מורים כחוקרים בפרויקט מחקרי גדול: התנסות בתשומות ובתפוקות
מאת: C Smith
מקור :
Smith, C., et al., (2009) Teachers as researchers in a major research project: Experience of input and output, Teaching and Teacher Education, 25, pp. 959-965.
המאמר תורגם , סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ , מכון מופ"ת
מילות מפתח: מורים חוקרים, מחקר חינוכי
מורים המעורבים במחקר עושים זאת בדרך כלל בהקשר של חקר עבודתם הם בכיתותיהם או בבית ספרם ויש להם על פי רוב עניין ישיר בתוצאות (Smith & Walker,2007). הם עושים זאת על פי רוב בעצמם או בשיתוף עם חוקרים מהאקדמיה. לרוב ניתן למצוא במחקרי מורים נושאים מן הפרקטיקה שלהם והציפיות הן שמורים ישתמשו בממצאי המחקרים ויגרמו גם לעמיתיהם בבתי הספר להשתמש בהם.
הפרויקט המחקרי על התפתחות מקצועית ראשונית (early professional learning EPL=) זימן למורים חוקרים התנסות שונה שעיקרה איסוף ממצאים כחוקרים-אתנוגרפים בתחום שאינו קשור ישירות לפרקטיקה שלהם. המורים אספו נתונים על תחום שאמור היה לסייע בתוכניות לקליטת מורים חדשים ורק בעקיפין גם להם כמורים. המאמר מציג היבטים של תשומות ותפוקות ביחס למעורבות המורים-החוקרים במחקר מסוג זה: א) לקחים על תרומת התהליך לבניית זהותם של המורים-החוקרים כצוות או כ"קהיליית חקר"(Cassidy et al., 2008); ב) לקחים בדבר השילוב של התשומות והתפוקות של המורים-החוקרים בתהליך המחקרי העשוי לתרום לבניית תפישה חדשה של תפקידם.
פרויקט ה- EPL- מטרת הפרויקט הייתה לקדם את הלמידה של מורים מתחילים ע"י פיתוח, הערכה והפצה של דגם פרקטי מבוסס מחקר של התפתחות מקצועית ראשונית, ולהוסיף לגישות קיימות לגבי כשירויות בלמידה לא פורמלית, הקשר וזהות. מבחינה מתודולוגית נעשה במחקר שימוש בנתונים אתנוגראפיים כבסיס לבניית הדגם וכן פותחו חמישה אינדיקטורים כמותיים להתפתחות של מורים מתחילים. במחקר נמצא כי ההתנסות ההתפתחותית של מורים מתחילים כוללת שבעה ממדי-למידה אמפיריים: רגשי,יחסי ((relational, קוגניטיבי, מטריאלי, מבני, אתי וזמני(temporal). ההליך הראשוני של המחקר עוצב ע"י אקדמאים מהאוניברסיטה ואחר כך גויסו מורי בתי ספר תיכון לקבוצה של מורים-חוקרים שהיו אמורים לבצע את המחקר האתנוגראפי בבתי הספר שלהם (Gray et al., 2005 McNally et al., 2004).
הכותבים מציגים את מסקנותיהם לגבי מה שנדרש ממורים כדי להיות חלק מצוות מחקר: מורים מוערכים ובעלי יכולת, מורים המהווים חלק מקהיליית בית הספר, נגישים לאנשים ולמצבים, חושבים ורפלקטיביים, אנשי מעשה פתוחים ולא דוגמאטיים, אנשים המציעים תובנות על התנסות המורה, בעלי יכולת להיות מעורבים בדיאלוג פרשני, בעלי עניין אמיתי בנושא, מחויבים למקצוע ומסוגלים לעבודת צוות טובה (MaCnally,et al., 2004, p. 5). לקראת המחקר היה צורך בהשתלמות של המורים בשיטת המחקר האתנוגראפית.
מן המחקר - מה נדרש לשילוב מורים בפרויקט מחקרי?
על בסיס הניסיון בפרויקט ולאור הממצא שהמורים החוקרים חשו בסופו של דבר בדידות בתהליך זוהו נושאים שיש להיות מודעים להם כאשר משלבים מורים- חוקרים בפרויקטים מסוג זה, חלקם בעלי אופי טכני (א' – ב' להלן) ואחרים – מהותיים יותר(ג'-ד' להלן):
א. הצגת תפקיד המורה-החוקר בבתי הספר – על הנהלת בית הספר להציג תפקיד זה בקרב הסגל. ובו המורים, החונכים ומנהלים מדרגים שונים, גם אם המורים המומלצים לכך הם מורים ותיקים ומוערכים.
ב. איסוף ממצאים באמצעות ראיונות ושקלוטם(transcribing)– בפרויקט המדובר המורים החוקרים ערכו ראיונות עם מורים מתחילים, שיקלטו את הראיונות בעצמם ,ערכו תצפיות והשתתפו בדיונים של הצוות החוקר. הדיונים נשאו אופי דמוקראטי וביקורתי מתוך מודעות לקיומה של שמרנות דינאמית המתבטאת בהסתגלות של המורים לנורמות ולערכים קיימים מבלי לאתגרם((Anderson & Herr,1997. בתהליך עלו כמה קשיים: א) חוסר זמן למטלות המחקריות, הצורך בהבניית הראיונות מראש והנמכת הציפיות לגבי היקף הנתונים שיאספו.
