לקראת פרופסיונליזציה: זוויות ראייה אתיות של מורים ישראלים

תקציר
מאת: Orly Shapira-Lishchinsky
מילות מפתח: אתיקה אתיקה מקצועית אתיקה מקצועית של מחנכים התפתחות מקצועית ישראל מאפיינים קהילתיים מורים מחקר בחינוך
לחצו כדי להאזין לפריט
מקור וקרדיט:
Shapira-Lishchinsky, L.(2009).Towards professionalism: ethical perspectives of Israeli teachers, European Journal of Teacher Education, 32(4), 473-487.
 
המאמר תורגם מאנגלית, שוכתב וסוכם לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
 
רקע - המחקר עוסק באתיקה בחינוך מזה שנות דור. אחת התופעות העולות במחקרים היא שמורים אינם ערים באופן מספק להשפעה האתית של מעשיהם (Husu & Tirri, 2001, Colnerud, 2006). הספרות משופעת במחקר העוסק באופיין של דילמות אתיות בהוראה (Campbell, 2000) בין היתר מתוארות דילמות הקשורות למתח בין אכפתיות כלפי אחרים לבין עמידה בקודים פורמליים של בית הספר, לזכות של כל התלמידים ללמוד ולהיתפס כמסוגלים לכך (Gore & Morrison, 2001), לצורך להיענות לשונות בין תלמידים (Carr,2005) ולמתח בין סדר היום החינוכי של בית הספר לבין זה של משפחות התלמידים(Campbell, 2000. מרוב המחקרים עולה כי המורים רואים עצמם כחסרי כוח כלים לקבל החלטות בתחומים אלה (Block & Campbell, 2008).
פרופסיונליזציה ואתיקה של מורים - בהשוואה בין מקצוע ההוראה לבין מקצועות אחרים בהיבט של אתיקה ראוי לבחון שלושה קריטריונים המייחדים מקצוע זה:
א)מיסטיפיקציה של הידע – הכוונה למחויבות המורים להעביר ידע לתלמידיהם; ב) ריחוק חברתי – מורים חייבים לקיים קשרים הדוקים עם תלמידיהם כדי להבין את נסיבות חייהם; ג) ההדיות של המאמץ(effort) –  חיוני ששני הצדדים(תלמיד ומורה) יעשו מאמץ כדי להצליח ולהגיע לתוצאות מצופות, כל אלה הם היבטים שאינם קיימים בהכרח במקצועות אחרים. מעמדו הנמוך של המקצוע, תנאי העבודה וחוסר בידע מקשים על מורים להתמודד עם מצבים מורכבים. חיזוק יכולות המורים, העשרת הידע והכשרים שלהם עשויים לקדם את מחויבויותיהם למקצוענות גבוהה יותר כמו גם לסטנדרטים אתיים.
המחקר וממצאיו - המחקר נערך בישראל. נאספו נתונים מ-32 מורים מ-7 בתי ספר בעלי מאפיינים שונים באמצעות ראיונות. המורים התבקשו לתאר אירועים בהם עמדו בפני דילמות אתיות. הדילמות הומשגו במונחים של מתחים בין ערכים.
ניתוח האירועים העלה חמש קטגוריות של דילמות אתיות:
  • מתחים בין אכפתיות(caring) לבין עמידה בקודם אתיים פורמליים(27 מקרים) – נמצאו מתחים בין נאמנות קולגיאלית לבין דווח על התנהגות לא נאותה, בין רווחת התלמיד לבין חוקי בית הספר ובין קידום ערכים כלליים לבין עמידה בדרישות תוכנית הלימודים.
  • מתחים בין תהליך הוגן ותוצר הוגן(13) – נמצאו מתחים בין צדק פרוצדוראלי לבין צדק דיסטריביוטיבי (למשל, תשלום על שעות נוספות) ומתחים בין גישה שוויונית לבין הבחנה חיובית/מתקנת(למשל, האטת קצב הלימוד למען החלשים-כן או לא?).
  • מתחים בין סדר היום (agenda) הבית ספרי לבין - המשפחתי (5) – מתחים בין תמיכה בנורמות בית הספר לבין התייחסות לנורמות המשפחתיות ומתחים בין החובה לומר אמת לבין הרצון להגן על תלמידים מנזק פוטנציאלי.
  • מתחים בין אוטונומיה לבין מדיניות חינוכית (4) – הכוונה למתח בין הרצון לקבל החלטות באורח עצמאי לבין הנאמנות למדיניות החינוכית ולסטנדרטים התנהגותיים שלא תמיד המורים מסכימים להם.
  • מתחים בין אמונות דתיות של היחיד לבין אלה של עמיתיו (3) – מדובר במתח הנובע מאמונות דתיות סותרות בין חברי הצוות.
סיכום
 המחקר מראה את מורכבות עבודת המורה בהיבט שנבדק. מורים חשים חסרי כוח בעומדם מול דילמות אתיות וצורך בהגדרה ברורה יותר של תפקידם האתי כדי לעמוד בכך.
ניתן לומר שהאתיקה של צדק והאתיקה של אכפתיות משלימות זו את זו ובכך מהוות בסיסי לדיאלוג דינמי בטיפול בדילמות. ניתן גם לומר שיש חוקים ונורמות בית ספריות (שלרוב רואים בהם מקור למתחים) המספקים למורים בסיס אתי, גבולות וכלים.
עוד ניתן ללמוד מהמחקר שדילמות אתיות של מורים הן אינטגראליות לעשייה ההוראתית, אף שחינוך לערכים מצוי בדרך כלל במה שנקרא "תוכנית הלימודים הסמויה", דבר המונע ממורים משאבי סמכות וזמן לטפל בכך בדרכים נכונות.
ניתן להסביר חלק מהדילמות שנחשפו במחקר זה בהקשר הישראלי הייחודי: העדר משאבים וגמולים המאפיין את מערכת החינוך הישראלית והיוצר מצב שבו מורים רגישים יותר לנושאים של צדק וחלוקת משאבים, צדק לעצמם ולתלמידיהם; הערך המרכזי של המשפחה בישראל הגבוה יותר מזה הקיים בארצות אירופה המערבית והמזרחית בגלל שיעורי לידה גבוהים יותר ושיעורי גירושין נמוכים יותר (Roseneil & Budgeon, 2004), מגביר את הקשר של הפרט עם משפחתו; מאפיינים נוספים היכולים להסביר חלק מהדילמות האתיות שעלו הם  תלות של משפחות צעירות במשפחות האם (Halpern, 2001), התופעה שלפיה על המשפחה הישראלית פועלים שני כוחות מנוגדים: מודרניזציה והיאחזות בערכים מסורתיים היוצרים דפוסים משפחתיים מגוונים(Lavee & Katz, 2003) ומתחים דתיים.
הנרטיבים שמורים תיארו במחקר מצביעים על מידה גבוהה של העדר ביטחון לגבי הדרך בה צריך לטפל בדילמות אתיות בתהליך ההוראה. אחת המסקנות היא שקידום ידע אתי באמצעיות תוכניות ההכשרה עשוי לשפר מצב זה.
 
