מורים, למרות ובגלל ליקויי למידה

שרוני, ורדה וגילה ווגל. "מורים, למרות ובגלל ליקויי למידה". הד החינוך, גיליון מס' 06, אייר תשע"א, יוני 2011. עמ' 98- 100.

בקרב בוגרים בעלי ליקויי למידה ישנה קבוצה ישנה קבוצה מיוחדת – מורים. סוגיית העסקתם של מורים בעלי ליקויי למידה שנויה במחלוקת. בארץ סוגיה זו טרם נבחנה במחקר, והמאמר שלהלן, המבוסס על ראיונות עומק עם 12 מורים לקויי למידה, הוא צעד ראשון בכיוון זה.

הספרות המקצועית מצביעה על קשר בין ליקויי הלמידה לזהות המקצועית של מורים בעלי ליקויי למידה. מורים אלה בוחרים לעתים קרובות במקצוע ההוראה כדי לאפשר לתלמידים עם ליקויי למידה התנסות טובה יותר משהייתה להם כשהיו תלמידים. הם תופסים את עצמם כמורים טובים יותר אשר מציבים דוגמא אישית ומפתחים אתיקה פדגוגית של אכפתיות.

גם מחקר זה מראה שמורים עם ליקויי למידה סבורים שהם מתפקדים היטב בהוראה למרות הליקויים וגם בגלל הליקויים. הם קושרים את יחסם המיוחד לתלמידים – עם ובלי לקויות למידה – לליקוי הלמידה שהם סבלו וסובלים ממנו.

הקשיים בהוראה

המורים נשאלו האם חוו קשיים בהוראה בעקבות ליקוי הלמידה. שישה נתנו תשובה חיובית ושישה השיבו בשלילה, אולם חרף התשובה השלילית, אחדים דיווחו על קשיים במהלך השיחה עמם. המרואיינים דיווחו על קשת רחבה של קשיים תפקודיים המהווים עבורם מקור לחשש ולמבוכה, כאשר את המקום המרכזי מילאו קשיים בכתיבה. בעיית הכתיבה מפריעה להם בכל המישורים של העבודה בבית הספר- בכתיבה על הלוח, בכתיבת הערכות, בתקשורת כתובה עם הורים ותלמידים ובכתיבת דוחות למיניהם. מורים אחדים דיווחו גם על קשיים בחשבון. גם מורים אשר אינם מלמדים חשבון נאלצים לעשות פעולות חשבון במהלך עבודתם בכיתה ובבית הספר. כמו כן, היו שדיווחו על קשיים בזיכרון, בארגון זמן ובתכנון: קשיים הקשורים לקשיים בקשב וריכוז.
ראוי לציין שלליקויים הקוגניטיביים שהוזכרו יש היבטים רגשיים קשים. מרואיינים אחדים השתמשו במילה "סיוט", ואחרים דיברו על חרדות ומתחים המלווים את ההוראה בכל יום ושעה.

דרכי פיצוי על קשיים בהוראה

מנגנון הפיצוי של המורים שרואיינו מתאים לסוג "פיצוי מתמשך" (סוג הפיצוי הרביעי והאחרון לפי אחד המחקרים העוסק בבוגרים בעלי ליקויי למידה). על פי סוג פיצוי זה, בוגרים בעלי ליקויי למידה מסתגלים בהדרגה לעיסוק ומצליחים בו בהתאם לרמת האינטליגנציה שלהם. עם זאת הערכה עצמית נמוכה – תוצר של ליקוי הלמידה – עדיין קיימת. מורים בעלי ליקויי למידה מפצים על קשייהם בכל מיני דרכים בשלבי ההוראה – בשלב טרום- ההוראה ובשלב ההוראה. פעולות טרום-הוראה הן פעולות ההכנה שעושים המורים בביתם לקראת ההוראה בכיתה. בשלב זה הם יכולים להשקיע זמן רב יותר או להיעזר באחרים. אלה, אכן, דרכי הפיצוי המרכזיות שמורים נוקטים. בפעולות ההוראה בכיתה, לעומת זאת, המורים אינם יכולים להשקיע זמן רב יותר או להיעזר באחרים. בדברי המרואיינים באו לידי ביטוי כמה דרכי פיצוי; חלק מן המורים פיתחו מנגנון פיצוי של מיקוד קשב – פיצוי עצמי באמצעות המללה (הקראה בקול רם של הנכתב על הלוח תוך כדי פעולה); יש שפיתחו מנגנון פיצוי שמתבסס על חלוקת הכיתה לקבוצות קטנות, ובכך הגבירו את יכולתם לראות את התמונה השלמה ולא לפספס את הפרטים הקטנים; מורה אחר מפצה עצמו באמצעות אלתור; שיטה אחרת של פיצוי היא הפעלה של התלמידים בכיתה והעברת האחריות אליהם.

יש לציין כי קיים גם סוג אחר של שיטות פיצוי, השייך לשינויים בתנאי העבודה. למשל, קיצוץ המשרה, עבודה בכיתות נמוכות וכולי.

עמדות חינוכיות

הקשיים ודרכי הפיצוי שתוארו מחלחלים לעמדות החינוכיות של המורים. רוב המרואיינים סיפרו שליקוי הלמידה שלהם תרם ליחסם הרגיש לילדים, והניע אותם לחפש את הדרך המתאימה לכל ילד. היו מרואיינים שתיארו כיצד ליקוי הלמידה שלהם סייע להם להציע לילדים – לא רק לילדים בעלי ליקויי למידה – אסטרטגיות למידה מועילות. מרואיינים אחדים רואים בהצלחתם האישית דוגמא לאחרים, המוכיחה כי על אף ליקויי הלמידה יכול הילד להגשים שאיפותיו. ניסיונם האישי עם ליקויי הלמידה שלהם מסייע להם כמו כן בהסברה מול הורי תלמידים לקויי למידה ועמיתים למקצוע.

אחת תובנות העולות ממחקר זה היא שבנסיבות שבהן בתי הספר מחויבים לשלב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, מורים בעלי ליקויי למידה הם נכס חינוכי חשוב. יש לקבל מורים עם ליקויי למידה לסגל ההוראה של בית הספר וליצור אקלים שיקל את השתלבותם ויאפשר להם לממש את מלוא היתרונות שהפיקו מן החסרונות שלהם.