מורי קריירה שנייה: סיפוק מהעבודה, לחץ בעבודה ותפקידה של תחושת המסוגלות העצמית

Troesch, L.M., & Bauer, E. (2017). Second career teachers: Job satisfaction, job stress, and the role of self-efficacy. Teaching and Teacher Education, 67, 389 – 398

עיקרי הדברים:

מחקר זה סקר את מידת הסיפוק מהעבודה, הלחץ בעבודה ותחושת המסוגלות העצמית בקרב 297 מורים בשווייץ שסיימו את ההכשרה להוראה לפני 10-7 שנים.

המחקר השווה בין 104 מורי קריירה שנייה לבין 193 מורי קריירה ראשונה.

המחקר מצא כי למורי קריירה שנייה יש תחושת מסוגלות עצמית גבוהה יותר ממורי קריירה ראשונה.

תחושת המסוגלות העצמית המפותחת מובילה לסיפוק ממקצוע ההוראה ומהווה מרכיב חיוני בהצלחתם של מורי קריירה שנייה ובאי-נשירתם מהמערכת.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

מחקר בארה"ב : האפקטיביות והנשירה של מורים שעשו הסבה להוראה מקריירה קודמת

האומנם טירונים בהוראה? מניעים ומסוגלות עצמית של הבוחרים בהוראה כקריירה שנייה

מורי קריירה שנייה

על מנת להתמודד עם מחסור במורים, מדינות רבות מנסות למשוך מועמדים איכותיים ומנוסים למקצוע ההוראה. אחת הדרכים לעשות כן היא פתיחת מסלולי הסבה להוראה למחפשי קריירה שנייה.

לרוב, מורי קריירה שנייה מוכשרים להוראת מקצוע ייעודי שיש בו מחסור במורים, כגון מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), ונתלות בהם בתקוות גדולות. כיום, מורי קריירה שנייה מהווים חלק משמעותי בכוח הגיוס וההכשרה של מורים בארצות רבות, ובכלל זה בישראל, תוך שמושקעים בהם משאבים רבים (עמנואל-נוי ווגנר, 2015;Watters & Diezmann, 2015).

מחקרים שבחנו מאפיינים של מורי קריירה שנייה מצאו כי, על פי רוב, הם ניחנים בוותק מקצועי וניסיון חיים עשיר המציידים אותם במגוון תכונות נחוצות למקצוע ההוראה, כגון: עולם ידע רחב, מוטיבציה גבוהה, תקשורת בינאישית מפותחת, אמפתיה כלפי ילדים והורים וצמא להקניית ידע (Williams, 2013; Zuzovsky & Donitsa-Schmidt, 2014).

עם זאת, במהלך הכניסה להוראה עתידים מורי הקריירה השנייה להיתקל בסביבת עבודה בלתי-מוכרת שתעורר בהם תחושות של בדידות ותסכול. אם לא די בכך, עם הכניסה לעבודה, לרבים מן המורים המוסבים הסתבר כי לא העריכו נכונה את תובענות המקצוע וחשו בלבול רב כתוצאה מתוכנית הכשרה קצרה יחסית או חוסר התמצאות בסביבות טכנולוגיות. יתר על כן, מורים אלו נמצאו כפחות יעילים בהוראה ובהובלת תלמידים מאשר מורים חדשים, בעיקר במתמטיקה (Boyd et al., 2011).

שאלות המחקר

1. כיצד מורי קריירה ראשונה ומורי קריירה שנייה חווים סיפוק מהעבודה ולחץ מהעבודה?
2. האם ישנם הבדלים בין מורי קריירה ראשונה לבין מורי קריירה שנייה בהקשר לסיפוק מהעבודה ולחץ מהעבודה?
3. כיצד באה לידי ביטוי תחושת המסוגלות העצמית בהקשר לסיפוק מעבודה ולחץ בעבודה והאם נתיב הקריירה (קריירה ראשונה או שנייה) משפיע על יחסים אלו?

שיטת המחקר

החוקרות יצרו קשר במייל או במכתב עם 912 מורים בעלי ותק של 10-7 שנים בהוראה. מתוך 400 שהשיבו, נבחרו 297 שעדיין עבדו כמורים לענות על סקר. 78% מהנשאלים היו נשים, 35% מהנשאלים היו מורי קריירה שנייה, הוותק הממוצע היה 7.75 שנים והגיל הממוצע היה 34.22.