ביבליוגרפיה
Block, A.A., & Campbell, E. (2008). Why should I be a teacher? Journal of Teacher Education, 59(5), 416-427.
Campbell, E. (2000).Professional ethics in teaching: towards the development of a code of practice, Cambridge Journal of Education, 30 (2), 203-221.
Carr, D. (2005). Personal and interpersonal relationships in education and teaching: a virtue ethical perspective, British Journal of Educational Studies, 53(3), 255-271.
Colnerud, G. (2006). Teacher ethics as a research problem: syntheses achieved and new issues, Teacher and Teaching: Theory into Practice, 12, 365-385.
Gore, J.M., & Morrison, K. (2001). The perpetuation of a (semi-) profession: challenges in the governance of teacher education, Teaching and Teacher Education, 17, 567-582.
Halpern, E. (2001). Family psychology from an Israeli perspective, American Psychologist, 56(1), 58-64.
Husu, J., & Tirri, K. (2001). Teachers'' ethical choices in sociomoral settings, Journal of Moral Education, 30(4), 361-375.
Lavee, Y., & Katz, R. (2003). The family in Israel: between tradition and modernity, Marriage and Family Review, 35(1), 193-212.
Roseneil, S., & Budgeon, S. (2004). Cultures of intimacy and care beyond "the family": personal life and social change in the early 21st century, Current Sociology, 52(2), 135-160.
    לפריט זה התפרסמו 1 תגובות

    שלום,כיצד אני משיגה את המאמר הזה?

