מדוע חשוב שמורים יהיו ברשת חברתית ?

צביה אלגלי, "מדוע חשוב שמורים יהיו ברשת חברתית" , הד החינוך, אוגוסט 2012 , עמודים 74-75 .

מורה שמבקש להיות מבוגר משמעותי לילד צריך לדעת באיזה עולם הילד חי. כדי שידע באיזה עולם הילד חי הוא צריך להכיר גם את האינטרנט וגם את פייסבוק

אתר האינטרנט המצוין"בין הצלצולים" מייחד ערוץ לרשתות חברתיות. בין השאר מופיע בו סרטון וידאו שבו מסבירה צביה אלגלי, מומחית לתוכן ולתרבות דיגיטלית ויועצת איגוד האינטרנט הישראלי, מדוע מורים צריכים להיות בפייסבוק. הדברים לקוחים מהסרטון

מורים צריכים להכיר היטב את הרשתות החברתיות עוד בטרם הם מחליטים אם הם רוצים להיות בקשר עם התלמידים. יש לכך כמה סיבות חשובות:

אנשי חינוך עובדים עם ילדים, וחלק ניכר מעולמם של הילדים נמצא היום באינטרנט. המרשתת אינה מקום וירטואלי בשביל הילדים, אלא מקום שבו הם יוצרים קשר עם חברים, מקבלים מידע רב מאוד על העולם ומבלים חלק ניכר מאוד מזמנם. מורים אינם יכולים להדיר רגליהם משם, הם חייבים להכיר את הפונקציונליות, את מה שהרשת מציעה גם לילדים, כדי להיות מסוגלים לעשות כמה דברים:

התפקיד הראשון של מורה הוא קודם כול להיות מבוגר משמעותי עבור הילד. מבוגר משמעותי צריך לדעת באיזה עולם הילד חי. כדי שידע באיזה עולם הילד חי הוא צריך להכיר גם את האינטרנט וגם את פייסבוק.

מורים צריכים לפתוח לעצמם פרופיל, להכיר את הרשת, לתפקד בה, להזמין חברים. אינני מדברת על קשר עם תלמידים, אני מדברת על קשר עם חברים, קולגות, עם משפחה, כדי להתנסות. אני מכירה לא מעט מורים שאינם מעוניינים לפתוח פרופיל, אבל חשוב למורים שעובדים עם ילדים להכיר את האינטרנט ואת הרשת החברתית. אפשר לעשות את זה גם בלי ליצור קשר עם התלמידים.
• • •
מה קורה למורה שאינו מכיר את הרשת החברתית, ומגיעים תלמידים בבוקר לכיתה ומספרים שתלמיד אחר כתב להם משהו על הקיר או פרצו להם לפרופיל או גנבו להם את כל התמונות או את הכסף שהם הרוויחו באיזה משחק ברשת? מורה שאינו מכיר את העולם הזה אינו יודע על מה הילדים מדברים וגם אינו יכול לעזור להם. הילדים מבינים את זה מיד. הם מיד חשים שאין להם למי לפנות, וכשתהיה להם בעיה הם לא ייפנו למורה הזה. וחשוב שילדים ירגישו שיש להם למי לפנות.

אני מדברת על האינטרנט עם הרבה מאוד ילדים בהרבה מאוד מקומות בארץ, מכל קבוצות הגיל, מכיתה א' עד י"ב, לפעמים אפילו עם ילדי גן. אני שואלת אותם מה הם מצפים שמבוגרים יעשו עבורם או איפה הם מצפים לראות את המבוגרים. מובן שקשת התשובות משתנה בהתאם לגיל, אבל מפתיע מאוד לראות שילדים בגיל ההתבגרות המוקדם, ואפילו ילדים בגיל ההתבגרות ממש, אומרים לעתים קרובות שהיו רוצים לבוא לשאול את ההורים או את המורים שאלות בקשר לרשתות חברתיות ואינטרנט בכלל ולא תמיד הם יכולים, כי הם מרגישים שאין את מי לשאול ואין עם מי לדבר, כי הם ממילא לא יבינו.

הדבר הראשון שאנחנו המחנכים רוצים זה לשמש לתלמידים ולילדים שלנו משענת של ניסיון חיים, של יכולת לעזור להם בעת צרה. מסיבות אלה אנחנו צריכים להכיר את הרשתות החברתיות.

הסכסוכים, האלימות וההטרדות המתרחשים ברשתות החברתיות אינם מאפשרים למורים להדיר את רגליהם משם.
• • •
אבל מלבד ההטרדות, האלימות והדברים הקשים, מתרחשים בתוך הרשתות החברתיות תהליכים לימודיים יפהפיים שהמורים יכולים לנצלם לחינוך חברתי, למשל ללמד ילדים שלא לעמוד מהצד כשילד אחר מוכפש או לא לעשות סתם "לייק" בלי מחשבה מראש, כי אולי יש בצד השני של המסך ילד סובל.

צד נוסף הוא לימודי-חינוכי – מורים ותלמידים מנהלים למידה באינטרנט, וגם מורים, בינם לבין עצמם.
חשוב לזכור שהרשתות החברתיות הן גם פלטפורמה טכנולוגית בעלת מגוון רחב מאוד של אפשרויות לימודיות.