מגמות במחקר של חינוך מרחוק: ניתוח תוכן של כתבי עת 2013-2009
Aras Bozkurt, Ela Akgun-Ozbek, Sibel Yilmazel, Erdem Erdogdu, Hasan Ucar, Emel Guler, Sezan Sezgin, Abdulkadir Karadeniz, Nazife Sen-Ersoy, Nil Goksel-Canbek, Gokhan Deniz Dincer, Suleyman Ari, and Cengiz Hakan Aydin (2015). Trends in Distance Education Research: A Content Analysis of Journals 2009-2013. International Review of Research in Open and Distributed Learning, 16(1), p330-363.
המאמר סוכם מאנגלית ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת
בתקופתנו מתרחש שינוי גלובלי עמוק, בייחוד במונחים של פיתוחים מדעיים ושינויים חברתיים. היבט אחד של זה הוא הדרך שבה הפכה הטכנולוגיה לחלק מהותי של חיינו. ההשפעה שהייתה לזה על החברה הופכת למוחשית יותר ויותר בכך שקיימת כעת ציפייה גדולה מאוד לשימוש בטכנולוגיה לנוכח ריבוי המידע. כתוצאה ישירה מציפיות אלו, קיים שינוי פרדיגמטי מקביל בחינוך.
המצאת טכנולוגיות הרשת הפכה את ההוראה המקוונת ליותר ויותר נגישה, פתוחה וגמישה; אפשרה גילוי של מודלים פדגוגיים חדשים והצדיקה את המהפכה בעידן הידע הדיגיטלי שאפשרה תקשורת אנושית ושיתוף פעולה גדולים ומהירים יותר, והובילה לצורות חדשות של פעילות כלכלית אשר יצרו את כלכלת הידע ואת השינויים הבסיסיים הנחוצים בחינוך. מחנכים אימצו את המהפכה, ואת האפשרויות החינוכיות המוגברות ובפרט את המודלים של הלמידה שהתגלו ואשר משפיעים עתה על החינוך ועל החברה בכללותה.
לפיכך, המאה ה-21 מתחילה עם שינוי פרדיגמטי בגישות לחינוך מקוון. למידה מקוונת כבר לא נחשבת לשולית או למשלימה, אלא לחלק אינטגרלי של הזרם החברתי המרכזי. הבנתינו החדשה את טבע הלמידה עצמה השפיעה על ההגדרה, תכנון, והעברת החינוך. השינוי הפרדיגמטי בחינוך בא לידי ביטוי בערוצים חדשים להעברה חינוכית, תחומי למידה חדשים, תהליכים ותוצאות למידה חדשים, ותפקידים וישויות חינוכיים חדשים.
חינוך מרחוק (distance education) כתחום מולטי-דיסציפלינרי הגיב לשינויים אלה; התחום ממשיך להתפתח ומכוון את עצמו להגשמת דרישה זו. לפיכך, כאשר הדרישות של מחנכים ולומדים מתפתחות, חיוני להשיג תובנה עמוקה יותר של מגמות ונושאים בחינוך מרחוק כדי לעקוב אחר השינויים המתמידים הללו.
המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לנתח את מאמרי המחקר שהתפרסמו בשבעה כתבי עת מקובלים מאוד בתחום כדי ללמוד על המגמות העכשוויות בתחום החינוך מרחוק במהלך 2013-2009. לצורך כך הועלו שאלות המחקר הבאות:
מהם 1. מילות המפתח, 2. תחומי המחקר הנבחרים, 3. הרקע התיאורטי/מושגי המודגש, 4. מערכי המחקר, 5. כלי איסוף הנתונים וטכניקות ניתוח הנתונים, 6. משתני המחקר, 7. אוכלוסיית המטרה ו/או קבוצות המשתתפים, 8. המקורות המצוטטים ו-9. המחברים המצוטטים, המופיעים בתדירות הגבוהה ביותר במחקר של חינוך מרחוק בין השנים 2013-2009?
המגמות זוהו על פי סקר מקיף של שבעה כתבי עת, אשר נבחרו מתוך עשרות רבות, על פי הקריטריונים הבאים:
• מיקוד מיוחד בחינוך מרחוק והקשר של למידה פתוחה ומרחוק,
• כתבי עת שפיטים המקוטלגים במאגרי מידע מובילים,
• היסטורית פרסום של 10 שנים או יותר,
• פרסומים המאמרים באנגלית (למעט Journal of Distance Education אשר מפרסם גם מספר מצומצם מאוד של מאמרים בצרפתית).