    פורסמה ב 06/06/2013 ע״י לימור קורס
    מה דעתך?
ביבליוגרפיה

ביבליוגרפיה
Block, A.A., & Campbell, E. (2008). Why should I be a teacher? Journal of Teacher Education, 59(5), 416-427.
Campbell, E. (2000).Professional ethics in teaching: towards the development of a code of practice, Cambridge Journal of Education, 30 (2), 203-221.
Carr, D. (2005). Personal and interpersonal relationships in education and teaching: a virtue ethical perspective, British Journal of Educational Studies, 53(3), 255-271.
Colnerud, G. (2006). Teacher ethics as a research problem: syntheses achieved and new issues, Teacher and Teaching: Theory into Practice, 12, 365-385.
Gore, J.M., & Morrison, K. (2001). The perpetuation of a (semi-) profession: challenges in the governance of teacher education, Teaching and Teacher Education, 17, 567-582.
Halpern, E. (2001). Family psychology from an Israeli perspective, American Psychologist, 56(1), 58-64.
Husu, J., & Tirri, K. (2001). Teachers” ethical choices in sociomoral settings, Journal of Moral Education, 30(4), 361-375.
Lavee, Y., & Katz, R. (2003). The family in Israel: between tradition and modernity, Marriage and Family Review, 35(1), 193-212.
Roseneil, S., & Budgeon, S. (2004). Cultures of intimacy and care beyond "the family": personal life and social change in the early 21st century, Current Sociology, 52(2), 135-160.

תגובות
מאת: Orly Shapira-Lishchinsky
מילות מפתח: אתיקה אתיקה מקצועית אתיקה מקצועית של מחנכים התפתחות מקצועית ישראל מאפיינים קהילתיים מורים מחקר בחינוך
לחצו כדי להאזין לפריט
מקור וקרדיט:
Shapira-Lishchinsky, L.(2009).Towards professionalism: ethical perspectives of Israeli teachers, European Journal of Teacher Education, 32(4), 473-487.
 
המאמר תורגם מאנגלית, שוכתב וסוכם לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
 
רקע - המחקר עוסק באתיקה בחינוך מזה שנות דור. אחת התופעות העולות במחקרים היא שמורים אינם ערים באופן מספק להשפעה האתית של מעשיהם (Husu & Tirri, 2001, Colnerud, 2006). הספרות משופעת במחקר העוסק באופיין של דילמות אתיות בהוראה (Campbell, 2000) בין היתר מתוארות דילמות הקשורות למתח בין אכפתיות כלפי אחרים לבין עמידה בקודים פורמליים של בית הספר, לזכות של כל התלמידים ללמוד ולהיתפס כמסוגלים לכך (Gore & Morrison, 2001), לצורך להיענות לשונות בין תלמידים (Carr,2005) ולמתח בין סדר היום החינוכי של בית הספר לבין זה של משפחות התלמידים(Campbell, 2000. מרוב המחקרים עולה כי המורים רואים עצמם כחסרי כוח כלים לקבל החלטות בתחומים אלה (Block & Campbell, 2008).
פרופסיונליזציה ואתיקה של מורים - בהשוואה בין מקצוע ההוראה לבין מקצועות אחרים בהיבט של אתיקה ראוי לבחון שלושה קריטריונים המייחדים מקצוע זה:
א)מיסטיפיקציה של הידע – הכוונה למחויבות המורים להעביר ידע לתלמידיהם; ב) ריחוק חברתי – מורים חייבים לקיים קשרים הדוקים עם תלמידיהם כדי להבין את נסיבות חייהם; ג) ההדיות של המאמץ(effort) –  חיוני ששני הצדדים(תלמיד ומורה) יעשו מאמץ כדי להצליח ולהגיע לתוצאות מצופות, כל אלה הם היבטים שאינם קיימים בהכרח במקצועות אחרים. מעמדו הנמוך של המקצוע, תנאי העבודה וחוסר בידע מקשים על מורים להתמודד עם מצבים מורכבים. חיזוק יכולות המורים, העשרת הידע והכשרים שלהם עשויים לקדם את מחויבויותיהם למקצוענות גבוהה יותר כמו גם לסטנדרטים אתיים.
המחקר וממצאיו - המחקר נערך בישראל. נאספו נתונים מ-32 מורים מ-7 בתי ספר בעלי מאפיינים שונים באמצעות ראיונות. המורים התבקשו לתאר אירועים בהם עמדו בפני דילמות אתיות. הדילמות הומשגו במונחים של מתחים בין ערכים.
ניתוח האירועים העלה חמש קטגוריות של דילמות אתיות:
  • מתחים בין אכפתיות(caring) לבין עמידה בקודם אתיים פורמליים(27 מקרים) – נמצאו מתחים בין נאמנות קולגיאלית לבין דווח על התנהגות לא נאותה, בין רווחת התלמיד לבין חוקי בית הספר ובין קידום ערכים כלליים לבין עמידה בדרישות תוכנית הלימודים.
  • מתחים בין תהליך הוגן ותוצר הוגן(13) – נמצאו מתחים בין צדק פרוצדוראלי לבין צדק דיסטריביוטיבי (למשל, תשלום על שעות נוספות) ומתחים בין גישה שוויונית לבין הבחנה חיובית/מתקנת(למשל, האטת קצב הלימוד למען החלשים-כן או לא?).
  • מתחים בין סדר היום (agenda) הבית ספרי לבין - המשפחתי (5) – מתחים בין תמיכה בנורמות בית הספר לבין התייחסות לנורמות המשפחתיות ומתחים בין החובה לומר אמת לבין הרצון להגן על תלמידים מנזק פוטנציאלי.
  • מתחים בין אוטונומיה לבין מדיניות חינוכית (4) – הכוונה למתח בין הרצון לקבל החלטות באורח עצמאי לבין הנאמנות למדיניות החינוכית ולסטנדרטים התנהגותיים שלא תמיד המורים מסכימים להם.
  • מתחים בין אמונות דתיות של היחיד לבין אלה של עמיתיו (3) – מדובר במתח הנובע מאמונות דתיות סותרות בין חברי הצוות.
סיכום
 המחקר מראה את מורכבות עבודת המורה בהיבט שנבדק. מורים חשים חסרי כוח בעומדם מול דילמות אתיות וצורך בהגדרה ברורה יותר של תפקידם האתי כדי לעמוד בכך.
ניתן לומר שהאתיקה של צדק והאתיקה של אכפתיות משלימות זו את זו ובכך מהוות בסיסי לדיאלוג דינמי בטיפול בדילמות. ניתן גם לומר שיש חוקים ונורמות בית ספריות (שלרוב רואים בהם מקור למתחים) המספקים למורים בסיס אתי, גבולות וכלים.
עוד ניתן ללמוד מהמחקר שדילמות אתיות של מורים הן אינטגראליות לעשייה ההוראתית, אף שחינוך לערכים מצוי בדרך כלל במה שנקרא "תוכנית הלימודים הסמויה", דבר המונע ממורים משאבי סמכות וזמן לטפל בכך בדרכים נכונות.
ניתן להסביר חלק מהדילמות שנחשפו במחקר זה בהקשר הישראלי הייחודי: העדר משאבים וגמולים המאפיין את מערכת החינוך הישראלית והיוצר מצב שבו מורים רגישים יותר לנושאים של צדק וחלוקת משאבים, צדק לעצמם ולתלמידיהם; הערך המרכזי של המשפחה בישראל הגבוה יותר מזה הקיים בארצות אירופה המערבית והמזרחית בגלל שיעורי לידה גבוהים יותר ושיעורי גירושין נמוכים יותר (Roseneil & Budgeon, 2004), מגביר את הקשר של הפרט עם משפחתו; מאפיינים נוספים היכולים להסביר חלק מהדילמות האתיות שעלו הם  תלות של משפחות צעירות במשפחות האם (Halpern, 2001), התופעה שלפיה על המשפחה הישראלית פועלים שני כוחות מנוגדים: מודרניזציה והיאחזות בערכים מסורתיים היוצרים דפוסים משפחתיים מגוונים(Lavee & Katz, 2003) ומתחים דתיים.
הנרטיבים שמורים תיארו במחקר מצביעים על מידה גבוהה של העדר ביטחון לגבי הדרך בה צריך לטפל בדילמות אתיות בתהליך ההוראה. אחת המסקנות היא שקידום ידע אתי באמצעיות תוכניות ההכשרה עשוי לשפר מצב זה.
 
