מורי בתי הספר היסודיים ותכנית התקשוב החינוכית הלאומית

אם חשבתם לרגע שתכנית התקשוב הלאומית בחינוך מתקבלת באהדה ע"י מורי בתי ספר , אז כנראה הייתם אופטימיים מדי . "קו לחינוך " מדווח בגיליון פברואר 2012 כי המורים חוששים מתוכנית התקשוב; משה"ח מנסה להרגיע - במסגרת תוכנית התקשוב מתקיים השנה בבתיה"ס היסודיים תהליך הצטיידות רחב היקף בכלים טכנולוגיים. מסתבר שתהליך זה, כמו גם הציפייה שהתקשוב ישולב לאלתר בהוראה ובמטלות הארגוניות והפדגוגיות בבתיה"ס, גרם לחרדה בקרב רבים מהמורים. בעקבות פניות מורים בנושא זה להסתדרות המורים, קיימו ראשיה מפגש עם ראשי המינהל למדע וטכנולוגיה. המפגש הניב מכתב של ראש המינהל למדע וטכנולוגיה, ד"ר עופר רמון, לרכזי התקשוב הבית ספריים, המבקש מהם להרגיע את הרוחות. במכתב מדגיש ד"ר רמון, כי אין לדרוש מהמורים למלא טפסי דיווח על פועלם במסגרת תוכנית התקשוב.

כמו כן מובהר במכתב, כי המורים אינם נדרשים לפתח יחידות לימוד מתוקשבות בעצמם, אלא יכולים להשתמש ביחידות המוצגות בפורטל התוכן החינוכי של המשרד. עוד מצוין, כי המשרד העביר לבתיה"ס תקציב לרכישת תכנים דיגיטאליים רלוונטיים של חברות חיצוניות. עוד מובהר במכתב, כי משה"ח אינו מצפה שכל המורים ישתתפו בתוכנית כבר בשלב הראשון. על פי המכתב, אישור התוכנית מותנה ביכולת של 20% מהמורים בביה"ס להשתלב בה כבר בשלב ההיערכות לקראת ההצטיידות. עד סוף השנה הראשונה להצטיידות, מצפה משה"ח ש 50%- מהמורים בביה"ס ישתלבו בתוכנית, ועד סוף השנה השנייה - 60% מהמורים. שאר המורים אמורים להצטרף ליישום התוכנית עד סוף השנה השלישית להצטיידות.

מקור וקרדיט : עיתון "קו לחינוך"

לסקירה המלאה באתר "קו לחינוך"

ראה גם:

מתוך :

תוכניות תקשוב החינוך בעולם , סקירת מידע של תוכניות ומיומנויות הנדרשות במערכות חינוך בעולם

פברואר 2010 , כתיבה ומחקר : ד"ר עוזי מלמד
איסוף מידע ועיבודו : עמי סלנט וצוות מרכז המידע

לעתים יש יחס ישיר בין הצלחת התכנית ובין אופי המדיניות של משרד החינוך. כך לדוגמה בתכנית התקשוב של סינגפור, הממשלה פועלת בצורה ריכוזית על מנת ליישם את המהלכים השונים בבתי הספר בעוד שבמדינות אחרות, כגון הונג קונג ושבדיה, המדיניות של משרד החינוך היא מבוזרת יותר ואוצלת יותר סמכויות ואוטונומיה לבתי הספר.

הניסיון והתובנות שהצטברו בידי חוקרים בעולם מצביעים על כך כי לא ניתן 'להצניח' על בית הספר מלמעלה חזון חינוכי ופדגוגי ארוז מראש. צריך לאפשר למורים ולהנהלה לגבש חזון חינוכי מתוקשב משלהם ולאפשר להם ליישם אותו לפי ראות עיניהם מתוך הבטחה שתהיה התקדמות בהוראה ובלמידה מתוקשבת. באוסטרליה, לדוגמה, בתי הספר המציעים עצמם את כיווני הפעולה בתכניות התקשוב מקבלים על כך משובים ותקציב מן הממשלה.

