מודעות ל"אני מאמין" המקצועי – מהלך לשיפור ההוראה

מקור:  מכון וינגייט: "החינוך הגופני והספורט", אוגוסט 2001.

מורים עושים רבות לשיפור ההוראה שלהם: משתתפים בהשתלמויות מקצועיות, מקבלים רעיונות, מתייעצים עם מפקחים, מנהלים ועמיתים, מקשיבים לתלמידיהם, מתלבטים בשלבי התכנון ביחס לתכנים חדשים ולדרכי הוראה נוספות המתאימות ללומדים ועוד כהנה וכהנה. מאמר זה עוסק במהלך אחד מני רבים לשיפור ההוראה - העלאת ה"אני מאמין" המקצועי למודעות. המאמר יבהיר את המושג "אני מאמין" מקצועי ומשמעותו בהוראה, יעסוק בגורמים המקשים על מימושו ויציע דרכים להעלותו למודעות, וכל זאת כדי לגשר בינו לבין הגורמים המקשים על מימושו ולבדיקתו מול גורמים אלו.

  העלאת ה"אני מאמין" המקצועי למודעות

העלאת ה"אני מאמין" המקצועי למודעות פירושה היכולת לחשוף באופן מילולי (בכתיבה או בדיבור) את הנחות היסוד הנמצאות במחשבה ברובד נסתר. הימצאותן של אלו ברובד הגלוי וחשיפת קיומן מאפשרת לאדם עצמו ולאחרים להכירן ולבחון אותן.
כאשר המורה מודע ל"אני מאמין" המקצועי שלו, הוא יכול לבצע כמה צעדים שיסייעו לו לגשר בינו לבין הגורמים המקשים. משמעות ההעלאה למודעות פירושה בראש ובראשונה שהמורה יודע היכן הוא עומד, מהם סדרי העדיפויות שלו ומה באמת חשוב לו. זה עשוי להיות צעד ראשון לביקורת עצמית - האם ה"אני מאמין" המקצועי הוא אכן עקבי ונקי מסתירות. לאחר שנערכה ביקורת עצמית המורה יכול לקיים השוואה בין דעתו לבין דעת האחרים (גראהם, 1991).
השוואה כזו תמקד את המכנה המשותף, תחשוף את ההבדלים ותוכל לסייע בהגדרת אפשרויות של התפשרות ללא ויתור על העיקר.

1.       מול תכנית הלימודים של משרד החינוך. המודעות ל"אני מאמין" המקצועי תסייע למורה לבצע את הבחירה המתאימה לו מתוך המסגרת הכללית והסטנדרטית שהתכנית מציעה, מתוך הנחה שה"אני מאמין" המקצועי כבר כולל התייחסות לאוכלוסיית הלומדים ולתנאי בית-הספר. למשל, מורה לחינוך גופני המלמד בבית-ספר שיש בו מתחים חברתיים רבים ומאמין שבכוחו של החינוך הגופני לקדם יחסים חברתיים, יבחר בארגון המישחקים באופן שיסייע לו להתמודד עם הבעיות החברתיות ולא בארגון מישחקים באופן המדגיש את התחרותיות ושעלול להעמיק את הבעיות החברתיות.

2.     מול הפיקוח על החינוך הגופני. המודעות ל"אני מאמין" המקצועי תסייע לגלות את ההסכמות ואת חילוקי הדעות. במקומות שאין התאמה בין הרציונל של הפיקוח לבין ה"אני מאמין" המקצועי של המורה, הוא יכול להציע עמדה מקצועית ברורה ודרכי הערכה לתהליכים שהוא מציע ולבקש אישור לעבודתו הייחודית. אם אין בעיית בטיחות או בעיה מוסרית אחרת, המפקח יוכל בוודאי לאשר זאת.

3.     מול בית-הספר. המודעות של המורה ל"אני מאמין" המקצועי שלו תאפשר לו לנהל דו-שיח מקצועי עם ההנהלה. ייתכן שהצגת עמדה וידע מקצועיים יראו למנהל שיש יותר מדרך אחת להצטיין בחינוך הגופני. למשל, ניתן להעביר את ההכנות לתחרויות לפעילות אחה"צ, ואילו ההצטיינות בחינוך הגופני תבוא לידי ביטוי בתחומים שהם לאו דווקא הישגים ספורטיביים במובן המקובל.

4.    מול צוות המורים לחינוך גופני. המודעות של כל אחד ממורי הצוות ל"אני מאמין" המקצועי שלהם תאפשר לכל אחד מהם להציג טוב יותר את נטיותיו המקצועיות, את הרציונל לבחירת דרכי עבודה, את הנימוקים למתן ציון בחינוך גופני וכדומה. פעמים רבות, החשיפה העצמית והמודעות ל"אני מאמין" המקצועי של אחרים תאפשר להיעזר בשוני שבין המורים דווקא להשלמה ולגיוון. גם במקומות שנוצרים מסרים מנוגדים, ה"אני מאמין" המקצועי עשוי להוות בסיס להסכמות ולפשרות מתוך כבוד מקצועי הדדי.

5.    מול מגבלות של מרחבים, מיתקנים וציוד. המודעות ל"אני מאמין מקצועי" שלו תאפשר למורה להחליט על שינוי תכנים ועל ארגון אחר של לימודי החינוך הגופני, תוך התאמה בין שאיפותיו של המורה לבין המציאות שלו.

6.    מול אפשרויות רבות ללא הגבלה. אותה מודעות עשויה להוות בסיס לבחירה שיטתית ומתפתחת של יעדי ההוראה והתכנים האמורים לסייע בהשגתם. הבחירה הזו תצא מתוך התפיסות, העמדות והאפשרויות של המורה, שהרי בסופו של דבר הוא העומד בפני הכיתה ומבטא את ה"אני מאמין" המקצועי שלו בשעה שהוא מלמד.

העלאת ה"אני מאמין" המקצועי למודעות ובחינתו מול הגורמים המקשים הם הליכים מתמשכים, וחשוב שיחזרו על עצמם בכל שנה (אניס, 1996). טיפוח המודעות לאורך שנים מאפשרת למורה לשכלל ולשנות את ה"אני מאמין" המקצועי שלו, וכאשר הוא כתוב הוא מהווה מקור שאפשר לחזור אליו, לבדוק, לשנות ולא פחות חשוב מכך - להציגו בפני אחרים הרלוונטיים כבסיס לדיאלוג שיוביל להבנות ולהסכמות הדדיות.

העלאת ה"אני מאמין" המקצועי למודעות הוא תנאי ל"דו-שיח" בלתי פוסק שיחזור על עצמו בכל פעם שהמורה יצטרך להתמודד עם תכנון ההוראה ועם ההוראה בפועל. זהו תהליך שיסייע לו לבצע בדיקה של עבודתו ולתרום לחשיבה מחודשת בתחום המקצועי, תוך התאמה לאוכלוסיית הלומדים, לסביבה הלימודית ולדרישות המסגרת של הגורמים המקשים.