מודל קליטה והערכה של מורה מתחיל
מקור: "כבר לא 'זר בארץ חדשה' אפשר גם אחרת: הצעה למודל חדש לקליטה ולהערכה של מורה מתחיל
ראו מצגת בקובץ המצורף בסרגל מימין
התפתחות מקצועית
במהלך העבודה הולך ונצבר גוף ידע שמקורו בפעולת גומלין בין מצבי הוראה לבין הידע התיאורטי שרכש המורה במהלך הכשרתו ואשר מהווה את הידע הפדגוגי החיוני להתפתחותו המקצועית.
הכוח המניע של ההתפתחות המקצועית איננו רק בצבירת ניסיון, אלא אף בהשפעות סביבתיות ואישיות, המחוללות שינויים במערכת האמונות, העמדות והערכים ואלה משפיעים על ההתנהגות המקצועית של המורה.
הספרות המקצועית מציינת את העובדה שבשלבים השונים של הקריירה המקצועית המורה עדיין מוטרד בבעיות של הישרדות במערכת.
המורה עסוק בהשגת שליטה בחומרי הלמידה, בהכרת ביה"ס כארגון, בדאגה לקבלה על ידי הצוות, התלמידים וההורים ובתכנון ההוראה. רק לאחר שהמורה ישיג תחושת ביטחון בביה"ס יתפנה לשיפור הביצועים המקצועיים שלו.
חוסר מודעות למאפייני התרבות הבית ספרית, לנהלים ולדרישות התפקיד גורמת לתחושה של חוסר אונים ולהחלשות של הערך העצמי.
למרות כל זאת, נדרש מהמורה המתחיל להפוך למומחה תוך זמן קצר. המורה המתחיל זקוק אפוא, לתמיכה רגשית-חברתית וללמידה מקצועית וארגונית.
שלושה השלבים של מודל הקליטה
המודל המוצע על ידיד המחברים אמור לתת מענה לקליטה מוצלחת של מורים מתחילים במערכת, באשר הוא מתייחס להיבטים חברתיים – רגשיים, ארגוניים ומקצועיים.
שלבי המודל שזורים בתהליכי הערכה רפלקטיביים הבאים להעצים את המורה באמצעות הערכה עצמית, הערכת עמיתים והערכת החונך ומנהל ביה"ס.
שילובה של ההערכה המעצבת בתהליכי הקליטה נובעת מתוך השאיפה ליצור תנאים לצמיחה אישית ומקצועית תוך שיכלול מיומנויות ההוראה, בשילוב עם הלמידה הארגונית.
מכאן, שהאחריות לקליטה מוצלחת של המורה המתחיל מוטלת על הקולט והנקלט כאחד, על המורה וצוות ביה"ס כאחד.
מודל הקליטה המוצע המוצג בדרך של תרשים זרימה ומנוהל על פי שלושה שלבים:
(הקישורים מפנים אל התרשימים המופיעים באתר סטאז' התמחות והוראה, משרד החינוך:
שלב המיון והקבלה
שלב זה מכיל את הפנייה של הנהלת בית הספר לפיקוח לקבלת המועמד המתאים, הפנייה המועמדת בצירוף קורות חיים, ראיון ראשון, קביעה ראשונית אם המועמד מתאים או לא ולאחריו ראיון עומק, העברת שיעור מבחן ושיחת משוב בעקבותיה, קיום דיון בצוות הניהול והחלטה אם לקבל את המועמד לעבודה. בשלבים אלה החידוש הוא בכך שהמועמד מתקבל לאחר שהעביר שיעור אחד לפחות כשיעור מבחן ויש אפשרות נרחבת יותר לעמוד על קנקנו של המועמד ולשתפו בקו החינוכי של בית הספר ולבדוק האם בית הספר מתאים לציפיות שלו.
שלב הקליטה הראשונית – היכרות עם ביה"ס כארגון
בשלב זה מוצע החידוש המרכזי של המודל והוא מסירת תיק בית ספר למורה החדש ולמורה החונך במקביל. תיק זה הוא בבחינת הצהרת כוונות של הנהלת בית הספר כלפי המורה החדש "אנו איתך, בשבילך ולמען הצלחתך".
עם קבלתו של המורה החדש לעבודה בבית הספר הוא ישובץ בצוות המקצועי וימונה לו מורה חונך וכן מורה עמית. המורה החונך ידאג לכל ההכשרה המקצועית של המורה החדש והמורה העמית ישמש מעין חבר מקצועי אשר יקל את קשייו הקליטה במובנים הרגשיים והחברתיים. כמובן שמנהל בית הספר לצד רכזת פדגוגית יהיו בבחינת גורמים משמעותיים בקליטת המורה החדש.
לידי המורה החדש יימסר תיק בית ספר שיכלול שורה של מסמכים: ארגוניים, פדגוגיים ומסמכי הסטאז' הרשמיים.
שלב הכניסה להוראה בפועל
זהו השלב החשוב ביותר בקליטת המורה החדש והוא תהליכי במהותו. לכל אורך השנה הראשונה של עבודת המורה החדש תיבדק עבודתו על פי פרמטרים שבית הספר יודיע לו אודותיהם בתחילת הדרך כדי להימנע מיצירת הפתעות ומבוכות. המורה החדש ייבדק על פי הפרמטרים הבאים:
1. תכנון העבודה השנתי של המורה החדש.
2. תכנון יחידות הלימוד על ידי המורה החדש.
3. תהליכי ביצוע לעומת התכנון.
4. השתתפות במערך ההשתלמות הבית ספרית.
5. מפגשים עם בעלי תפקידים בבית הספר.
6. צפייה בשיעורים של עמיתים.
7. צפיית החונך בשיעורי המורה החדש, קיום שיחות משוב ומתן משימות לשיפור הביצועים.
8. היוועצות מתמדת בין בית הספר לבין רכז ההתמחות במכללה/באוניברסיטה.
9. שיחת משוב להערכה מעצבת באמצע שנת הלימודים על ידי המורה העמית, המורה החונך ומנהל בית הספר.
10. שיחת משוב להערכה מסכמת בסוף השנה על ידי המורה העמית, המורה החונך ומנהל בית הספר.
לפי המחברים נוהל הקליטה מאפשר:
יצירת הלימה בין תפיסת העולם של המורה לבין התפיסה החינוכית פדגוגית של ביה"ס הבנה של דפוסי ההתנהגות המקצועית המקובלים בביה"ס היכרות עם התרבות הארגונית של ביה"ס התפתחות מקצועית משולבת בהערכה מקצועית- מעצימה.