מה קורה בין הערכה להערכה?

מקור וקרדיט: אאוריקה מס' 21, אוקטובר 2005
המאמר פורסם במקור בכתב העת חינוך החשיבה מס' 10 (אוגוסט 1997), ע"ע 63-57. מכון ברנקו וייס. תרגמה מאנגלית: דפנה עמית
המאמר המקורי באנגלית פורסם בכתב העת Educational Leadership

 הדאגה הגוברת לנוכח אי-התאמתם של מבחנים מקובלים עוררה עניין בהערכות ביצוע כדוגמת משימות, פרויקטים ותערוכות. הערכות ביצוע אלו מתמודדות טוב יותר מאשר המבדקים המסורתיים עם משימתם – למדוד את מה שבאמת חשוב: מידת יכולתם של התלמידים ליישם את הידע, המיומנויות וההבנה שרכשו בתנאים הקובעים של העולם האמיתי. יותר ויותר מורים עושים שימוש בהערכות הביצוע בכיתותיהם ואותן הערכות מתחילות להשפיע גם על תוכניות המבחנים ברמה האזורית והכלל-ארצית. המחבר, שעבד שנים עם מאות רבות של מורים שהשתתפו בהערכת ביצועים, מציע על סמך ניסיונו שבעה עקרונות של הוראה מעודדת ביצועים:

לקבוע מטרות ביצוע ברורות: כדי ללמד ביעילות, תחילה עלינו לברר לעצמנו מה אנחנו מצפים מהתלמידים לדעת, להבין ולהיות מסוגלים לעשות כתוצאה מההדרכה שאנו נותנים להם.

לשאוף לאוטנטיות בתוצרים ובביצועים: משימות ביצוע צריכות לגרום לתלמידים לבטא את ידיעותיהם ומיומנויותיהם באופן שישקף את העולם שמחוץ לכותלי בית הספר.

פרסום הקריטריונים והסטנדרטים לביצוע: הערכתנו את ביצועי התלמידים צריכה להתבסס על שיפוט ועל קריטריונים להנחותו.

להביא מודלים של מצוינות: מורים יכולים להשתמש בדוגמאות של עבודה מצוינת במהלך עבודתם על מנת לסייע לתלמידים להבין את רמת האיכות הנדרשת.

ללמד אסטרטגיות במפורש: גם תלמידים מוצאים תועלת באסטרטגיות ספציפיות העשויות לשפר את ביצועיהם במשימות אקדמיות.

להשתמש בהערכות מתמשכות לקבלת משוב ולעדכון: הוראה מעודדת ביצועים מדגישה את חשיבות השימוש בהערכות ככלי המספק מידע.

לתעד ולחגוג את ההתקדמות: כיצד נוכל לשמר את ההערכה העצמית של תלמידנו מבלי להוריד את הסטנדרטים.

שבעת העקרונות הנ"ל משקפים את השינוי המבטיח שחל בדרכים שבהן מורים ובתי ספר מתחילים לחשוב מחדש על תכנית הלימודים ועל האסטרטגיות החינוכיות במטרה להבטיח שהביצוע יהיה יותר מאשר הערכה חד-פעמית בסופה של יחידת לימוד.