מבט מטפורי על כניסה לתפקיד ניהולי במכללה להכשרת מורים
מקור:
Metaphoric Glance on the Entrance to Managerial Role in Teacher Training College
הרצאה בכנס השנתי השביעי "מורים חוקרים באורנים" 24.5.05
רציונל
ייחודיות תרומתן של מטפורות להבנת נושא נחקר ולחידוד מהויותיו הוא כלי שהספרות המקצועית בכלל, וזו הנשענת על מחקר איכותני בפרט, מרבה לעשות בו שימוש בשנים האחרונות (צור, 1993; ענבר 1997; Koro-Ljungberg 2001). אופן ביטוי זה מעניק לנתונים שנאספו מימד נוסף המאפשר לבדוק ולנתח את התכנים המאפיינים את שלב הכניסה לתפקיד באמצעות הדימויים המבטאים ויוצרים מציאות בעת ובעונה אחת (צור, 1993).
התפתחות מקצועית של מורים הוא תחום הזוכה לתשומת לב מרובה בספרות המחקרית ובקרב העוסקים בהכשרה ובליווי צמיחתו המקצועית של המורה.
מנהלים מגיעים בד"כ לתפקידי ניהול בשלב בשל של הקריירה המקצועית שלהם וקימת הנחה, מוטעית לא אחת, שהניסיון הקודם בהוראה יעמוד להם במקצוע הניהול המתקיים באותה סביבה. במוסדות להשכלה גבוהה נתפס עד לא מכבר הניהול כתקופת כהונה שיש לעשותה במסגרת הרוטציה של תחזוקת הארגון. בשל היעדר הכרה בניהול כמקצוע והחוסר בבסיס תיאורטי ספציפי, לא יוחדה בארגונים אלה מספיק מחשבה לאופן ההכשרה ולתמיכה בתהליכי הסוציאליזציה לתפקיד ( Bone & Bourner1998).
מטרות המחקר
השגת הבנה רחבה ומפורטת של הקשיים המייחדים את שלב הכניסה לתפקידי ניהול במכללה, על מנת לזמן תמיכה מכוונת במתחיל ולקדם את ההכרה בניהול אקדמי כמקצוע.
רקע תיאורטי
הרקע התיאורטי של המחקר נשען על תיאוריות מתחום הניהול, הושם דגש על תיאוריות בניהול חינוך (Bush, 1995) ותיאוריות בתחום ההתפתחות המקצועית בהן הושם דגש על תיאוריות סוציולוגיות המתארות ומאפיינות שלבים מובחנים בסולם הקריירה המקצועית (Weindling 1999).
הרקע התיאורטי לשימוש במטאפורות כמייצגות וכמייצרות מציאות וכדרך לניתוח נתונים איכותניים התבסס על עבודותיהם של ענבר (1997); צור (1993); Koro-Ljungberg (2001) ואחרים.
שיטת מחקר
מחקר גישוש שנערך בשיטה האיכותנית במכללה ונחקר אחד. חקר מקרה בודד הבודק את הסוגיה הנחקרת כפי שהיא משתקפת דרך עיני המשתתף (יוסיפון 2001).
הנתונים נאספו (איסוף חד פעמי) ע"י כתיבה נרטיבית, מסמכים כתובים וריאיון עומק, ונותחו בגישה של ניתוח תוכן (גיבתון, 2001). הושם דגש מיוחד על ניתוח המטפורות בהן השתמשה הנחקרת (ענבר, 1997).
שאלות המחקר
כיצד ניתן לאפיין את קשיי הסוציאליזציה לתפקיד של מנהל במכללה להכשרת מורים ומה הן ההשתמעויות הנובעות מאפיון זה להכשרה ולתמיכה?
תרומת המחקר
המחקר מבקש לתרום לידע הנצבר אודות התחום של ניהול במוסדות להשכלה גבוהה. בכדי לבסס את ההכרה במקצוע הניהול באקדמיה כעיסוק מובחן שיש לו בסיס תיאורטי ופרקטיקה ייחודיים המחייבים הכשרה ייעודית.
ממצאים
שלב הכניסה לתפקיד נתפס על ידי המתחיל כרווי בסוגים שונים של עמימויות: עמימויות בהגדרה הבסיסית של התפקיד; עמימויות הקשורות בהגדרת הסמכות והאחריות של ממלא התפקיד; עמימויות הקשורות בתרבויות אקדמיות במכללה; עמימויות הקשורות בתרבות הניהול המקומית; עמימויות הקשורות בחוסר ידע של נהלים ובחוסר בנהלים כתובים; עמימויות הקשורות בקושי להגדיר גבולות ביחסי מנהל-סטודנט ועמימויות הקשורות בעבודה בתנאי אי-ודאות חיצונית ופנימית מתמדת.
גורמים נוספים ששיחקו תפקיד או שהיוו קושי בשלב הכניסה: האופן בו הנחקרת תופסת עצמה כמתאימה/לא מתאימה לתפקיד; האופן בו הנחקרת תופסת את עצמה ואת תפקידה כמנהלת (אוטוריטטיבית, פרמסיבית, חסרת גבולות); המידה בה הייתה מופתעת/מוכנה לתפקיד; הצורך לעצב סגנון ניהול אישי; הכורח להוביל/להנהיג בשלב העיצוב; הצורך לארגן ולנהל את הזמן; הצורך לעשות סדרי עדיפויות בין הדחוף לחשוב וזמן חשיבה.
