מורה מצטיין, אזרח אידאלי: השתקפותה של אזרחות טובה בהערכת מורים ומתכשרים להוראה

שרון, מ' (2013). מורה מצטיין, אזרח אידאלי: השתקפותה של אזרחות טובה בהערכת מורים ומתכשרים להוראה. ביטאון מכון מופ"ת, 51, 38-34.

המאמר סוכם ע"י ד"ר נתן ברבר ממערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת

במאמר זה מתואר כלי להערכת מורים הפורס יריעה רחבה של מדדים להערכה. התבוננות בפירוט של מדדים אלה לתת-סעיפים מלמדת על נקודות דמיון רבות בינם לבין מדדים של הערכת אזרחות טובה.

נמצא, כי תפיסת האזרח הטוב כוללת יריעה רחבה של פעולות ומעשים שמבצעים שלושה טיפוסי אזרחים (Westheimer & Kahne, 2004): האזרח המחויב אישית (personally responsible) עובד, משלם מיסים, מציית לחוק, עוזר לנזקקים בעת חירום ותורם למטרות צדקה. האזרח המשתתף (participator) נוטל חלק פעיל כפרט בחיי קהילתו וחש אכפתיות כלפי הזולת. משמעותו של ממד ההשתתפות היא מעורבותו של האזרח בבניית החברה שהוא חי בה על בסיס התנדבותי ומתוך מערכת ערכים, ולא מכורח חובות רשמיות (Delanty, 1997).

האזרח השואף לצדק (justice oriented) מתחקה אחר הגורמים לחוסר צדק בחברה ונענה למצוקות חברתיות בניסיון להביא לשיפור מערכתי משמעותי בחברה (Westheimer & Kahne, 2004) ואף מדגים הלכה למעשה מושגים כאמפתיה, אלטרואיזם, מצפון ואכפתיות (Althof & Berkowitz, 2006). זאת ועוד: בהגדרת המושג "אזרחות" קיימת הבחנה בין "האזרח המינימלי", המציית לחוק ומגלה מידה מועטה של נכונות ונחישות כלפי עניינים הנוגעים למדינה, לבין "האזרח המקסימלי", המגלה חשיבה ביקורתית בנוגע לסדר הציבורי בחברה.

הבחנה דומה עולה בכלי להערכת מורים (משרד החינוך, 2011) בין שני הקטבים של קשת ההערכה, כלומר בין מורה ברמה מתחת לבסיס לבין מורה ברמת מצטיין. הערכת המורה בכלי זה נקבעת על פי רמות הביצוע שלו בארבעה מדדי הצלחה להוראה במיטבה: (1) תפיסת תפקיד ואתיקה מקצועית; (2) תחום הדעת; (3) תהליכים לימודיים וחינוכיים; (4) ושותפות בקהילה מקצועית. רמות הביצוע הן מ"מתחת לרמת בסיס" (0), רמת בסיס (4-1) ומצטיין (6-5). בסופו של המסמך נמצא טופס להערכה, שבו מוערך המורה על-ידי המנהל כמי שתפקודו "מתחת לנדרש" לעומת "עומד בנדרש". במקביל, מבצע כל מורה מוערך גם הערכה עצמית על בסיס אותם מדדי הצלחה. נוסף על כך, נערכת תצפית שלאחריה מתקיימת שיחת משוב בין המעריך למוערך.

ניתוח המדדים השונים בכלי להערכת מורים (שם) מצביע בבירור על נקודות דמיון רבות בין האזרח הטוב והאידאלי לבין המורה המצטיין (ההדגשות הן של כותבת המאמר). מורה מתחת לבסיס: "מבצע את תפקידו ברמה הטכנית בלבד... תוך שהוא מתעלם מההיבטים הערכיים, הרגשיים והחברתיים בהתפתחות תלמידיו. אינו מגלה מחויבות להגיע לתוצאות ואינו מקבל עליו אחריות להישגי תלמידיו. הוא נמנע מלהתחייב ליעדי ההוראה. אינו מעורב בפעולות ומשימות בית ספריות. אינו משתף פעולה עם הצוות... מסיר אחריות מעצמו..." (עמ' 3).

מורה זה, בדומה לאזרח האדיש והבלתי-מעורב, ובניגוד למאפייני האזרח הטוב שעלו בספרות (Westheimer & Kahne, 2004) אינו מחויב, אינו מעורב, אינו משתתף ואינו שואף לצדק. לעומתו, מורה ברמת מצטיין (משרד החינוך, 2011) עומד בכל הקריטריונים הנדרשים מאזרח טוב, הוא:

"מרחיב את מעגל הציפיות והאחריות להצלחת התלמידים אצל מורים עמיתים, יוזם ומממש הזדמנויות שונות לדיאלוג ולהתנסות במשמעותם של ערכים דמוקרטיים והומאניים לחקירה הלכה למעשה של משמעות היות חבר בקהילה ואזרח במדינה... יוזם ומרחיב היקף עשייתו והשפעתו... מחויב לסטנדרטים גבוהים של ביצוע... ממלא תפקידים חשובים... מעורב ושותף במהלכים מרכזיים ומתגייס לקדם יוזמות ופרויקטים מערכתיים... הוא פועל ליצירת מעורבות והשתתפות פעילה של על תלמידיו בנושא השיעור ובנושאים אחרים... הוא מסייע להגברת מעורבות חברתית פעילה... משתתף בעצמו במסגרות לפיתוח מקצועי ויישום הלמידה, והוא מעורב בקהילת תחום הדעת אותו הוא מלמד". (שם: 4-3) .

