מודלים של הכשרה להוראה

מקור: סיכום

עיקרי הדברים:

מה האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בימינו בהכשרת המורים בארה"ב ובמקומות אחרים?

למרות שעיקר הדברים הם  בקונטקסט בארה"ב, ניתן לומר בביטחון שהרבה מהדברים הם גם במקומות אחרים, בייחוד בישראל.
מקצוע ההוראה, וההכשרה להוראה נמצאים תחת התקפה פוליטית. שומעים כל הזמן שהתוכניות להכשרת מורים ירודות, שהמורים לא עושים עבודה טובה, שהחברה מידרדרת באשמת המורים וההרגשה היא שהמערכת כל הזמן בהתגוננות.

בארה"ב יש הרבה דרכים ארגונים אלטרנטיביים להכנת מורים שמנסים להתעורר. תוכניות שלוקחות אנשים צעירים ונרגשים שרוצים לעזור, מבטיחים להם קורס מהיר ושילוב בבתי ספר מאתגרים ושולחים אותם להסתדר בכוחות עצמם והידע הדיסציפלינרי שלכם. (Teach for America לדוגמא).
הצעות אחרות טוענות כי יש לעשות מבחן למורים וזה מה שיאפשר להיכנס למקצוע או לאו, ולא צריך לבזבז זמן במבחני "פרקסיס" או באוניברסיטה.
מי בעצם מפיק תועלת מההתקפות על הכשרת המורים ולמה? זו שאלה פוליטית כאובה, שעולה תמיד כשמתקיפים קבוצה מסוימת באוכלוסייה.

יש אתגרים חברתיים למקצוע ולהכשרת המורים, בארה"ב הוראה לא נחשבת מספיק כמקצוע מכובד, כמו רפואה או הנדסה. למשל, בסטנפורד נפתחה תכנית להכשרת מורים ליסודי מאוד קטנה מפני שהיא לוקחת רק תלמידים שבאים מסטנפורד. והם מדווחים כי הם נלחמים מול ההורים שמתנגדים מאוד שילכו למסלול הוראה. (ואכן רבים מהסטודנטים מתחילים דרכם באוניברסיטה בתוכניות לימוד קדם רפואה pre-med ולא חשבו להיכנס בתחילה לתוכניות pre-teach)

המעמד הסוציו-אקונומי של המורים הוא נמוך ויש לזה השלכות גם על חיי המקצוע וההכנה שלהם.
תנאי העבודה של המורים צריכים להשתנות גם כן ולהיות הרבה יותר פרופסיונליים.

אתגר נוסף חשוב בארה"ב וגם בישראל הוא להכין מורים ללמד אוכלוסיה יותר מגוונת, בכמה ממדים ובעיקר גיוון אקדמי – באותה כתה יש תלמידים מאוד חזקים וחלשים, כלומר היא לא רק הטרוגנית מבחינה אתנית וסוציו-אקונומית. תפקיד המורים לעבוד על האתגר הזה בעיקר כדי לתרום לחברה.

האתגר האחרון הוא אתגר אקדמי. צריכים בראש ובראשונה למשוך למקצוע, להכשרה ולמוסדות סטודנטים באיכות גבוהה שרוצים להיות מורים ומוכנים לזה מבחינה אקדמית.

האם יש צדק בצורה שבא הקהל הרחב מבקר את תוכניות הלימודים?

יש שונות מאוד גדולה ורחבה בין תוכניות הכשרות המורים והמוסדות להכשרה. אי אפשר לדבר על הכשרת מורים אחת וקשה לדבר באופן כללי. צריך לדאוג שהתוכניות שנבנות יהיו ברמה גבוהה. אי אפשר לעשות את זה בזול ואי אפשר לעשות את זה מהר.
צריכים להיות מודעים ולהכיר את בסיס הידע להוראה כמו שיש ברפואה והנדסה.
(Knowledge base)
יש להשתמש בפדגוגיות נכונות "modeling what we preach" -  ליישם הלכה למעשה  עקרונות פדגוגיים עליהם אנו חוזרים ומטיפים , וזהו אחד הדברים הכי קשים לביצוע.

איך תכנית STEP בסטנפורד מתמודדת עם האתגרים של היענות לצרכי החברה?

