פורטל תוכן להוראה ולהכשרת מורים
-
סיכום
הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את שדה החינוך ובתי הספר מתמודדים עם אתגרים מורכבים, לצד הזדמנויות מלהיבות. בכוחה של הבינה המלאכותית להוביל מהפכות של ממש בעולמות הלמידה וההוראה, להציע למידה מותאמת אישית, להקל את עומס העבודה האדמיניסטרטיבי ועוד. אבל, מאיפה צריך להתחיל? מהי המדיניות הבית ספרית הנכונה והראויה? מה לגבי שיקולים אתיים או מורים המתעקשים לדבוק בשיטות ההוראה המסורתיות והמוכרות? ומי מבטיח שבתוך 10-5 שנים לא תפרוץ מהפכה טכנולוגית חדשה אשר תייתר את זו הנוכחית?
-
תקציר
במהלך השנים התגבש שיח פדגוגי רחב סביב המתח שבין שתי גישות מרכזיות בלמידה: שינון בעל פה של עובדות ואלגוריתמים, ולצדו פיתוח הבנה מושגית ואסוציאטיבית של עקרונות הלמידה. בעוד שבעבר נטו חוקרים ומחנכים לאמץ אחד מן הקטבים, המחקר העדכני מצביע על כך שהשילוב המושכל בין השניים עשוי להניב את התוצאות היעילות ביותר הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
-
תקציר
נדמה כי תפקיד המתווך הבית ספרי חשוב כיום יותר מאי פעם. שכן, המחסור במורים (ובמנהלים) מחמיר, קווי המדיניות משתנים באופן תדיר ומערערים את יציבות המערכת והתקציבים מוגבלים. בתוך כך, לשדה ההוראה נכנסים, מדי שנה, מורים ללא הסמכה מלאה ומורי הסמכה אלטרנטיבית אשר זקוקים, כבר מיומם הראשון, לליווי ותיווך בהתמודדות עם המורכבויות והאתגרים של שדה ההוראה.
-
סיכום
מורות ומחנכות המנסות לאזן בין גידול ילדים לבין תובענות המקצוע, ונכשלות בכך, נושרות מן המקצוע מדי יום. הן מצפות מעצמן להצטיין בשני המישורים, האישי והמקצועי, ודווקא הציפייה הזו מובילה לתחושות אשמה וחוסר התאמה. על רקע זה, במאמר נשאלת השאלה כיצד יכולות מורות ומחנכות, שהן גם אימהות, להתמודד עם שחיקה בעבודה?
-
תקציר
אם בני אדם אינם מצטיינים בחשיבה ומשתדלים להימנע ממנה, מה משמעות הדבר ליחסם של תלמידים לבית הספר? למרבה המזל, הסיפור אינו מסתכם בכך שאנשים פשוט מסרבים לחשוב. נכון שאיננו מצטיינים בכך במיוחד, ובכל זאת אנחנו אוהבים לחשוב. אנחנו סקרנים מטבענו ומחפשים הזדמנויות לעסוק בסוגים מסוימים של חשיבה. אבל כיוון שהחשיבה קשה לנו כל כך, הסקרנות הזו יכולה לשגשג רק בתנאים מתאימים. בהיעדרם, נפסיק לחשוב די מהר. החלק הבא יבאר מתי אנחנו אוהבים לחשוב ומתי לא.
-
תקציר
לאורך העשורים האחרונים, חלה צמיחה מעריכית בתפוקה המדעית. להתפתחות זו יש שלוש השלכות: 1. קשיים גדולים יותר מתמיד בעדכון; 2. קיומם של דיווחים מדעיים מנוגדים שעלולים לאיים על הלגיטימיות של המדע; 3. התמחות גוברת בדיסציפלינות מדעיות שונות המובילה לפיצול בייצור הידע במונחים של פער גדל בין דיסציפלינות ותת-דיסציפלינות. מגמות אלה יצרו צורך הולך וגובר לספק סקירה מתמשכת של כמויות הידע העצומות שנוצרו. במדינות רבות, חששות אלה הובילו ליצירת סוכנויות מיוחדות או מאגרי מידע שקיבלו את המשימה לפעול כמתווכי ידע על ידי תרגום ראיות מבוססות מחקר למדיניות ולפרקטיקה.
-
תקציר
שימוש באסטרטגיות מנמוניות בהוראת נושאי היסטוריה בקורס לימודי חברה משפיע באופן חיובי על ההישגים האקדמיים של התלמידים. תלמידים ציינו שהוראה באמצעות אסטרטגיות מנמוניות היא בעיקר כיפית, מספקת למידה קבועה, מעוררת עניין בשיעור והבנה של השיעור. בנוסף לכך, תלמידים שלמדו בשיטה זו גם השיגו יתרונות כמו שימוש בשיטה בעצמם, הגדלת הידע שלהם, דמיון של מה שלמדו בתודעתם, קישור שלהם לחיים, סקרנות, פיתוח מחשבה ותחושת העבר.