מדוע אין מכשירים מורים לשונות, שוויון וגלובליזציה?

התרחבות תופעות השונות והעדר השוויון בארה"ב והגלובליזציה של הכלכלה, הפוליטיקה, הטכנולוגיה והמערכות הסביבתיות בעולם שינו את הידע והכשירויות הנדרשים לאנשים צעירים כדי להיות אזרחים יעילים בחברה.רבים בחינוך הרב-תרבותי ובחינוך הגלובלי מאמינים שהעתיד תלוי ביכולותיהם של אנשים צעירים לקיין תקשורת יעילה עם אנשים השונים מהם ולפעול לשינוי מבנים של דיכוי וחוסר שוויון לכלל מבנים היכולים להביא לחברה צדק חברתי וכלכלי. רוב המורים של ימינו לא הוכשרו להתמודד עם תופעות אלה ואפילו לא להכיר את השפעות הגלובליזציה על חיי תלמידים וקהילות. רק מעט ידוע על היכולות של מכללות ואוניברסיטאות ומורי מורים אחרים להכשיר סטודנטים בהקשרים אלה. האם למורי המורים כיום יש ידע, יכולת ומחויבות לנושא? האם למורי מורים של היום יש סוג מינימלי של התנסויות עם תרבויות מגוונות או הבנה בסיסית של חוסר שוויון המצופה מהסטודנטים שלהם? ומה ידעו לנו על כאלה המצטיינים בהוראת התחום?
המחקר הנוכחי בוחן את השאלה מדוע וכיצד מגשרים מורי מורים על הפער בין חינוך רב-תרבותי וחינוך גלובלי במשמעם הרחב בהכשרת מורים להתמודדות עם שונות, שוויון ותקשורת בקהילה המקומית, הלאומית והעולמית.
מטרות המחקר:
1. זיהוי מורי מורים המכשירים מורים לחינוך רב- תרבותי ולחינוך גלובאלי.
2. בחינה של הקשרים בין ההתנסויות הממשיות של מורי מורים אלה וההתפתחות של התפישות והעבודה הפרקטית שלהם.
המאמר מתמקד בממצאים העוסקים בהתנסויות ממשיות/חיות שמורי מורים תיארו כמשמעותיות בהתפתחותם המקצועית. בהתנסויות ממשיות /חיות הכוונה להתנסויות בעלות מבנה זמני שאי אפשר לתופשו בביטויו המיידי אלא רק כרפלקציה במבט לאחור. זוהי התנסות בעלת מהות מסוימת, שניתן לעמוד עליה רק ברטרוספקציה (Van Manen, 1990).
במסגרת המחקר המורים בחנו לאחור את חייהם המקצועיים וכתבו כיצד הם רואים את ההתנסויות האלה בהווה ואת תרומתן לעיצוב העבודה והמחויבות שלהם לרב-תרבותיות וגלובליזציה. מתן משמעות ברטרוספקציה היא יותר מרפלקציה. מורי המורים התבקשו לבחור את ההתנסויות המשמעותיות ביותר ולכתוב עליהן כך שישקפו את הקשרי החיים, הקריירות, התיאוריה והמעשה שלהם ובכך לשתף את זולתם. ההתנסויות בדרך זו מקיפות וכוללות את המילים שנבחרו, את התפישות של מורי המורים על זהותם של קוראים פוטנציאליים ואת התהליך הרפלקטיבי של מתן משמעות להתנסויות עבר, משמעות המבוססת על הידע והזהות שלהם בעת הכתיבה. כולם המשיבים בטאו את התפישה של למידה של התנסויות חדשות המאירות תובנות חדשות לאורך החיים(Sleeter,1995).
מה נשאלו מורי המורים?
מה בחייך האישיים או המקצועיים הביא אותך לחינוך רב-תרבותי או לחינוך גלובל?
מדוע היו אלה ההתנסויות החשובות עבורך?
אילו אירועים, אנשים או רעיונות אחרים עצבו את החשיבה והמשה שלך בסבר רב-תרבותיות וגלובליזציה בחינוך?
מה היו נקודות המוצא לתשובות?
התנסויות מן הילדות, השפעות של הכרת התרבות וחברי המשפחה,
התנסויות מבית הספר שהביאו אותם לחשוב על עצמם ועל אחרים בדרכים חדשות
התנסויות מן ההוראה ששינו בעבר הקרוב את השקפת עולמים בחשיבה או במעשה.
מה היו סוגי ההתנסויות שתיארו מורי המורים?
שיחה, פגישה, ו/או אינטראקציה לאורך כמה ימים או שבועות,
מעברים בחיים("כשהייתי ילד/ה", "בתקופת בית הספר היסודי"),
(דוגמאות של התנסויות וניתוחן ניתן לראות בעמ' 432 – 437 במאמר)
ממצאים כלליים
ניתוח תוכן של כל ההתנסויות שתוארו העלה כמה קוים משותפים:
א. רוב ההתנסויות כוללות מפגשים ראשונים עם אנשים "אחרים" באופן משמעותי במונחים של בגזע, מוצא אתני, מעמד, לשון או לאומיות. התגובות –חרדה, ציפיות לא מאוששות, עניין, אי-בהירות, רצון להשתייך וקונפורמיות לדעות קדומות - שהכותבים תיארו תאמו למה שמופיע בספרות העוסקת  בחינוך בין-תרבותי (Brislin, et al., 1986). מאפיין נוסף הוא תחושות של הלם תרבותי
(Cushner, et al., 1992).
