מודל לגיבוש תמיכה כוללנית ביישומי תקשוב בהכשרת מורים – ממצאי מחקר

מקור :

Schaffer, Scott, P. Jennifer, C. Richardson. "Supporting Technology Integration within a Teacher Education System," Journal of Educational Computing Research, vol. 31(4), pp. 423-435.

ממצאי מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בארה"ב מגלים כי במרבית המכללות לחינוך ובאוניברסיטאות  יישומי התקשוב אינם נמצאים במוקד מהלך הכשרת המוריםׁ( 1999 Moursand, D. & Bielefeldt, T., Smerdon, et al, 2000 ). השימוש ביישומי התקשוב אינו נפוץ והדגש הוא בראש ובראשונה על הוראת היישומים ולא בהכרח על יישומם המשולב בהוראה ובלימודים. חסכים נוספים נמצאו במיוחד בשלבי שילוב הטכנולוגיה והתקשוב במהלך ההתנסות המעשית של הסטודנטים להוראה (Lehman & Richardson,2003).

עד כה, הגישה העיקרית להטמעה התמקדה בפיתוח של ידע ומיומנויות ליישום אפקטיבי של התקשוב בבתי הספר והכיתה, אך כיום גישה זו אינה מספיקה. הגישה המתמקדת בפיתוח מיומנויות גרידא אינה מניבה בהכרח תוצאות רצויות כי היא מתעלמת מסוגיות של עשייה ופעולה אנושית שיש בהם נדבכים של תגמול ומניעים. לאור זאת, החלו חוקרים בתחומי מדעי החברה והחינוך לאמץ השקפה רחבה יותר של הטמעה טכנולוגית מנקודת מבט של שינוי מערכתי בבית הספר.  מחקריו של ( Ely , D. (1999 זיהו תנאים המקדמים יישומי תקשוב בחינוך תוך ניתוח דוגמאות ודגמים מוצלחים. שמונת התנאים האלו שזוהו ע"י ( Ely , D (1999 הם הבסיס והרציונל לפיתוח מערכתי של מערכת לתמיכה כוללנית בביצועים ובעשייה של מורים. באופן עקרוני, מערכות אלו הנקראות כיום  Performance Support System יש בהן כדי לענות על הדרישות של מכשירי המורים ומסלולי הכשרת המורים במכללות ובאוניברסיטאות. הנחת היסוד הנגזרת מניסיונם של ארגונים כלכליים ותעשייתיים גוזרת כי רק ראייה כוללנית של תמיכה ביישומי מחשב ותקשוב היא זו המביאה תועלת למערכת המכשירה.

מחקר החלוץ בתחום זה נערך במחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת מיזורי. שורה של מכשולים זוהו בתהליך התמיכה וההטמעה שם, ביניהם ציפיות לא ברורות לגבי יישומי התקשוב בהכשרת המורים, העדר תמריצים ותגמולים למיישמים וחסכי ידע לגבי אסטרטגיות ההטמעה הנכונות. ממצאים שנתקבלו ממחקר זה סייעו למקבלי ההחלטות באוניברסיטת מיזורי לגבש החלטות נכונות יותר להקצאת משאבים לתמיכה ביישום ובהטמעה הטכנולוגית. גישת מערכות התמיכה הכוללניות מבוססת על ההנחה שאלמנטים שונים ומורכבים מתחום סביבת העבודה של היחיד תורמים באופן משולב או מעכבים את הביצוע האופטימאלי. דגמים שונים של מערכות תמיכה כוללניות נוסו בארגונים שונים ונלמדו מכך לקחים רבים לגבי הבעיות וההזדמנויות הקיימות בסביבת עבודה בחינוך (Douglas & Schaffer, 2002 , Schaffer, 2000).

במחקר הנוכחי נבחן הדגם העקרוני של מערכת תמיכה כוללנית הידוע בשם פירמידת התמיכה (Wedman & Graham, 1998, 2004) במסלול הכשרת מורים של אוניברסיטה. נבחנו ,תשעה מרכיבי תמיכה שונים היכולים לתרום באופן מהותי לסביבת העבודה השוטפת של המורה ומורי המורים (Clark & Estes, 2002) בתחומי התקשוב. להלן המרכיבים העיקריים של מודל התמיכה הכולל (Performance Pyramid) עפ"י Wedman & Graham, 1998, 2004:

חזון
תפיסת השליחות של הארגון והאסטרטגיה שלו להשגת ערך מוסף לחברה.