התכנית בסטנפורד התחילה בבית ספר לחינוך בשנות החמישים המאוחרות בשם step. בית הספר לחינוך היה עד אז מכון מחקר בעיקר בפסיכולוגיה וסוציולוגיה. בשנות השמונים בעיקר כאשר לי שולמן היגיע, חל שינוי. עלו שאלות  - אולי כדאי להיכנס לכיתות ולבתי הספר ולא רק לעשות דברים בתנאי מעבדה? אולי כדאי להתייחס ברצינות לאנשים שעוסקים במקצוע?

נקודת המפנה הבאה ב-1998, נעשה מחקר הערכה על תכנית STEP שהזמין נשיא האוניברסיטה והתגלה שסטודנטים לא היו מרוצים מהתוכנית והמורים שהיא יצרה. זה קרה בעיקר בגלל שאוכלוסיית הסטודנטים להוראה החלה להשתנות – אנשים בעלי אוריינטציה חברתית, אפרו-אמריקאים, דור שני של מהגרים, היספניים. סטודנטים אלה הביאו מחאה כלפי חלק מהתכנים. ואז גויסה לינדה-דארלינג האמונד שהיה לה חזון. מאז לא מתרכזים רק בשנת הכשרה של המורים אלא הרבה לפני זה בודקים מי האנשים שבאים לתכנית, לא רק באמצעות מבחן: בודקים מה יש לעשות כדי לחזק את הידע התכני של המועמדים, לא שולחים אותם לדרכם אלא שומרים על קשר ועובדים עם הבוגרים כדי ליצור המשכיות עם בתי הספר שעובדים איתם ועל מנת שיהפכו חלק אינטגרלי מהתכנית.

איך יודעים שתכנית הכשרת מורים עובדת?

בסטנפורד הוקם database. לקח חמש שנים לערוך בסיס נתונים שמרכזים כל דבר מידע אפשרי: מהרגע שהמועמדים עושים application, ההערכות מהשדה, הציונים, כל האינפורמציה על הרקע, כמה שיותר מידע ממהלך שנת הלימודים, תוצרים של התלמידים ועוד.
בקלות רבה ניתן לבדוק את היחס בין התנסיונות שהיו למועמדים והציון הסופי שלהם בתלקיט בסוף השנה, יש מעקב אחרי יחידים וזה גם עוזר מבחינה כמותית לראות תמונת-על של התכנית.

האתגר הגדול ביותר הוא האם ונו יכולים להראות שבאמת חינוך המורים עושה הבדל ומשפיע. מוכרחים ללכת לכתות המורים בשנים הראשונות של ההוראה, ולראות את הביצועים של הסטודנטים לשעבר (האם הישגי התלמידים בכיתותיהם טובים יותר וכו')

מה האינדיקטורים מצד המורים ומצד תוצאות התלמידים?

התשובה קשה מאוד. מחקרים מראים שאיכות ההכנה קשורה לאיכות הפרקסיס של המורה בכיתה. ידוע שהביצועים בכתה קשורים להישגי התלמידים. יש ללכת לכיתות ולראות באיזה חומרים המורים משתמשים באיזה אסטרטגיות ושיטות פדגוגיות. נכון שזה ייקח זמן, אך כדי להעלות את הסטטוס של המורים מוכרחים להוכיח זאת, ולהדגים כיצד המורים אחראים לעתיד הילדים.

מה ניתן לומר על הרפורמה בהכשרת מורים בארה"ב – מה מגמות השינויים?

ישנה תנועה ותשומת לב להבין מה בדיוק צריך להיות הקוריקולום בחינוך מורים ומה הפדגוגיה, וכיצד להביא את האנשים שיודעים להיות מורי-המורים.
יש השקפות שונות על הקשר בין תכניות להכשרות מורים והשדה – בתי הספר בהם המועמדים לומדים להתמקצע. צרך לחזק את הקשר הזה במשותף. כדי לשפר את ההוראה בבתי הספר וגם כדי ליצור מקומות שבהם המועמדים יוכלו למצות את עצמם. בסטנפורד שמים דגש בעשור האחרון על טיפוח מורים שיהיו גאים בהיותם מורי-מורים ולהבין את תרומתם לפרופסיה.