מורים על השינוי של רפורמת "אופק חדש " – משובים מתוך דיונים בפורומים באינטרנט








יש רגעים מתסכלים...
ובכל זאת לא הייתי רוצה לצאת מזה...
תוספת של 3.000 ש"ח היא לא דבר פשוט!!!


וברפורמה עובדים ( אבל עובדים! לא יושבים על הכסא) כל יום 8 שעות וחוץ מזה עוד השתלמויות/הורים/אסיפות/ישיבות/מבחנים/בדיקה/הכנה/ וכ"ו."
קישור

אני מודע ( ולא רק אני) שהמנהלים לא כופים את מלוא החובות ברפורמה על מנת לא להבריח את המורים - אבל זה ברור שזה יגיע מתישהוא."

עבודת ההוראה היא קודם כל עבודה שצריכים לאהוב. היא שוחקת ודורשת הרבה מעבר לשעות העבודה הפורמליות.
לצד השחיקה והעומס יש הרבה סיפוק ועניין בעבודה. אי אפשר להשוות אותה לעבודת ניירת.
אם יש לך מרץ ואהבת המקצוע לכי על זה.
בסיכומו של דבר שאלת הכדאיות הכלכלית היא שולית"

הוא יוצא משיעור בתנ"ך לתגבור בתנ"ך וכך מפסיד הרבה פחות .
וגם לגבי הקצאת מקום, יש לנו כבר חדר של אופק חדש אמנם אין בו טלפונים ומחשבים עבור המורות אבל יש שולחנות וכסאות חדשים וזה בהחלט מקום בו אפשר לעבוד עם הילדים. "

וכן לוקחים כל פעם ילדים לתגבור בנושאים שונים או להעשרת הטובים. וכך כולם מורווחים.
המורות מדווחות על שיפור בהישגים ועל אווירה נעימה בכיתות ושביעות רצון של הורים.
אבל , במקביל הן אומרות שהסיפוק הזה אינו משתלם.
כי העבודה קשה לא עושים הכול בביה"ס אלא יש המון עבודה בבית.
כדי להכין שיעור פרטני צריך להתכונן ולפעמים יותר משיעור פרונטאלי."
בפועל תוספת השעות לכל מורה היא גדולה מאד.
אצלי למשל, השנה נוספו 10 שעות למערכת לעומת השנה שעברה.
תוספת השכר אינה הולמת, אינה מתגמלת על המאמץ , על השעות הרבות
בהן עובדים בביה"ס.
הסיסמא המפורסמת שאמרה כי המורים יסיימו את כל עבודתם
במסגרת שהותם בביה"ס ויגיעו הביתה ללא עבודה- היא בדיחה
עצובה.
בפועל אין זמן לבצע את העבודה הנלווית (הכנת חומרים, בדיקת מבחנים),
בעיקר בגלל חוסר זמן פנוי, וגם בגלל תנאים גרועים שאינם מאפשרים זאת פיזית."

5 שעות פרטניות-3 מול תלמידים ושעתיים לצרכי כיתה.
ושעתיים וחצי שהייה,שעה לישיבות ושעה וחצי לצרכי הכיתה.
יש ימים בהם אני עובדת 8 שעות רצוף ,מול כיתות שלמות-זה לא אנושי,בעיקר כשאני גם תורנית חצר באותו יום
התוספת שלי היא בסביבות 2000 ש"ח ,אך אני חוזרת לבית ממוטטת ועם המון עבודה.והייתי מוותרת על כל הרעיון ההזוי הזה.
אם הייתי מוסיפה את כל השעות שהתווספו לי שלא במסגרת אופק חדש ,הייתי מרוויחה הרבה יותר.
קישור