בהיבט של שאיפה לצדק, בעוד מורה מתחת לרמת בסיס "אינו מעודד מעורבות והשתתפות ומתעלם מתלמידים שאינם משתתפים ומאלה שאינם מקשיבים..." ואף "מתייחס אל הכיתה ואל התלמידים כמקשה אחת" ו"אינו מתייחס לשוני בצרכים בקצב הלמידה או ביכולות התלמידים" (שם: 9), הרי שהמורה המצטיין: "משתמש ברעיונות, בשגיאות או בתפיסות חבויות כנקודות מוצא לשיח, מבקש מהמשתתפים הצעות והסברים לשגיאות... מעודד את התלמידים להטיל ספק בנוגע לעובדות, דעות ותאוריות" (שם: 11). זאת בדומה לאזרח יעיל ומחויב הנדרש למגוון יכולות כגון ידע, השתתפות, הבעת דעה, אחריות, סבלנות, הכרה בצדק חברתי והתעניינות בענייני החברה (Torney-Purta & Lopez, 2006).

גם במסגרת "השיח הפדגוגי באמצעות תצפית ומשוב" (משרד החינוך, טיוטה, אוקטובר 2010, בתוך משרד החינוך, 2011) באים לידי ביטוי היבטים של אזרחות טובה. לדוגמה: במהלך שיחת המשוב לאחר התצפית, ניתן לשאול את המוערך "באיזו מידה תלמידים שונים היו מעורבים בשיעור?" (שם: 5). דוגמה אחרת עולה מתוך מדד הערכה אחר של התצפית, אשר עוסק בקשרי גומלין ואקלים כיתתי ומנוסח כ"עידוד מעורבות והשתתפות פעילה של תלמידים" (שם: 2). כלומר, המעורבות, ההשתתפות והשאיפה לצדק (תשומת לב ומודעות לשיתופם של תלמידים בשיעור באופן הוגן ושוויוני), המאפיינות את האזרח הטוב (Westheimer & Kahne, 2004), משתקפות הן בתצפית בשיעור והן במשוב שלאחריו.

השלבים המוקדמים של הסינון וההערכה בעת הלימודים במכללות להכשרת מורים חשובים ביותר לצורך מניעת "כשלים שבדרך" ועל מנת לפתוח את השערים למורים מצטיינים רבים ככל שניתן במערכת החינוך. יתרה מכך: יש לשמור ככל הניתן על רצף בתחום ההערכה ולהקפיד על הערכה על-פי אותם מדדים המופיעים בכלי להערכת מורים החל בשלב ההתכשרות להוראה ועד לשלב העבודה כמורים בפועל. על המתכשרים להוראה להכיר מדדים אלה ולהיות מודעים ליכולותיהם כמורים לעתיד ולמצופה מהם בכל מדד ומדד.

כותבת המאמר מקווה שבעתיד יבוטלו לחלוטין המדדים המצויים מתחת לרמת "בסיס" בכלי להערכת המורה, מהסיבה הפשוטה שמורים ברמות אלו לא יוכלו להיות חלק ממערכת החינוך ולא יוכלו להמשיך לעבוד במסגרתה. בניגוד לאזרחים, הנשארים במעמד של אזרחים גם אם אינם מעורבים ופעילים, כלומר אינם אזרחים "טובים" או "אידיאליים", הרי שמורים נושאים עמם אחריות מכרעת לחינוך דור העתיד, ועליהם לשמש דוגמה ומופת.

מכאן, נדרשת "מדינת מערכת החינוך" לסייע לאזרחיה-מוריה לשאוף למצוינות בכל ההיבטים הנדרשים, הן בתחומי הדעת הנושקים למקצוע והן בתחומים הערכיים-מוסריים. כפי שאזרח "טוב" – אכפתי, אחראי ומחויב – תורם לחיזוק אושיותיה של מדינתו ומביא לה תועלת, כך תורמים מורים מצוינים השואפים למצוינות – אכפתיים, אחראיים ומחויבים – לחיזוק אושיותיה של מערכת החינוך. בסופו של דבר ירוויחו מכך כלל התלמידים, ההורים, המנהלים וכמובן המורים עצמם.

מקורות המידע שצוטטו בסיכום

משרד החינוך (2011). הערכת עובדי הוראה וניהול, כלי להערכת מורים. ירושלים: ראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/Haarachat_Morim/Haarachat_Morim.htm

Althof, W., & Berkowitz, M. W. (2006). Moral education and character education: Their relationship and roles in citizenship education. Journal of Moral Education, 35(4), 495-518.
Delanty, G. (1997). Models of citizenship: Defining European identity and citizenship. Citizenship Studies, 1(3), 285-303.
Torney-Purta, J., & Lopez, S. V. (2006). Developing citizenship competencies from kindergarten through grade 12: Background paper for policymakers and educators. Denver, Colorado: Education Commissions of the States.
Westheimer, J., & Kahne, J. (2004). What kind of citizen? The politics of educating for democracy. American Educational Research Journal, 41(2), 237-269.