לקחים מפינלנד

Pasi Sahlberg. "Lessons from Finland", American Educator, Summer, 2011, p. 34-38.

המחקר והניסיון החינוכי מציעים שאלמנט אחד של המערכת הפינית מנצח את כל האלמנטים האחרים: מורים ומנהיגים מצויניים. מאמר זה מתבונן באופן שבו פינלנד מפתחת מצוינות כזו בכוח ההוראה שלה.
עד שנות הששים של המאה העשרים, רמת ההישגיות החינוכית בפינלנד נותרה נמוכה יחסית: רק אחד מכל עשרה מבוגרים פינים השלים יותר מתשע שנות לימוד של חינוך בסיסי, והשגת תואר מהאוניברסיטה לא הייתה נפוצה.
כיום, יותר מ-98% מהפינים לומדים בגיל שש בגן ילדים, 99% מהם משלימים חינוך חובה בסיסי בגיל 16 ושלושה מתוך חמישה פינים צעירים נרשם לקבלת השכלה על-תיכונית במימון המדינה, כאשר 50% מסיימים מוסדות אלה. פינלנד מכירה בגלוי בערכם של מוריה וסומכת על שיפוטם המקצועי בבתי הספר.

גיוס הטובים ביותר

לפי סקרי דעת קהל בקרב בוגרי בתי הספר התיכוניים, נמצא כי הוראה נתפסת כמקצוע הנערץ ביותר בקרב הצעירים בפינלנד. להפוך למורה בבית הספר היסודי בפינלנד הוא תהליך תחרותי מאוד.
רק הטובים ביותר והמבריקים ביותר בפינלנד יכולים להגשים את החלום הזה.
המועמדים המוצלחים חייבים להיות לא רק בעלי ציונים טובים ומיומנויות בינאישיות מעולות, אלא גם בעלי מחויבות אישית עמוקה ללמד ולעבוד בבתי הספר. מדי שנה רק אחד מכל עשרה מועמדים יתקבל ללימודים כדי להפוך למורה בבית הספר היסודי. מדי שנה מתקבלים כ-5,000 פרחי הוראה נבחרים ללימודים מתוך 20,000 מועמדים.
המועמדים המוכשרים ביותר שנבחרו משלימים תכנית מחמירה של הכשרת מורים על חשבון הממשלה.
הצעירים בפינלנד נמשכים להוראה לא בשל השכר המוצע למורים. קיימים גורמים חשובים יותר מהשכר שהם יוקרה רבה למקצוע, אוטונומיה מקצועית בבתי הספר, ואתוס של ראיית מקצוע ההוראה כשירות לחברה ולציבור. לכן, פינים צעירים רואים את ההוראה כקריירה שוות ערך למקצועות אחרים שבהם אנשים עובדים באופן עצמאי ומסתמכים על ידע מקצועי ומיומנויות שהם השיגו דרך הלימודים באוניברסיטה.

מכינים היטב את המורים

כל המורים בבתי הספר היסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים בפינלנד חייבים להיות בעלי תואר שני; מורים לגיל הרך חייבים להיות בעלי תואר ראשון. האוניברסיטאות בפינלנד ממשיכות להוות רישיון כדי ללמד.

הכשרת המורים מבוססת על שילוב בין מחקר, פרקטיקה ורפלקציה, שמשמעו שעליה להיתמך על-ידי ידע מדעי ולהיות ממוקדת בתהליכי חשיבה ומיומנויות קוגניטיביות ששימשו לעריכת המחקרים.

אלמנט חשוב אחר בהכשרת המורים הפינית המבוססת על מחקר הוא הכשרה מעשית בבתי הספר. במהלך תכנית בת חמש שנים, המועמדים מתקדמים מפרקטיקת הוראה בסיסית, לפרקטיקה מתקדמת, ואז לפרקטיקה הסופית. במהלך כל אחד משלושת השלבים הללו, הסטודנטים צופים בשיעורים המועברים על-ידי מורים מנוסים, מתמחים בהוראה בעוד שהמורים המפקחים צופים בהם, ומעבירים שיעורים עצמאיים לקבוצות תלמידים שונות בעוד הם מקבלים הערכות מצד המורים המפקחים , ומהפרופסורים והמרצים של המחלקה להכשרת מורים.

שכירת אנשים, הערכה ושימור עובדים

משום שבפינלנד אין ניהול מרכזי של החינוך, המנהל וצוות בית הספר, יחד עם הוועד המנהל של בית הספר, מקבלים בדרך כלל החלטות לגבי שכירת עובדים וגיוס מורים.

בפינלנד אין הערכת פורמלית של המורים. המורים מקבלים משוב מהמנהל שלהם ומצוות בית הספר. משום שבפינלנד אין הערכה מתוקננת להערכה של תלמידים, אין התחשבות פורמלית בהערכה בתוצאות הלמידה של התלמידים. מורה טוב הוא אחד שמסוגל לעזור לכל התלמידים להתקדם ולצמוח בדרך הוליסטית.

בנוסף, נמצא כי מורים חדשים המתקבלים לעבודה בבית הספר בדרך כלל נשארים כל החיים בתחום.

