מהו המחיר שגובים המסעות לפולין?

גלזנר חלד, ג' (2018). מהו המחיר שגובים המסעות לפולין?, אתר מכון שכטר למדעי היהדות

המסעות לפולין נחשבים לאחת הדרכים המרכזיות והאפקטיביות ביותר להנחיל לתלמידים את זכר השואה. לצד ההכרה בחשיבותם, כותבת הפסיכולוגית החברתית והמרצה לחינוך יהודי, ד"ר גליה גלזנר חלד, כי מאחר שהציונות אינה אך ורק נחלת העבר, משימתה של מערכת החינוך כיום היא עיצוב פני החברה הישראלית והתמודדות עם האתגרים הקשים שלפתחה.

לדבריה, יש לעצב את המסעות למחנות ההשמדה בפולין באופן שיחשוף בפני התלמידים את מנעד הזהויות, הדעות והתפיסות בנוגע לממדים השונים של הקיום הישראלי: "במישור התרבותי והאתני, ייחשפו [התלמידים] לתרבויות לאומיות ועדתיות שונות החיות בישראל, ליופיין, לסגולותיהן, לסדר יומן ולמצוקותיהן וילמדו על מפגש בין תרבויות במדינת לאום. במישור הדתי והרוחני ילמדו יהדות (בני דתות אחרות ילמדו על דתם), ידונו ברלוונטיות שלה עבורם ובפוטנציאל שלה להעשיר את חייהם וייחשפו לפתרונות יצירתיים שצמחו בחברה הישראלית לגישור בין זרמים על רקע זה. במישור הלאומי ילמדו על הזרמים המרכזיים בציונות, על תולדות הסכסוך הישראלי־פלסטיני וייחשפו למגוון פתרונות פוליטיים לניהולו. גם בביטחון חשוב לדון, ללמוד את המורשת הציונית הביטחונית ולנהל דיון מעמיק במורכבות של ריבונות יהודית בעקבות השואה ועל החיבור הלא מובן מאליו בין יהדות לכוח. במישור הסביבתי־אקולוגי טוב לעסוק באהבת הארץ על שורשיה האידיאולוגיים וההיסטוריים אך גם בעיצוב המרחב ובאחריות כלפי הארץ, נופיה ומשאביה, כולל הצגה של אפיקי פעולה ופתרונות עתידיים".

למאמר המלא

לקריאה נוספת

מחקר: עמדות בני נוער בעקבות המסע החינוכי שלהם לפולין

אמפתיה לעומת רפלקציה ביקורתית: התמודדות עם עדויות ניצולי שואה בכיתות לימוד בישראל

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

גלזנר חלד, ג' (2018). מהו המחיר שגובים המסעות לפולין?, אתר מכון שכטר למדעי היהדות

המסעות לפולין נחשבים לאחת הדרכים המרכזיות והאפקטיביות ביותר להנחיל לתלמידים את זכר השואה. לצד ההכרה בחשיבותם, כותבת הפסיכולוגית החברתית והמרצה לחינוך יהודי, ד"ר גליה גלזנר חלד, כי מאחר שהציונות אינה אך ורק נחלת העבר, משימתה של מערכת החינוך כיום היא עיצוב פני החברה הישראלית והתמודדות עם האתגרים הקשים שלפתחה.

לדבריה, יש לעצב את המסעות למחנות ההשמדה בפולין באופן שיחשוף בפני התלמידים את מנעד הזהויות, הדעות והתפיסות בנוגע לממדים השונים של הקיום הישראלי: "במישור התרבותי והאתני, ייחשפו [התלמידים] לתרבויות לאומיות ועדתיות שונות החיות בישראל, ליופיין, לסגולותיהן, לסדר יומן ולמצוקותיהן וילמדו על מפגש בין תרבויות במדינת לאום. במישור הדתי והרוחני ילמדו יהדות (בני דתות אחרות ילמדו על דתם), ידונו ברלוונטיות שלה עבורם ובפוטנציאל שלה להעשיר את חייהם וייחשפו לפתרונות יצירתיים שצמחו בחברה הישראלית לגישור בין זרמים על רקע זה. במישור הלאומי ילמדו על הזרמים המרכזיים בציונות, על תולדות הסכסוך הישראלי־פלסטיני וייחשפו למגוון פתרונות פוליטיים לניהולו. גם בביטחון חשוב לדון, ללמוד את המורשת הציונית הביטחונית ולנהל דיון מעמיק במורכבות של ריבונות יהודית בעקבות השואה ועל החיבור הלא מובן מאליו בין יהדות לכוח. במישור הסביבתי־אקולוגי טוב לעסוק באהבת הארץ על שורשיה האידיאולוגיים וההיסטוריים אך גם בעיצוב המרחב ובאחריות כלפי הארץ, נופיה ומשאביה, כולל הצגה של אפיקי פעולה ופתרונות עתידיים".

למאמר המלא

לקריאה נוספת

מחקר: עמדות בני נוער בעקבות המסע החינוכי שלהם לפולין

אמפתיה לעומת רפלקציה ביקורתית: התמודדות עם עדויות ניצולי שואה בכיתות לימוד בישראל

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?