השאלה באמת בכנות ומבלי לפגוע באף אחד ואחת, האם באמת אנחנו רוצים להשקיע והרבה במקום העבודה שלנו? או שלא מתאים לכולנו לעבוד יותר שעות? וכאן יש לי שאלה אליך, אדם שעובד בהייטק- האם יכול לומר למעסיק שלו שלא מתאים לו להשאר עד 21:00 בערב בעבודה בכדי לסיים את הפרוייקט?
או האם בהייטק משהו יגיד או ישאל אם הוא חייב להגיע לישיבה?
לגבי האופק ושעות העבודה- כן מורים קורעים את עצמם ועובדים קשה- זו המשרה וזו העבודה.
לא שומעת על רופא שיגיד שלא מתחשק לו ואינו רוצה לעבוד כי ככה, או כיוון שניתנת לו הבחירה.
אני רואה את הדברים אחרת , גם אם אני עובדת קשה "
הרפורמה אינה מושלמת וקימיים קשיים,אותם אפרט בהמשך, אבל יש בה הזדמנות לשיפור אמיתי במעמד המורה ובשכרו וכמובן הזדמנות אמיתית לדיאלוג אישי ולימודי עם התלמידים שיביא לשיפור השגים.כל מורה בצוות ,במסגרת הרפורמה ,עובדת 5 שעות פרטניות. מתוכן שעתיים לדיאלוג אישי שמטרתו =הכרות מעמיקה עם הילד. בנוסף מלמדת כל מורה בקבוצות קטנות (עד 5 תלמ') . .כמו כן שוהה כל מורה 5 שעות לצורך למידה ,הדרכה, ישיבות פדגוגיות,בדיקת מבחנים ותכנון שיעורים, קבלת הורים וכו' .זו נקודת התורפה של הרפורמה, שכן עדיין המורות מתלוננות על עבודה שנמשכת גם בבית.מאידך, גם קודם העבודה נמשכה בבית, עכשו לפחות על חלק מהעבודה משלמים לנו.כמו כן המורות מקבלות שעות נוספות, אם הן נמצאות בביה"ס מעבר לשעות במערכת שלהן. כמו למשל: מסיבות כיתתיות, ערב הורים ילדים, טכסים בשעות הערב, ישיבות פדגוגיות שנמשכות מעבר לשעות העבודה וכו' (עד 36 שעות בשנה). ערך שעה נוספת לשכר= 125%.
אגב, ממוצע תוספת השכר למורות= 22% (מורות ללא תואר מקבלות תוספת של 17%.מורות עם תואר , תוספת של 26%).
לאחר שנה של עבודה ברפורמה, אף לא מורה אחת מוותרת עליה. כולן ממשיכות ( כל הצוות נכנס פרט לשתי מורות שפרשו בסוף שנה זו).רב המורות בחרו לתת את השעות הפרטניות ל"ילדי האמצע" (בעלי השגים בינוניים).רב ילדי האמצע עשו קפיצה משמעותית בהשגים (לפחות ב- 15% ).כל המורות לא מבינות איך עבדנו ללא השעות בהן ניתן ללמד בקבוצות קטנות ולקיים דיאלוג אישי משמעותי. חלק מהמורות חזר לעשות ביקורי בית (וקבל שעות נוספות עבורם), חלק גדול מבקש כלים להתמודדות עם תכנים שלא נחשפו אליהם בעבר, כמו: נטיות אובדניות של ילדים , התעללויות וכו'.
בסך הכל עוד ארוכה הדרך.... יש לשפר (ומבטיחים לנו שעובדים כל הזמן על שיפור ומציאת פתרונות לקשיים).
כמו שפתחתי, יש ב"אופק חדש" הזדמנות אמיתית שאסור לנו כאנשי חיוך לפספס אותה !! אשמח לענות על שאלות נוספות,"
שרה אורן, מנהלת בי"ס ויצמן-הרצליה








יש רגעים מתסכלים...
ובכל זאת לא הייתי רוצה לצאת מזה...
תוספת של 3.000 ש"ח היא לא דבר פשוט!!!


וברפורמה עובדים ( אבל עובדים! לא יושבים על הכסא) כל יום 8 שעות וחוץ מזה עוד השתלמויות/הורים/אסיפות/ישיבות/מבחנים/בדיקה/הכנה/ וכ"ו."
קישור

אני מודע ( ולא רק אני) שהמנהלים לא כופים את מלוא החובות ברפורמה על מנת לא להבריח את המורים - אבל זה ברור שזה יגיע מתישהוא."

עבודת ההוראה היא קודם כל עבודה שצריכים לאהוב. היא שוחקת ודורשת הרבה מעבר לשעות העבודה הפורמליות.
לצד השחיקה והעומס יש הרבה סיפוק ועניין בעבודה. אי אפשר להשוות אותה לעבודת ניירת.
אם יש לך מרץ ואהבת המקצוע לכי על זה.
בסיכומו של דבר שאלת הכדאיות הכלכלית היא שולית"

הוא יוצא משיעור בתנ"ך לתגבור בתנ"ך וכך מפסיד הרבה פחות .
וגם לגבי הקצאת מקום, יש לנו כבר חדר של אופק חדש אמנם אין בו טלפונים ומחשבים עבור המורות אבל יש שולחנות וכסאות חדשים וזה בהחלט מקום בו אפשר לעבוד עם הילדים. "