לפי הערכה רשמית, 10% עד 15% בלבד מהמורים עוזבים את המקצוע במהלך הקריירה שלהם.
מאחר ומאפיין עיקרי של סביבת העבודה של המורה בפינלנד היא שאלה סביבות אוטונומיות, ועובדים בהן בעלי מקצועיים מוערכים ומעוררי אמון. בשונה ממדינות אחרות שבהן יש מערכות דיווח ביורוקרטיות הגורמות למורים לחוש מאוימים ושיש עליהם פיקוח יתר, ההוראה בפינלנד היא מקצוע מתוחכם מאוד, שבו המורים חשים שהם באמת יכולים להשתמש בידע ובמיומנויות שהם רכשו בלימודיהם באוניברסיטה.

עיסוק בתכנית הלימודים, הערכה ומנהיגות

במהלך הרפורמות בחינוך בפינלנד, המורים דרשו יותר אוטונומיה ואחריות לגבי תכנית הלימודים והערכת התלמידים. העיסוק של המורים התחומים אלה תורם למעמדו של המורה, לשביעות הרצון ולאפקטיביות.

רשויות החינוך המקומיות והמורים מאשרים את תכנית הלימודים ברמת בית הספר ומנהלי בתי הספר (שחייבים להיות מורים מנוסים ומוסמכים) משחקים תפקיד מרכזי בתכנון תכנית הלימודים. הכשרת המורים מבטיחה שלכל המחנכים יש ידע מפותח היטב של תכנית הלימודים ומיומנויות תכנון.

יחד עם תכנון תכנית הלימודים, המורים משחקים תפקיד מרכזי בהערכת התלמידים. בתי הספר הפיניים אינם משתמשים במבחן מתוקנן כדי להעריך את הצלחת התלמיד. יש לכך שלוש סיבות עיקריות.
ראשית, מדיניות החינוך בפינלנד נותנת עדיפות ללמידה אישית וליצירתיות כחלק חשוב מהאופן שבו פועלים בתי הספר. לכן ההתקדמות האישית של כל תלמיד/ה בבית הספר נשפטת יותר לפי התקדמותו האישית. שנית, הערכת התלמידים בפינלנד מקושרת לתהליך ההוראה והלמידה ומשמשת כדי לשפר את עבודת המורים והתלמידים בשנת הלימודים. שלישית, המורים הם השופטים הטובים ביותר לגבי האופן שבו תלמידיהם מתקדמים בבית הספר.

באופן פורמלי, זמן העבודה של המורים בפינלנד מורכב מהוראה בכיתה, הכנה להוראה בכיתה, ושעתיים בשבוע בתכנון עבודת בית הספר יחד עם עמיתיהם. בפרספקטיבה בינלאומית, המורים בפינלנד מקדישים פחות זמן להוראה מאשר עמיתיהם במדינות אחרות. לדוגמא, מורה בחטיבת הביניים בפינלנד מלמד קצת פחות מ-600 שעות בשנה. בארה"ב, לעומת זאת, מורה בדרגה זהה מקדיש 1080 שעות להוראה בשנה.

אולם אין זה מרמז שהמורים בפינלנד עובדים פחות מעמיתיהם במדינות אחרות. חלק חשוב מעבודת המורים הפיניים מוקדש לשיפור הפרקטיקה בכיתה, ולהתקדמות בית הספר בכלל, ולעבודה עם הקהילה. משום שהמורים הפיניים לוקחים על עצמם אחריות ניכרת לגבי הערכה ולגבי תכנית הלימודים, כמו גם התנסות בשיטות ההוראה ושיפורן, חלק מההיבטים החשובים ביותר בעבודת המורים נערך מחוץ לכיתות.

משום שהוראה היא מקצוע הדורש התמחות רבה , תחומי אחריות מגוונים מטופלים בתפקיד ההוראה. תיאורי התפקיד עשויים להיות שונים-מורים עשויים להיות בעלי סוג מסויים של תפקיד מיוחד שבעבודה על תכנית הלימודים, או בשיתוף פעולה בין בית הספר להורים-אבל כל המורים עדיין מלמדים. גם אם למורים יש תפקיד מיוחד הדורש מהם להקדיש לו זמן רב, הם עדיין ימשיכו ללמד גם אם הם ילמדו פחות שעות.

לסיכום, היכולת של המורים ללמד בכיתות ולעבוד בשיתוף פעולה בקהילות מקצועיות נבנה באופן שיטתי דרך הכשרת המורים האקדמית. האסטרטגיה החכמה היא להשקיע באיכות בכניסה להכשרת המורים. הדוגמא הפינית מציעה שתנאי חיוני כדי למשוך את הצעירים המוכשרים ביותר הוא שהוראה תהיה מקצוע מכובד ועצמאי במקום שתהיה יישום טכני בלבד של סטנדרטים ושל מבחנים. היכולת וההכשרה של המורים הינן דרישות מקדימות לאוטונומיה מקצועית ההופכת את ההוראה לקריירה בעלת ערך.

המאמר סוכם מאנגלית ע"י מיכל זרזבסקי , מידענית ועורכת תוכן במכון מופ"ת