משאבים
אנשים, כסף, משאבי זמן ומשאבים אחרים הנדרשים לביצוע המשימה.

תרבות 
כאשר הארגון מנסה לבצע את ייעודו, חברי הארגון מגבשים כללי התנהגות, רמות מחויבות, ערוצי תקשורת ונורמות אשר  הם הם היוצקים את התרבות הארגונית

כלים, סביבות ותהליכים
כלים קריטיים ומקורות מידע שנועדו להבטיח כי ביצועי הארגון או הקבוצה יוצאו לפועל עפ"י ציפיות הארגון. ללא כלים מעודכנים, מידע ונתונים ותהליכים ברורים יהיה קשה לצוותים לעמוד בציפיות הארגון.

ציפיות ומשוב
כדי להשיג יעד או לבצע ממשימה, חשוב שהמבצעים ידעו בדיוק מה מצופה מהם. המבצעים זקוקים למידע מנחה שיראה להם האם הם בדרך הנכונה ליעד. ללא משוב, המבצעים פועלים בחלל הריק, ללא יכולת מעשית לשפר את העשייה שלהם.

הכרה, תמריצים ותגמולים
תגמולים כספיים ותגמולים לא כספיים מגדילים את השאיפה לשפר את הפעולה והעשייה. המבצעים בארגון מצפים כי הארגון יתגמל אותם על השגת היעדים וההתקדמות. תגמולים ותמריצים קשורים קשר אמיץ למוטיבציה של היחיד בארגון.

מעטפת הביצועים
יכולות מנטאליות ופיזיות הנדרשות על ידי היחיד לביצוע המטלות בהתאם.

מוטיבציה והכרה עצמית
המוטיבציה קובעת באיזה מידה המבצעים מפנימים את החזון, שליחות, יעדים וציפיות של הארגון.

כשרים: ידע ומיומנות
משימות שונות דורשות רמות שונות של ידע ומיומנויות. הדרכה נכונה צריכה להיות מכוונת לפיתוח מיומנויות מוגדרות של ביצוע.

שאלות המחקר
לצורך גיבוש המודל האפקטיבי של מערכת תמיכה כוללנית ביישום התקשוב בהכשרת מורים נבדקה ע"י עורכי המחקר שאלת המחקר הבאה: אלו אלמנטים של תמיכה תורמים או מעכבים יישום נכון של תקשוב בקרב מורי המורים  ומכשירי המורים באוניברסיטה? הכוונה לבחינה של כל אחד מתשע מרכיבי של התמיכה הנ"ל  (עפ"י מודל  פירמידת התמיכה של Wedman & Graham, 1998).

כלי מחקר ושיטה

המחקר נערך בקרב סטודנטים להוראה, מורי המורים, והמורים המאמנים (הקשורים לבתי הספר) בבית הספר לחינוך באוניברסיטת Purdue  בארה"ב. 24 מרצים (מתוך 46 במחלקה), השתתפו במחקר. 85 סטודנטים להוראה נטלו חלק פעיל במחקר, לרבות 34 מורים מאמנים. המדגם ייצג 39% מבית הספר לחינוך. פותחו שאלונים ופריטי ראיונות מודרכים המבוססים על תשעת מרכיבי התמיכה המיוצגים במודל פירמידת התמיכה של החוקרים (Wedman and Digs (2001.

 בשאלונים שמילאו המשתתפים הם נדרשו לסמן אילו מבין מרכיבי התמיכה של פירמידת הביצועים הם הנכונים והישימים ביותר לגביהם ולדרג את חשיבותם בתהליך התקשוב החינוכי והטמעתו. תדריכי הראיונות התייחסו בעיקר לשאלות הנוגעות לתרבות ולחזון של הארגון כפי שהם משתמעים ומתייחסים לתמיכה ביישומי התקשוב.

ממצאים

מרבית הסטודנטים להוראה חשו בבירור כי רמת התמיכה הטכנית הקיימת מהווה מכשול עיקרי עבורם. לעומתם הצביעו המרצים על רמת תמיכה טכנית גבוהה יחסית שקיבלו הם עצמם בביה"ס לחינוך.