מורים וסוגיית ההתפתחות המקצועית בתקשוב: בעיית הזמן
Teachers Need Time for Online Professional Development

אחד המחסומים העיקריים להטמעת יישומי מחשב בבתי הספר הוא זמן ההתפתחות המקצועית הנדרש ממורים. למורים לא ניתן זמן להתפתחות מקצועית מתוקשבת בזמן הלימודים, והם נדרשים לכך אחרי שעות הלימודים. במרבית מחוזות החינוך בארצות הברית ובעולם מצפים כי המורה יקדיש זמן להשתלמויות מקצועיות לאחר שעות הלימוד, אולם אחרי שעות ההוראה המורים מצויים במצב של עייפות וחוסר אנרגיה.
אחת ההצעות המועלות כיום בארצות הברית היא לאפשר למורים לעבור את ההתפתחות המקצועית שלהם קרי, ההשתלמויות, כחלק מתכנית ההוראה שלהם בבית הספר.

הפער בין תכניות הלימודים ובין יישומי התקשוב

ברוב המקרים המחשבים הוכנסו לבתי ספר הפועלים באופן שוטף ורב-שנתי בשיטות ההוראה המקובלות. משימתו הראשונה של המורה המקצועי היא אפוא לא רק ל"התיידד" עם המחשב; בראש ובראשונה עליו לבדוק כיצד ניתן לשלב אותו ואת הלמידה המתוקשבת באינטרנט ביחידת הלימוד הבסיסית, בשיעור היחיד.

מרבית המורים חסרים המיומנויות הנדרשות להתאמת השיעור היחיד לסביבה המתוקשבת, כי תכנית הלימודים ברוב תחומי הדעת מתעלמת מקישור זה. רק עם רכישת מיומנויות אלו יוכל המורה לנסות את כוחו בשילוב המחשב ביחידות לימוד גדולות יותר: פרק לימוד ולבסוף תכנית לימודים שלמה.

בתהליך זה שואל עצמו המורה העומד מול חומר הלימוד שאלה בסיסית אחת: איזה חלק מן החומר מתאים יותר להוראה באמצעות המחשב והאינטרנט. היות שרוב תכניות הלימודים לא נוצרו מתוך מחשבה זו, ברור כי חלקים יחידים מהן יתאימו באופן מובהק להוראה באמצעות המחשב והאינטרנט.

מקור :
Kozma, R. (in press). Comparative analysis of policies for ICT in education. In: J. Voogt & G. Knezek (Eds.), International handbook of information technology in primary and secondary education. Springer: New York.

בעיה מרכזית בתקשוב בחינוך: הניתוק בין יישומי המחשב ובין מערכות ההערכה

חוקרים בתחום החינוך סבורים כי אבן הנגף העיקרית להצלחת תכניות התקשוב בבתי הספר היא החוליה המקשרת בין הלמידה ובין ההערכה.

ברוב המקרים וברוב המדינות, הגורמים האחראים להערכה ולבחינות אינם משקפים בסדר היום שלהם את הביטויים השונים ואת הייצוגים של התקשוב בלמידה. כך לדוגמה, אף לא אחד מגורמי ההערכה המרכזיים במערכות חינוך בעולם מבטא את הדרישה למיומנויות מידע במערך הבחינות שלו.

המעניין הוא, שבמדינות שבהן קיימת מערכת הערכה בית-ספרית חזקה יותר, כגון: שבדיה, פינלנד ואוסטריה, שילוב התקשוב בהוראה ובלמידה הוא מעמיק יותר לעומת מדינות ריכוזיות, כגון אנגליה או צרפת שבהן התקשוב בבתי הספר הוא שטחי יותר. המדינות האחרונות הן מדינות מייצגות מערכות הערכה ובחינות מרכזיות חזקות יותר, שאינן מכירות הלכה למעשה במיומנויות המידע או במיומנויות החדשות שתכניות התקשוב מחייבות. מבחינה זו ישראל דומה יותר למדינות כמו אנגליה וצרפת ולכן גם בארץ תכניות התקשוב בבתי ספר התיכוניים היו שטחיות למדי.