וכן לוקחים כל פעם ילדים לתגבור בנושאים שונים או להעשרת הטובים. וכך כולם מורווחים.
המורות מדווחות על שיפור בהישגים ועל אווירה נעימה בכיתות ושביעות רצון של הורים.
אבל , במקביל הן אומרות שהסיפוק הזה אינו משתלם.
כי העבודה קשה לא עושים הכול בביה"ס אלא יש המון עבודה בבית.
כדי להכין שיעור פרטני צריך להתכונן ולפעמים יותר משיעור פרונטאלי."
בפועל תוספת השעות לכל מורה היא גדולה מאד.
אצלי למשל, השנה נוספו 10 שעות למערכת לעומת השנה שעברה.
תוספת השכר אינה הולמת, אינה מתגמלת על המאמץ , על השעות הרבות
בהן עובדים בביה"ס.
הסיסמא המפורסמת שאמרה כי המורים יסיימו את כל עבודתם
במסגרת שהותם בביה"ס ויגיעו הביתה ללא עבודה- היא בדיחה
עצובה.
בפועל אין זמן לבצע את העבודה הנלווית (הכנת חומרים, בדיקת מבחנים),
בעיקר בגלל חוסר זמן פנוי, וגם בגלל תנאים גרועים שאינם מאפשרים זאת פיזית."

5 שעות פרטניות-3 מול תלמידים ושעתיים לצרכי כיתה.
ושעתיים וחצי שהייה,שעה לישיבות ושעה וחצי לצרכי הכיתה.
יש ימים בהם אני עובדת 8 שעות רצוף ,מול כיתות שלמות-זה לא אנושי,בעיקר כשאני גם תורנית חצר באותו יום
התוספת שלי היא בסביבות 2000 ש"ח ,אך אני חוזרת לבית ממוטטת ועם המון עבודה.והייתי מוותרת על כל הרעיון ההזוי הזה.
אם הייתי מוסיפה את כל השעות שהתווספו לי שלא במסגרת אופק חדש ,הייתי מרוויחה הרבה יותר.
קישור