הביטויים המטפוריים שהטקסטים היו משופעים בהם, ביטאו בחדות את מאפייני הקושי בשלב הכניסה, מיקדו את המהויות המרכזיות הגלומות בו והמחישו בצורה עשירה את כוונת הדוברת/כותבת. בריאיון שנערך נספרו 66 ביטויים מטפוריים ובכתיבה הנרטיבית החופשית 35. מאפיין נוסף שבלט בכתיבה הנרטיבית היה שימוש נרחב בסימני שאלה היכולים אף הם להיכלל בקטגוריה של מטפורה. (בקטע שהיקפו 3 עמודים נמנו 29 סימני שאלה/תהיה)
מיון המטפורות על פי עולמות התוכן מהם הן שאולות, וניסיון להפיק באמצעותן הבנה טובה יותר של מהות הקושי במעבר לתפקיד ניהולי, הראה ארבע קטגוריות תוכן מרכזיות:
1. 9 ביטויים התייחסו לשינוי במיקום הפיזי - "דברים שרואים מכאן לא רואים משם"; "החדר הזה"; "עברתי חדר" ואחרים.
2. 52 ביטויים התייחסו לתחושת בלבול, מבוכה ואבדון – "הצפה נוראית"; "תחושה של כובד"; "איזה קצה חוט" ואחרים.
3. ב- 26 ביטויים נעשה שימוש בז'רגון צבאי – "כל המורים הם ת.פ. שלי"; "בראש הפירמידה"; "לקראת גבעות אחרות שצריך לכבוש" ואחרים.
4. 10 ביטויים שיקפו תחושת יכולת – "זה מאוד זורם"; "כסף קטן" ואחרים.
מן היחס הכמותי בין הקטגוריות השונות נראה בבירור שתחושת הבלבול והאבדון היא הדומיננטית ביותר בשלב זה. מבט נוסף על תוכן הקטגוריות עשוי לשפוך אור על המהויות השונות, בשלב הסוציאליזציה הראשונית. מתרחש שינוי במיקום ההיררכי בארגון ויש לו ביטויים פיזיים ורגשיים כאחת. שינוי זה, למרות התרחשותו בשלב מתקדם יחסית של הקריירה המקצועית, גורם להפרה בתחושת האיזון הפנימי, הנוגעת בתחושת הביטחון העצמי, בתחושת ההתמצאות ובתחושת היכולת. זו מבצבצת מתוך הכאוס במינון מצומצם ביותר דווקא בתקופה בה על המתחיל לכבוש תפקיד, לבנות אמון ולעצב סגנון ניהול אישי. השימוש בז'רגון צבאי עשוי להעיד על קיומו של מאבק פנימי וחיצוני ער ותובעני להשגת יעדים אלה.
מסקנות והמלצות
הבולטות הרבה של תחושת הבלבול והאבדון מתיישבת עם הממצאים שהצביעו על מרכזיותה של תחושת העמימות ומצביעה על צורך בליווי אישי תוך מוסדי במהלך תקופת הקליטה. בדיקה מפורטת של תכני העמימות צריכה להביא את הארגון לעשיית מאמץ לצמצמה, (לא ניתן לבטלה כליל), ולטפל בנושאים הדורשים חשיבה ארגונית נוספת. מודעות הנכנס לתפקיד לקשיים הצפויים לו אמורה להביאו לחיפוש מכוון אחר מקורות אינפורמציה ותמיכה. תשומת לב מכוונת מצד הארגון ומודעות מוגברת מצד המתחיל עשויים להקטין באופן משמעותי את תחושת התסכול ולהביא לתפקוד יעיל יותר שייטיב גם עם הארגון וגם עם הפרט הפועל במסגרתו.
מקורות
גיבתון, ד. (2001) מנהיגותו של מנהל בית הספר האוטונומי, בתוך צבר בן-יהושע, נ. (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי, הוצאת דביר, עמ' 501-550
יוסיפון, מ. (2001), חקר מקרה, בתוך צבר בן-יהושע, נ. (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי, הוצאת דביר, עמ' 257-306
לזובסקי, ר. וזייגר, ט. (2004), הסטאז' בהוראה – הערכת מתמחים במסלולי הכשרה שונים את התרומה של המורה החונך, של סדנת הסטאז' ושל התוכנית בכללותה, דפים 37, כתב עת לעיון, למחקר ולהוראה בהכשרת מורים, תשס"ד 2004, הוצאת מכון מופ"ת בית הספר למחקר ולפיתוח תוכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות
ענבר, ד. (1997), הכלא החינוכי החופשי: מטאפורות ודימויים, בתוך פלדי, א. החינוך במבחן הזמן, הוצאת עמותת המורים לקידום ההוראה והחינוך, רמות ת"א עמ' 109-125
צור, ע. (1993), "האם אתה מכיר את ארגז הכלים שלך?" שילוב דמיון מודרך ומטאפורות בהכשרת מורים, בתוך החינוך וסביבו, שנתון המכללה לחינוך – סמינר הקיבוצים
Bone, A. & Bourner, T. (1998), Developing University Managers, Higher Education Quarterly, Vol. 52, No. 3. Pp. 283-299
Fieman-Nemser, S. (2001) From Preparation to Practice: Designing continuum to strength and sustain teaching. Teacher College Record, 103 (6), 1013-1155
Koro-Ljungberg, M. (2001), Metaphors as way to explore qualitative data, Qualitative Studies in Education, Vol. 14, No. 3, 367-379
Weindling, D. (1999). “Stages of Headship.” In Bush, T., Bell, L., Bolam, R., Glatter , R. & Ribbins, P. (eds.) Educational Management: Redefining Theory, Policy and Practice, P.C.P., pp. 90-101.
Yin, R. K. (2003). Case Study Research – Design and Methods, Sage Publication, Beverly Hills London New Delhi.