כמחצית המרצים באוניברסיטה ציינו כי אין להם רמת ידע מספקת ללמד את הסטודנטים וגם סביבת התקשוב הקיימת אינה תורמת להוראה.

כל המשתתפים במחקר, במיוחד המרצים, ציינו כי קיבלו מעט מדי משובים מתקנים שיועילו להם להבין את רמת הציפיות הנדרשת במהלך ההוראה מבוססת התקשוב. 30 אחוז מהסטודנטים להוראה באוניברסיטה הצביעו על חוסר הכרה והעדר תמריצים מצד הסגל.

פערים בציפיות התגלו בין המרצים לבין המורים המאמנים. המרצים ייחסו חשיבות גבוהה ליישומי התקשוב בהכשרה להוראה, אך המורים המאמנים לא הקצו לכך עדיפות גבוהה. הם חשו כי ההכשרה ליישומי מחשב ותקשוב היא בעיקר באחריות המרצים והאוניברסיטה.

סיכום והמלצות

במענה לשאלת המחקר העיקרית נמצאו כמה מכשולים ברורים ובולטים אותם יש לקחת בחשבון בפיתוח מערכת כוללנית לתמיכה בהטמעת יישומי מחשב בהכשרת מורים. המכשולים העיקריים שנתגלו הם:

•  העדר הכרה ותגמולים נאותים ללומדים המיישמים תקשוב בהכשרה להוראה.
•  משובים בלתי מספקים מצד המרצים לגבי יישום התקשוב. התוצאה: אי-בהירות לגבי הציפיות.
•  רמת תמיכה טכנית ירודה בלומדים. למרבית הסטודנטים להוראה לא היה למי לפנות לקבלת תמיכה טכנית, לכן, הם נדרשו לפנות למרצים לצרכי תמיכה טכנית במקום לתמיכה דידקטית. לדעת עורכי המחקר זה המאפיין הבולט שיש לתת עליו את הדעת בתכנון המערכת הכוללנית לתמיכה ביישומי התקשוב

המסקנה העיקרית העולה מן המחקר היא כי התמיכה ביישומי תקשוב בהכשרה להוראה צריכה להתבסס על ראייה מערכתית הלוקחת בחשבון בראש ובראשונה את צרכי המשתמשים (Customer Requirement). יש חשיבות לגיבוש חשיבה מערכתית כוללנית שהיא מעבר להקניית המיומנויות להוראה או ההצטיידות בתוכנות לסוגיהן. במוקד יש להציב את צרכי הסטודנטים בתמיכה טכנית ולא רק את רמת ההצטיידות או התוכנות .

References

Clark, R. & Estes, F. (2002). Turning research into results: a guide to selecting the right performance solutions, Atlanta: CEP press.

Ely, D. (1999, November –December ) . Conditions that facilitate the implementation of educational technology innovations, Educational Technology , pp. 23-27.

Fullan, M. & Stiegebauer, S. (1991). The new meaning of educational change (2nd ed ). New York : Teachers College Press.

Kaplan, R.S . & Norton, D.P. (1996). The balanced scorecard: translating strategy into action, Boston, ma: Harvard business school Press.

Lehman, J. L. & Richardson, J.C. (2003). Virtual field experiences: helping  pre-service teachers learn about diverse classrooms through videoconferencing  connections with K-12 classrooms, Proceedings of the Annual EdMedia Conference, 1727-1729.

Moursand, D. & Bielefeldt, T. (1999). Will new teachers be prepared to teach in a digital age? Research study by the international society for technology in education, commissioned by the Milken exchange on educational technology. Milken Exchange on Educational Technology.

Smerdon, B. Cronen S, Lanahan, L. Anderson, J. (2000, September). Teachers' Tools  for the 21st century: A report on teachers' use of technology (Report no. NCES 200-102 ). Washington DC: U.S  Department of Education, National Center for Education Statistics.

Wedman, J.F. & Digs, L. (2001). Identifying barriers to-technology-enhanced learning environments in teacher education. Computers In Human Behavior, 17, pp. 421-430.

Wedman, J.F. & Graham , S.W (1998). Introducing the concept of performance  support using the performance pyramid, Journal of Continuing Higher Education, 46(3), pp. 8-20 .

Wedman, J.F. & Graham, S. W. (2004). Welcome to the Performance Pyramid. Colubia. MO. Retrieved 10, 24  from http://tiger.coe.missouri.edu/~pyramid/create.html