השאלה באמת בכנות ומבלי לפגוע באף אחד ואחת, האם באמת אנחנו רוצים להשקיע והרבה במקום העבודה שלנו? או שלא מתאים לכולנו לעבוד יותר שעות? וכאן יש לי שאלה אליך, אדם שעובד בהייטק- האם יכול לומר למעסיק שלו שלא מתאים לו להשאר עד 21:00 בערב בעבודה בכדי לסיים את הפרוייקט?
או האם בהייטק משהו יגיד או ישאל אם הוא חייב להגיע לישיבה?
לגבי האופק ושעות העבודה- כן מורים קורעים את עצמם ועובדים קשה- זו המשרה וזו העבודה.
לא שומעת על רופא שיגיד שלא מתחשק לו ואינו רוצה לעבוד כי ככה, או כיוון שניתנת לו הבחירה.
אני רואה את הדברים אחרת , גם אם אני עובדת קשה "
הרפורמה אינה מושלמת וקימיים קשיים,אותם אפרט בהמשך, אבל יש בה הזדמנות לשיפור אמיתי במעמד המורה ובשכרו וכמובן הזדמנות אמיתית לדיאלוג אישי ולימודי עם התלמידים שיביא לשיפור השגים.כל מורה בצוות ,במסגרת הרפורמה ,עובדת 5 שעות פרטניות. מתוכן שעתיים לדיאלוג אישי שמטרתו =הכרות מעמיקה עם הילד. בנוסף מלמדת כל מורה בקבוצות קטנות (עד 5 תלמ') . .כמו כן שוהה כל מורה 5 שעות לצורך למידה ,הדרכה, ישיבות פדגוגיות,בדיקת מבחנים ותכנון שיעורים, קבלת הורים וכו' .זו נקודת התורפה של הרפורמה, שכן עדיין המורות מתלוננות על עבודה שנמשכת גם בבית.מאידך, גם קודם העבודה נמשכה בבית, עכשו לפחות על חלק מהעבודה משלמים לנו.כמו כן המורות מקבלות שעות נוספות, אם הן נמצאות בביה"ס מעבר לשעות במערכת שלהן. כמו למשל: מסיבות כיתתיות, ערב הורים ילדים, טכסים בשעות הערב, ישיבות פדגוגיות שנמשכות מעבר לשעות העבודה וכו' (עד 36 שעות בשנה). ערך שעה נוספת לשכר= 125%.
אגב, ממוצע תוספת השכר למורות= 22% (מורות ללא תואר מקבלות תוספת של 17%.מורות עם תואר , תוספת של 26%).
לאחר שנה של עבודה ברפורמה, אף לא מורה אחת מוותרת עליה. כולן ממשיכות ( כל הצוות נכנס פרט לשתי מורות שפרשו בסוף שנה זו).רב המורות בחרו לתת את השעות הפרטניות ל"ילדי האמצע" (בעלי השגים בינוניים).רב ילדי האמצע עשו קפיצה משמעותית בהשגים (לפחות ב- 15% ).כל המורות לא מבינות איך עבדנו ללא השעות בהן ניתן ללמד בקבוצות קטנות ולקיים דיאלוג אישי משמעותי. חלק מהמורות חזר לעשות ביקורי בית (וקבל שעות נוספות עבורם), חלק גדול מבקש כלים להתמודדות עם תכנים שלא נחשפו אליהם בעבר, כמו: נטיות אובדניות של ילדים , התעללויות וכו'.
בסך הכל עוד ארוכה הדרך.... יש לשפר (ומבטיחים לנו שעובדים כל הזמן על שיפור ומציאת פתרונות לקשיים).
כמו שפתחתי, יש ב"אופק חדש" הזדמנות אמיתית שאסור לנו כאנשי חיוך לפספס אותה !! אשמח לענות על שאלות נוספות,"
שרה אורן, מנהלת בי"ס ויצמן-הרצליה
אין ספק שהמערכת צריכה לעבור שינוי. אני מעריכה מאוד את ציבור המורים, אלא שנראה שאנחנו לא מעריכים את עצמנו. ההשוואה להיי טק מאוד יפה. הייתי שמחה לעבוד בתנאים של עובדי ההיי טק. לכל עובד אזור עבודה משלו כולל מחשב, לקבל ארוחות בבית הספר, פינה בה העובד יכול לנוח ולהרגע או לשחק ולהיות מתוגמל בהתאם.לצערינו הגישה של הרבה מורים הרואים בעבודתם שליחות אמיתית עומדת לנו לרועץ. המשרד רואה בזאת הזדמנות, כוח הוראה טוב ומיומן שיעבוד בשכר מינימום. נכון שקודם לכן עבדנו שעות רבות בהתנדבות, ללא שכר, אבל האם זה אומר שאנחנו צריכים לקבל שכר נמוך יותר? בל נשכח התוספות האילו לא הולכות איתנו לפנסיה. למה?
אני מרגישה שאנו חולמים סיוט ולא מצליחים להתעורר… הכיצד קרה שההסתדרות אמורה להגן עלינו חתמה על הסכם נוראי ככ? וגרוע יותר , היכן הכח שלנו, כל המורים שלא נאבקים על ששייך לנוו?מדוע מובן מאליו שתמיד אנו מקבלים פחות, מוערכים פחות, ולא עושים דבר? גם אנו וכן התלמידים יוצאים מופסדים. מורים ממורמרים, אינם מורים טובים, אינם יעילים,וכך התלמידים הם המופסדים.
אין ספק שהמערכת צריכה לעבור שינוי. אני מעריכה מאוד את ציבור המורים, אלא שנראה שאנחנו לא מעריכים את עצמנו. ההשוואה להיי טק מאוד יפה. הייתי שמחה לעבוד בתנאים של עובדי ההיי טק. לכל עובד אזור עבודה משלו כולל מחשב, לקבל ארוחות בבית הספר, פינה בה העובד יכול לנוח ולהרגע או לשחק ולהיות מתוגמל בהתאם.לצערינו הגישה של הרבה מורים הרואים בעבודתם שליחות אמיתית עומדת לנו לרועץ. המשרד רואה בזאת הזדמנות, כוח הוראה טוב ומיומן שיעבוד בשכר מינימום. נכון שקודם לכן עבדנו שעות רבות בהתנדבות, ללא שכר, אבל האם זה אומר שאנחנו צריכים לקבל שכר נמוך יותר? בל נשכח התוספות האילו לא הולכות איתנו לפנסיה. למה?
אני מרגישה שאנו חולמים סיוט ולא מצליחים להתעורר… הכיצד קרה שההסתדרות אמורה להגן עלינו חתמה על הסכם נוראי ככ? וגרוע יותר , היכן הכח שלנו, כל המורים שלא נאבקים על ששייך לנוו?מדוע מובן מאליו שתמיד אנו מקבלים פחות, מוערכים פחות, ולא עושים דבר? גם אנו וכן התלמידים יוצאים מופסדים. מורים ממורמרים, אינם מורים טובים, אינם יעילים,וכך התלמידים הם המופסדים.