ג. נושאי זהות – הפרויקט עשה שימוש שונה במורי בית-ספר חוקרים בכך שהתמקד בחקר הלמידה של מורים מתחילים ולא בחקר הפרקטיקה של המורים החוקרים עצמם כמקובל.
התהליך המחקרי האיר נקודות של תפישת הזהות המקצועית המתקשרות לתפקוד כחוקרים, למעמד בבית הספר ולתגובות עמיתים, לתחושות אשמה, לצורך בשמירה על סודיות ופיתוח אמון . המורים החוקרים שאלו את עצמם בין היתר : מהו תפקידי? האם אני יכול למלא את התפקיד? כיצד אתמודד עם דרישות כמו לדעת מה לשאול או לשמור על סודיות? מה איכות הנתונים שאספתי בהשוואה לאחרים? כיצד אאזן בין תפקידי כמורה בבית הספר לבין הדרישות האתיות של המחקר? וכדומה. באופן לא ברור המורים שהשתייכו לצוות לא חשו עצמם כשייכים אליו ממש, וחוו בדידות ובידוד. כדי לפתור זאת יש להתייחס לכמה נושאים: קיום פורומים המאפשרים דיון בהתנסויות של המורים החוקרים עצמם ותמיכה הדדית בתהליך, יצירת שפה מקצועית ועיונית משותפת בין החוקרים מהאקדמיה לבין המורים, יצירת אפשרות זמינה לתקשורת מתוקשבת בין המשתתפים.
ד. גישור בין-תרבותי – מורים חוקרים נדרשים לתפקד בפרויקטים מחקריים מסוג זה ביותר מאשר תרבות אחת: תרבות ההוראה, התרבות האישית שלהם ותרבות משותפת הנוצרת בעבודה עם החוקרים מהאקדמיה. כדי להתמודד ולהבין זאת יש ליצור כלים והזדמנויות למפגשים תוך קבוצתיים ובין קבוצתיים גם יחד. לצורך כך גם כדאי גם להיות מודעים לחשיבות שבקיום מעין מיני-כנס בשלב שבו יש כבר ממצאים רבים כדי ליצור קשר, שפה משותפת ותחושת שייכות בעיקר בקרב המורים החוקרים.
הליכים במחקר - תפיסה חדשה של מורה-חוקר?
א)המורים המעורבים במחקר באים מתחומי דעת שונים ומבתי ספר שונים, עוברים תהליך של מיון תחרותי ואין להם השקעה אישית ישירה בתוצרי המחקר.
ב) איסוף נתונים אובייקטיבי ע"י המורים החוקרים צריך להיתפס כתחום אחריות מרכזי.
ג) הנתונים נאספו בתהליך מדורג: בבתי הספר העל-יסודיים של המורים עצמם, בבתי ספר של עמיתיהם ולבסוף בבתי ספר יסודיים שאינם מוכרים להם, במטרה להבטיח העדר הטיות מסוגים שונים.
ד) התהליך שילב שיתופיות אמיתית בין הידע המחקרי של אנשי האקדמיה לבין הידע של המורים החוקרים מן השדה, כך שהם השפיעו על תהליך המחקר, ואף הציגו את התשומות שלהם באיסוף הנתונים.
סיכום
למורים חוקרים המשתתפים בפרויקט מחקרי רציני ורחב יש הזדמנות ללמוד כישורים חדשים וידע מחקרי חדש כמו גם לרכוש ביטחון עצמי ואמון בידע ובכישורים שלהם ויכולתם לתרום למחקר (Swierczek & Smith,2006, Walker, 2007). מטאפורה שעלתה מחקר ההתנסויות של המורים המתחילים שהיו נושא המחקר היא של "נסיעה ברכבת הרים". בתהליך מקביל גם המורים החוקרים חשו כך במהלך ההשתלבות במחקר. ניתן להפיק לקחים מעשיים ותיאורטיים מהתנסות זו ועיקרם: הצורך לפתוח ערוצי תקשורת בין כל סוגי החוקרים המשתתפים כלקח מעשי והצורך להמשיג את האופי של קהיליות חקר כלקח עיוני. המחקר הציג תפישה חדשה של מורה-חוקר המתפקד כחלק מצוות מחקרי מקצועי החוקר תופעות חינוכיות שונות ולאו דווקא את הפרקטיקה של עצמו.
ביבליוגרפיה
Anderson, G/L/, & Herr, K. (1997). The new paradigm wars: is there room for rigorous practitioner knowledge in schools and universities, Educational Researcher, 28, 12 -21.
Cassidy, C., et al., (2008). Building communities of educational inquiry, Oxford Review of Education, 3, 217-235.
Gray, P., et al., (2005). Using engagement and research design in the EPL Project, PP at the TLRP conference.
McNally, J., Boreham, N., Cope, P., Gray, P., Stronach, I. & Corbin, B. (2004) First steps and second thoughts on method: beginning to research the learning of new teachers, PP to the TLRP annual conference, Cardiff.
Smith, C., & Walker, L. (2007). Is a new concept of teacher-researcher emerging from the EPL project? PP in the ISTE Conference, Stirling.
Swierczek, P., & Smith, C. (2006). Research as a learning experience, PP presented at EPL Project dissemination day, November: Stirling University.
Walker, L. (2007). Teacher Researcher in the early professional learning project, PP to the TLRP technology enhanced learning seminar on developing research capacity, Edinbourg.
'ש עדיין אין תגובות לפריט זה
‘ש
yyya