתלמידים עניים מרוכזים בבתי הספר בעלי ההישגים הנמוכים ביותר, והפערים החברתיים מתרחבים.

באופן כללי, יש ראיות מעטות לכך ששוברים, רישיונות ותוכניות בחירה דומות מעלים את רמת ההצלחה או הסיפוק בקרב הורים ותלמידים עניים ואלה המשתייכים למיעוטים גזעיים ואתניים; או שהשוברים והרישיונות משפרים את איכותם הכללית של בית הספר.

התומכים ברפורמות בחינוך אוחזים ברעיון רומנטי לפיו יש "לשבש" את מערכת החינוך כדי לשפרה. אבל שוברים ובתי ספר ברישיון יכולים להזיק יותר מאשר להועיל, להביא לסגירה מיידית של בתי ספר, לערער את אמון ההורים והתלמידים במערכת שנשענת על יחסים ארוכי טווח בין מחנכים, הורים וחברי קהילה (Ewing, 2018) ולהרחיב את הפעם בין אלה ש"ניצחו" בתחרות על מקומות בבתי הספר הנחשקים לבין אלה שהפסידו בתחרות זו.

זמן למסגר מחדש את הדיון

במשך זמן רב מדי, עיסוק היתר בבתי ספר ברישיון ובשוברים עיוור את עינינו מלראות אפשרויות נוספות שאינן מאלצות משפחות להתחרות על מקומות מוגבלים בבתי הספר "הטובים ביותר", אלא להציע בחירות בעלות משמעות לכל המשפחות. לשם כך, יש למסגר מחדש את הדיון, לדון בשאלות הבאות:

1. כיצד נוכל להבטיח כי מערכת החינוך הוגנת, שוויונית, אחריותית (accountable) ומסוגלת לספק חינוך איכותי לכל?
2. איזה מקום יש להעניק לפיקוח מדינתי המגן על זכויות האזרח של התלמידים, מבטיח כי למורים יש הכשרה ראויה ויוצר סטנדרטים לימודיים מוגדרים – כל אלה מרכיבים שרוב ההורים תומכים בהם?
3. באיזו מידה יש לדרוש מתלמידים ללכת בתלם נוקשה וקבוע מראש, ובאיזו מידה יש לאפשר להם לבחור באופן חופשי את המסלול שיילכו בו? האם יש לאפשר לתלמידים להשתתף בבחירת חומר הלימודים ואופן הלימוד, ולא רק בבחירת בית הספר?

הפתרון הרצוי: "בתי ספר מגנטיים"

כדאי להתרכז ביצירת בתי ספר מגנטיים, שמספקים בחירה אפקטיבית ורבת משמעות ומתאפיינים במימון ובפיקוח ציבוריים. לדוגמה, בעיר מונטקלייר בניו ג'רזי ובעיר הארטפורד בקונטיקט יצרו בתי ספר מגנטיים רבים (שכל אחד מהם מוקדש לנושא אקדמי מסוים) והנהיגו שיטות רישום גמישות מבחינה אזורית שמאפשרות למשפחות מגוונות מחוץ למחוז ליהנות מהאפשרויות האלה.

בניגוד לגישות המקובלות של בחירה, שמתייחסות לחינוך אך ורק כאמצעי להשגת התקדמות אישית, גישת בתי הספר המגנטיים נשענת על ההנחה שחינוך הוא טובין מעורבים, בעל היבט ציבורי והיבט פרטי (Levin, 2009). לכן, מטרתה של מערכת החינוך היא לספק את שאיפת ההורים לראות בהצלחת ילדיהם ובה בעת לענות על צורכי הקהילה ולהעניק לכל הילדים חינוך איכותי.

ביבליוגרפיה

Ben-Porath, S. & Johanek, M. (2019). Making up our mind: what school

choice is really about. University of Chicago Press.

Carl, J. (2011). Freedom of choice: Vouchers in American education.

Praeger.

Chubb, J.E. & Moe, T.M. (1990). Politics, markets, and America’s schools.

Brookings Institution.

Ewing E.L. (2018). Ghosts in the schoolyard: Racism and school closing

on Chicago’s South Side. University of Chicago Press.

Frankenberg, E. & Siegel-Hawley, G. (2008). Rethinking magnet schools

in a changing landscape: A report to Magnet Schools of America.

University of California at Los Angeles, Civil Rights Project.

Henig, J. (2013). The end of exceptionalism in American education: The

changing politics of school reform. Harvard Education Press.

Kaestle, C.F. (1983). Pillars of the republic: Common schools and

American society, 1780–1860. Hill and Wang.

Lareau, A. (2014). Schools, housing, and the reproduction of inequality.

In A. Lareau & K. Goyette (Eds.), Choosing homes, choosing schools.

Russell Sage.

Levin, H.R. (2009). An economic perspective on school choice. In M.

Berends (Ed.), Handbook of research on school choice. Taylor & Francis.

National Center for Education Statistics. (2019). Digest of educational

statistics: 2019. U.S. Department of Education.

Nuamah, S. (in press). Closed for democracy. Cambridge University

Press.

PDK International. (2020). Public school priorities in a political year: PDK

poll of the public’s attitudes toward the public schools. Author.

Ryan J.E. (2011). Five miles away, a world apart. Oxford University Press.

Schneider, J. & Berkshire, J. (2020). Wolf at the schoolhouse door. New

Press.

Shaw, M. & Catt, D. (2021, April 14). 2021 EdChoice Share: Where are

America’s students getting their education? Engage by EdChoice.

Tyson, K. (2011). Integration interrupted: Tracking, Black students, and

acting white after Brown. Oxford University Press