בעיה נוספת היא שתכניות התקשוב נתפסות על ידי גורמי ההערכה ברוב המדינות הללו ככלים טכנולוגיים, והמדידה העקרונית שלהם נטתה מאז ומעולם לכיוון של תכנים לימודיים ולא של מיומנויות שיוצרים הכלים הטכנולוגיים המתוקשבים. כך לדוגמה, אף לא אחת ממערכות הבחינות וההערכה מתייחסת בבחינות לסוגיה של חקר בעיות אותנטיות רב-תחומיות. מיומנויות אלו באות לידי ביטוי במטלות החקר של תלמידים בסביבה מתוקשבת, אך כאמור אינן מיוצגות במערך הבחינות. חוט השני המאפיין כמעט את כל תכניות התקשוב הלאומיות בעולם הוא העדר התיאום בין הגורמים במשרדי החינוך היוזמים את התכניות לבין הגורמים במשרד האחראיים לפדגוגיה, להערכה ולהכשרת המורים. ככל שפער זה הולך וגדל, כך שוקעות תכניות התקשוב במצולות בתי ספר ונותרות מבודדות מגורמים חשובים אחרים המשפיעים על המורה ועל בית הספר.

מקור 1:

Mccormick, Robert (Aug 2004). ICT and pupil assessment, Curriculum Journal ,15(2),115-137, 23p.

מקור 2:
McFarlane, A. (Sep 2001). Perspectives on the relationships between ICT and assessment," Journal of Computer Assisted Learning, 17(3), 227-234.

פערים בין מדיניות תקשוב מערכת החינוך ובין המורים בשטח
ברוב תכניות התקשוב בעולם נוצרים פערים בין קווי המדיניות והיעדים המוצבים על ידי קובעי מדיניות ובין השינויים שהמורים נדרשים ליישם בפועל בכיתה. קווי המדיניות והיעדים אמנם מבוטאים במסמכים פורמליים שונים, אך מעבר לעקרונות כלליים אלו המורים בבית הספר אינם מודעים לפרטים וליעדים האופרטיביים. במחקרם הנודע של כהן והיל (Cohen & Hill, 2001) נמצא כי כאשר המורים בבית הספר נחשפים ביעילות לקווי המדיניות וליעדים האופרטיביים, סיכויי שילוב המחשבים והאינטרנט בלמידה ובהוראה עולים. לכן בהתפתחות המקצועית של המורים ובהשתלמויות הייעודיות שלהם יש לחשוף בפניהם את כל פרטי התכניות הרשמיות של משרדי החינוך ולא רק את היעדים הכלליים.

מקור 1:
Cohen, D. & Hill, H. (2001). Learning policy: When state education reform works. New Haven, CT: Yale University Press.

מקור 2:
Kozma, R. (in press). Comparative analysis of policies for ICT in education. In J. Voogt and G. Knezek (Eds.), International handbook of information technology in primary and secondary education. Springer: New York.

דו-המשמעות בעמדות מורים כלפי התקשוב בבתי הספר

יחסם של המורים אל השינויים ששילוב המחשב מחייב הוא בדרך כלל מורכב ולעתים אמביוולנטי. המורים מתרשמים, כי שימוש בתוכנה לניהול כיתה עשוי להרחיב את יכולת התיעוד ואת הדיוק בו ולפיכך גם את הנוחות בעבודה. זאת משום שבשימוש בתוכנה טמונה האפשרות לשפר את התקשורת, את אכיפת המשמעת ואת הבקרה על התהליכים המתקיימים בבית הספר. לצד אלו עולים חששות מפגיעה בחופש הפרט של המורה ושל התלמיד, מדרישות נוספות מהמורים על חשבון זמנם ולעתים על חשבון זמן השיח עם התלמידים ועם עמיתיהם.

המסקנות המרכזיות של מחקר שנערך בישראל לפני שנתיים היו שהסגל החינוכי תופס את התוכנה ככלי בעל פוטנציאל להועיל לבית הספר ולעבודת המורה ובה-בעת קיים בה פוטנציאל לפגוע ולגרום נזק. הדברים נכונים בתחום ההישגים הלימודיים, בנושא אכיפת המשמעת ובעיקר בתחום התקשורת הבית- ספרית והתרבות הבית-ספרית. התוצאה היא שהמחשב הופך מבחינת המורה לכלי עזר לייעול ניהול הנתונים, אך לא בהכרח ככלי לשינוי שיטות ההוראה שלו.

מקור: נירית רייכל, נירית סימון (תשס"ט 2009). הכנסת תוכנה לניהול כיתה ובית ספר במשקפי הסגל החינוכי – חקר מקרה. דפים, כתב עת לעיון ומחקר בחינוך, 48, 133-105.

ראה גם:

מה עשו המדינות בעולם שהצליחו בתוכניות התקשוב החינוכיות שלהן?