ביבליוגרפיה
Block, A.A., & Campbell, E. (2008). Why should I be a teacher? Journal of Teacher Education, 59(5), 416-427.
Campbell, E. (2000).Professional ethics in teaching: towards the development of a code of practice, Cambridge Journal of Education, 30 (2), 203-221.
Carr, D. (2005). Personal and interpersonal relationships in education and teaching: a virtue ethical perspective, British Journal of Educational Studies, 53(3), 255-271.
Colnerud, G. (2006). Teacher ethics as a research problem: syntheses achieved and new issues, Teacher and Teaching: Theory into Practice, 12, 365-385.
Gore, J.M., & Morrison, K. (2001). The perpetuation of a (semi-) profession: challenges in the governance of teacher education, Teaching and Teacher Education, 17, 567-582.
Halpern, E. (2001). Family psychology from an Israeli perspective, American Psychologist, 56(1), 58-64.
Husu, J., & Tirri, K. (2001). Teachers'' ethical choices in sociomoral settings, Journal of Moral Education, 30(4), 361-375.
Lavee, Y., & Katz, R. (2003). The family in Israel: between tradition and modernity, Marriage and Family Review, 35(1), 193-212.
Roseneil, S., & Budgeon, S. (2004). Cultures of intimacy and care beyond "the family": personal life and social change in the early 21st century, Current Sociology, 52(2), 135-160.
    לפריט זה התפרסמו 1 תגובות

    שלום,כיצד אני משיגה את המאמר הזה?

    פורסמה ב 06/06/2013 ע״י לימור קורס
    מה דעתך?