ב. התנסויות רבות סובבות סביב הפליה חברתית, מוסדית או אישית, עוני או חוסר צדק הנובעים מחוויה אישית של "להיות אחר" המקבל התייחסות שונה או היתפסות כזר(outsider), או מראיית אחרים במצב זה.
ג. ההתנסויות בטאו תחושה של  סתירה בין אמונות, ציפיות או ידע והמציאויות הרבות של ההתנסות. האופי הסותר הוביל לרוב לסימני שאלה ולרפלקציה תמידית. רוב ההתנסויות היו קשות להבנה, וקשה היה למורי המורים לפענחן לאור השקפות עולמם.
קשה לזקק את המהותי בכל אחד משלושה הקווים שלעיל שכן הם נבנים באורח מסובך ומשתנים כל פעם כתוצאה של המפגש עם הזהויות ומבני הכוח החברתיים בהם נתונים מורי המורים(Britzman,1994 ). יש למורי המורים שבמחקר ידע משותף על ההשפעה של כוח על הפרשנות הניתנת לשונות בין בני אדם, ובמידה מסוימת הם עברו פרסונליזציה התנסותית של המשמעות של הבדלים בין בני אדם.
מהן השתמעויות להכשרת מורים?
יש התנסויות משותפות למורי המורים המטפלים בחינוך רב-תרבותי וגלובאלי. כולם בעלי התנסויות חיים עם אחרים, כולם התנסו בדרך זו או אחרת ב"להיות אחר, להיות בן תרבות אחרת" בקרב חברה שונה על המשתמע מכך. אלה אנשים המודעים לסתירות של אפליה וחוסר צדק המופיעים בתוך רטוריקה של שוויון. בצד ההתנסויות יש להם מודעות לזוויות ראייה רבות ולהכרה במציאויות מגוונות. מורי מורים אלה מכירים בכך שהאינטראקציות בין זהות, כוח והתנסויות חיים הובילו לעבודתם בחינוך רב-תרבותי וגלובאלי. הם מסוגלים להשתמש בהתנסויות אלה ובתובנות שרכשו כדי להכשיר מורים וללמדם את הדינמיקות של כוח ותרבות. הם מדגימים ומסייעים למורים לפתח מצפון ביקורתי ולבחון כיצד בית הספר יכול לאתגר את הדומיננטיות של בעלי הפריבילגיות במערכות החינוך.
המכללות כיום אינן מצליחות בהכשרת מורים בכיוון זה. נראה שרוב מורים המורים באים מנקודת מבט תרבותית מסוימת ודי-אחידה, ולא נראה שהם התנסו או יתנסו בחיים בשוליים או שיתהו על פשר הסתירות שהמשתתפים במחקר חוו.
כיצד יוכלו מורי מורים להכשיר מורים ללמד לשונות ולשוויון? בארה"ב השאלה היא על היכולת של מורי מורים לבנים, שלא חוו מעולם התנסויות חיים של אפליה וחוסר שוויון והמהווים רוב בקהילייה המקצועית לעשות זאת. אחת הדרכים היא לשלב תיאורית זהות גזעית בתוכניות ההכשרה ולהכיר במצב כהווייתו.
עולם הכשרת המורים צריך לבחון את ההלימה של מטרות ההכשרה לשונות ושוויון ואת ההתנסויות והידע שיש להם.
למרות שמחקר זה מוגבל למספר קטן של נחקרים הוא מאתגר את ההנחה שכל מורי המורים יכולים לפתח ידע, התנסויות חיים ומודעות הנדרשים להכשרת מורים בחברה של ימינו. אם ידע התנסותי של שונות ושוויון הוא תכונה הנדרשת לכ, כפי שעולה ממחקר זה, כי אז גיוס של מורי מורים יהיה אסטרטגיה יעלה ומועלה יותר מניסיונות לשנות את קהיליית המורים הקיימת. עד שייעשה כך על המוסדות ההכשרה להמשיך להישאל " מדוע אין ההכשרה מכינה מורים לשונות, לשוויון ולגלובליזציה המאפיינות את החברה כולה.
ביבליוגרפיה
Brislin, R., et al., (1986). Intercultural interactions, Newbury Park: Sage Publications.
Britzman, D.P. (1994). Is there a problem with knowing thyself? Toward a post-structuralist view of teacher identity, in: T. Shanahan (Ed.), Teachers thinking, teachers knowing: reflections on literacy and language education, Urbana, IL: NCRE, 53-75.
Cushner, K., McClelland, A., & Safford, (1992). Human diversity on education: An integrative approach, New York: McGraw-Hill.
Sleeter. C.E., (1995). .Reflections on my use of multicultural and critical pedagogy when students are white, in: C.E. Sleeter, & P. L. McLaren (Eds.), Multicultural education, critical pedagogy and the politics of difference, Albany, NY: State University of NY Press.
Van Manen, M. (1990). Researching lived experience, London, ON: The Althouse  Press.