מתוך מורי הקריירה השנייה, ממוצע הוותק בקריירה הראשונה עמד על 7.17 שנים. 26% מהם הגיעו מתחומי הבריאות, החינוך והתרבות, 26% מניהול, אדמיניסטרציה, בנקאות או ביטוח, 17% מתעשיית היצור, 11% מהנדסה וטכנולוגיה, 6% מסיעוד, 5% ממסחר ותחבורה, 2% מחקלאות, 2% מבנייה ו-5% בלתי ניתנים לקטלוג.

תוצאות

מורי קריירה שנייה דיווחו על רמה גבוהה יותר של סיפוק ממקצוע ההוראה מאשר מורי קריירה ראשונה.

ללא קשר לנתיב ההוראה (קריירה ראשונה או שנייה), נשים דיווחו על סיפוק גבוה יותר ממקצוע ההוראה בהשוואה לגברים.

בקשר ללחץ בעבודה, לא נמצאו הבדלים מהותיים בין מורי קריירה ראשונה לבין מורי קריירה שנייה.

מורי קריירה שנייה הביעו סיפוק רב יותר מעבודתם. הגם שלא ניתן היה לקבוע את הסיבה לרמת הסיפוק הגבוהה, החוקרות משערות שמידת הסיפוק נקבעה לפי המאפיינים האישיים והמשאבים הפנימיים שעמדו לרשות המורים. במילים אחרות, מידת הסיפוק הגבוהה נבעה מסט האמונות והערכים המנחים, המוטיבציה הגבוהה והעניין המוגבר בתהליכי ההוראה (Williams & Forgasz, 2009).

לא נמצאו הבדלים משמעותיים על רקע המשתנים הבאים: שעות עבודה שבועיות, שנות ותק וגיל.

מסקנות

תחושת מסוגלות עצמית גבוהה מתפקדת כערך המוסף של מורי קריירה שנייה. היא תורמת לתחושת סיפוק גבוהה ומסייעת, בטווח הארוך, למניעת נשירה מהוראה.

מורי הקריירה השנייה חשים מרוצים יותר בעבודתם מאשר מורי קריירה ראשונה הודות לניסיונם המקצועי הקודם (שלעיתים קרובות רלוונטי למקצוע הלימוד) ומיומנויות קוגניטיביות, אישיות, בין-אישיות וחברתיות שרכשו לאורך הזמן.

מחקר זה מדגיש את החשיבות של טיפוח תחושת המסוגלות העצמית במקצוע ההוראה בכלל ואת הצורך של מורים להשתמש בחשיבה אופטימית ולצבור ביטחון על מנת להתמודד בהצלחה עם המקצוע.

בשונה ממחקרים רבים הגורסים כי מוסבים להוראה נוטים לקרוס תחת הלחץ, מחקר זה מראה כי למורי הקריירה השנייה יש הרבה מה להציע למערכת החינוך וכי ההשקעה בהם כדאית.

ביבליוגרפיה

עמנואל-נוי, ד', ווגנר, ת' (2015). האומנם טירונים בהוראה? מניעים ומסוגלות עצמית של הבוחרים בהוראה כקריירה שנייה. דפים, 61, 112-82

Boyd, D., Grossman, P., Lankford, H., Loeb, S., & O'Brien, R. (2011). The effectiveness and retention of teachers with prior career experience. Economics of Education Review, 30, 1229-1241

Watters, J., & Diezmann, C. (2015). Challenges confronting career-changing beginning teachers: A qualitative study of professional scientists becoming science teachers. Journal of Science Teacher Education, 26, 2, 163-192

Williams, J. (2013). Constructing new professional identities: Career changers in teacher education. Rotterdam: Sense.

Williams, J., & Forgasz, H. (2009). The motivations of career change students in teacher education. Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 37, 95-108

Zuzovsky, R., & Donitsa-Schmidt, S. (2014). Turning to teaching: Second career student teachers' intentions, motivations, and perceptions about the teaching profession. International Education Research, 2, 3, 1-17