כתבי העת שנסקרו במחקר זה הם:
American Journal of Distance Education (AJDE), Distance Education (DE), European Journal of Open Distance and e- Learning (EURODL), Journal of Distance Education (JDE), Journal of Online Learning and Technology (JOLT), Open Learning: The Journal of Open, Distance and e-Learning (OL), The International Review of Research in Open and Distributed Learning (IRRODL)
בעקבות בחירת כתבי העת, נערכה סקירה מעמיקה של כל המאמרים שהתפרסמו בין 2013-2009 (N = 1,225). מתוכם, 861 זוהו כמאמרי מחקר והאחרים, כלומר 364, זוהו כמאמרים אחרים (מאמרי מערכת, סקירות ספרים, ראיונות, פרוספקטים, מאמרי דעה, מאמרים רפלקטיביים, רשימות שדה, הערות טכניות וכדומה). לצורך מחקר זה, נעשה שימוש במאמרי המחקר בלבד.
למטרות מחקר זה בחרו המחברים להשתמש בניתוח תוכן כדי לחקור את התיעוד האמפירי. ניתוח תוכן מוגדר כטכניקה שיטתית הניתנת לשכפול לצורך דחיסת מילים רבות של טקסט אל תוך קטגוריות תוכן מעטות יותר המבוססת על חוקי קידוד מפורשים. הואיל וניתוח תוכן הוא שיטה לניתוח מסרים כתובים, מילוליים, חזותיים או תקשורתיים הכוללים גם גישות איכותניות וגם כמותיות, הוא נמצא כמתאים ביותר לכוונות המחקר הנוכחי. בנוסף, בוצעו גם ניתוחי רשתות חברתיות (Social Network Analysis) כדי לפרש את יחסי הגומלין בין מילות המפתח המופיעות במאמרים אלה.
ניתן לסכם את תוצאות המחקר כך: המושג הכללי המגדיר את התחום הוא "חינוך מרחוק" ונעשה שימוש הולך וגובר בביטוי "למידה פתוחה ומרחוק" (open and distance learning) כתוצאה של שינוי הפרדיגמה בחינוך. ניתוח של מילות מפתח ספציפיות במחקר מצביע בבהירות על כך שחינוך מרחוק מפגין תגובות מהירות לנושאי מחקר מתהווים. ניתוח הוליסטי של מילות מפתח אלו באמצעות ניתוח רשתות חברתיות מראה ש"למידה" היא נושא מרכזי בתחום.
משאבים חינוכיים פתוחים ולמידה ניידת הם נושאים חדשים שחוקרי למידה מקוונת התמקדו בהם במהלך חמש השנים האחרונות, יחד עם נושאים ותיקים יותר, כגון למידה שיתופית והכשרת מורים.
ניתוח תחומי המחקר מתאר שטכנולוגיה חינוכית מרמת ביניים (meso level), אינטראקציות ותקשורת בקהילת למידה, מאפייני לומד, ומערך הוראה מרמות המיקרו (micro levels) הם התחומים הנחקרים ביותר ומכוננים 51% מכל תחומי המחקר. תוצאה נוספת המושגת באמצעות מחקר זה היא שחוקרי חינוך מרחוק עושים שימוש במסגרות תאורטיות שונות כדי להסביר ולחקור את תחום החינוך מרחוק אשר גם משקף את הטבע האינטר-דיסציפלינרי של התחום.
מבחינה מתודולוגית, חינוך מרחוק מעדיף בדרך כלל מערכי מחקר איכותניים, כמותיים או מעורבים, בהתאמה. מרבית המחקרים האיכותניים השתמשו בחקרי מקרה, מחקרים כמותיים השתמשו בסקרים, ומחקרים מעורבים השתמשו במודלים של מחקרי גישוש.
ניתן גם לראות שמחקרים איכותניים העדיפו ראיונות (אחד-על-אחד וקבוצות מיקוד), ניתוח מסמכים ותצפיות בעוד שמחקרים כמותיים השתמשו בשאלונים וסולמות לאיסוף נתונים. במחקרים הכמותיים, נעשה שימוש בסטטיסטיקה תיאורית והסקתית כמעט באופן שווה. במחקר האיכותני, הייתה בדרך העדפה לניתוח תוכן וניתוח נושאי לפירוש הנתונים שנאספו.
משתני המחקר עוסקים בדרך כלל בתחושות, רגשות והתנהגויות הלומדים. נראה שמין וגיל הם משתנים דמוגרפיים שלא ניתן לוותר עליהם במחקרים. נראה כי המשתתפים העיקריים של מחקרים אלה הם לומדים בהשכלה הגבוהה, אך קיימת מגמה להתמקד יותר במשתתפים במסגרות מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12).
בחלק האחרון של המחקר הוצגו המחברים והמקורות המצוטטים ביותר. בנוסף לציון חוקרים מובילים ומקורות חשובים, ניתוח תיאורי של מגמות ציטוט מוכיח שוב שחינוך מרחוק משתמש בידע מהעבר ומההווה על מנת לחזות את העתיד.