למנף תכנית אישית

איתי גודר . "למנף תכנית אישית", הד החינוך, יוני 2013 , כרך פ"ז , גיליון 06 , עמודים 82-83

בבית הספר "רננים" בקריית שמונה חברו מנהלת, מורות ומפתח תוכנה כדי ליישם חינוך המותאם לכל ילד בכל מצב

אחרי כמה שנים שבהן שימשה רכזת ההדרכה של האגף לחינוך מיוחד במחוז הצפון החליטה אורנה קונקול, 41, לעשות חינוך מיוחד בשטח. לפני כארבע שנים היא מונתה למנהלת בית ספר "רננים" בקריית שמונה, הקולט אליו תלמידים בעלי פיגור קל עד בינוני מגיל חמש עד 21, ומאז היא שוקדת על בניית תכנית לימודים מיוחדת. מאוחר יותר הצטרף למהלך אמנון זוסמן עם מערכת ממוחשבת, והתכנית קיבלה ממד חדש ומהפכני.

קונקול: "התהליך שמתרחש כאן הפוך מזה שנהוג במערכת החינוך. במערכת החינוך המשרד בונה תכנית לימודים אחידה וכל בית ספר מתאים את עצמו אליה. אצלנו בית הספר בונה את תכנית הלימודים שלו בהתאם להגדרת המטרות והיעדים שלו".
אבל לחינוך המיוחד אין מטרות מפורטות ליעדים. לכן כינסה קונקול את שמונים המורים שלה לאין־ספור ישיבות במליאה ובצוותים, ובמהלך שנתיים הם הגדירו 4,000 יעדים למקצועות השונים הנלמדים בבית הספר. יעדים שמשרד החינוך לא ניסח מעולם הועלו לראשונה על הכתב. "זו הייתה פעולה מתבקשת, כמעט הכרחית", אומרת קונקול. "הגדרת היעדים מאפשרת לנו להפעיל שיקול דעת פדגוגי בנוגע לכל ילד ולתעד אותו. פעם הסתמכנו על חוות דעת חלקיות ולא נגישות שמורים כתבו על תלמידים; היום אני יכולה להסתכל על דרך שעשה כל ילד ולשאול את עצמי שאלות מבוססות נתונים: למה הוא לא התקדם בתחום הזה? איזו דרך אחרת אני יכולה למצוא בשבילו?".

***
במהלך העבודה על הגדרת היעדים קונקול חשבה שאם היא תוכל להעלות אותם ואת ההתקדמות של כל ילד על מחשב, המהלך כולו יהיה אפקטיבי ביותר. כאן, כמו לפי הזמנה, הופיע אמנון זוסמן, 60, מהנדס לשעבר באלביט, המיישם כיום את מה שלמד בהיי־טק בלואו־טק של החינוך.

זוסמן היה ממפתחי המערכת "סיסמה לכל תלמיד", שהוטמעה בשנים האחרונות ברוב בתי הספר בישראל. אחרי שעבר להתגורר בצפון פגש במקרה את קונקול. הפגישה הניבה סדרה של פגישות אתה ועם צוות "רננים", והפגישות הניבו את מערכת מניפ"ה: תוכנה לניהול יעדים פדגוגיים.

מה רע בתוכנת אקסל בסיסית?

זוסמן: "מערכת מורכבת כמו זו שאורנה והמורות של 'רננים' פיתחו חייבת תשתית הרבה יותר רחבה. חשוב על כך שבבית הספר לומדים 120 תלמידים ועל כל אחד מהם אנחנו רוצים ליישם את כל אחד מ־4,000 היעדים. מדובר בבסיס של 500,000 נתונים, שגדל ומשתנה כל הזמן. היה צריך לפתח תוכנה מיוחדת".

איך המערכת עובדת?

קונקול: "קח את החינוך המתמטי לדוגמה. המשרד ניסח מטרה כללית מאוד, ולפיה תלמיד בן 12 יגיע לרמה של ילד בכיתה א' בבית ספר רגיל. נשמע טוב, אבל לא כל כך פשוט. מהי הרמה הנדרשת של תלמיד בכיתה א'? האם היא כוללת פעולות של חיבור וחיסור? אולי רק חיבור? עד אילו מספרים? ונניח שזה ברור, איך אני עושה את זה עם ילד שלי שאינו יודע לספור? אז לקחנו את המטרה הכללית הזאת ופירקנו אותה למאות יעדים מעשיים המאפשרים לעשות עבודה".

אתם מקדמים כל ילד מיעד אחד ליעד הבא בעזרת מניפ"ה?

"כן. ילד הגיע ליעד אחד, אז עוברים אתו ליעד הבא בעזרת תיעוד ומעקב של המערכת. ויש גם מהלך הפוך. אם ילד לא הצליח להגיע ליעד, למשל לספור עד עשר, אז 'נסוגים' ליעד פשוט יותר בעזרת הוראה אחרת – אולי דרך סיפור או המחשה ויזואלית, מה שמתאים לילד. אחרי שהילד צולח את יעד הביניים, אנחנו חוזרים ליעד המקורי ומנסים לספור עד עשר. המערכת מסייעת לנו לייעל את התהליך הזה".

***
מערכת מניפ"ה לא רק מייעלת את ההוראה והלמידה; היא מעצבת הוראה ולמידה אחרות. המדיום, כידוע, הוא המסר. מערכת מניפ"ה הופכת את ההוראה והלמידה למדידוֹת ומשנה את מעמד המורה בתהליך החינוכי. "אני חושבת שכבר בזמן בניית היעדים המורים הרגישו שמשהו כאן הולך להשתנות", אומרת קונקול; "שבעצם הגדרת היעדים הם ממנפים את התפקיד שלהם; שהם הופכים להיות מורים אחרים – מורים שמגיעים לכל ילד ומתקנים שוב ושוב את התהליך שעושים אתו".

היעילות החינוכית והארגונית של בית הספר השתפרה פלאים לדברי סגנית המנהלת, רחל מזרחי. "עד שהטמענו את התוכנה בבית הספר, מורים היו נפגשים לישיבות לאורך כל השנה ובונים מחדש תכניות לימודים. היום המצב שונה לגמרי. אנחנו עוקבות אחר מה שקרה עם כל ילד בשנים קודמות ובונות לו תכנית לימודים שמתאימה לו בדיוק. אנחנו רואות את כל רצף ההתפתחות של ההוראה והלמידה ויודעות לאן לכוון אותו".

מערכת מניפ"ה, מספרות מורות בבית הספר, בונה תקשורת בין הצוותים ומאפשרת להם לתאם את העבודה החינוכית. כל מורה יכולה לראות על אילו יעדים עובדות מורות אחרות עם תלמיד מסוים.
***
המערכת עברה פיילוט מוצלח ב"רננים", והיא נמצאת בימים אלה על סף פריצה לבתי ספר אחרים של החינוך המיוחד. קונקול וזוסמן קיימו לאחרונה סדרת פגישות מוצלחת באגף לחינוך מיוחד. "המטרה שלנו" אומר זוסמן, "היא שמשרד החינוך יאמץ את המערכת ויסייע בהטמעה שלה בכל בתי הספר לחינוך מיוחד בישראל".

התכנית שלכם עובדת היטב עם תלמידים בעלי פיגור קל עד בינוני. כיצד היא תעבוד עם ילדים בעלי מוגבלויות אחרות, אוטיסטים למשל?

זוסמן: "נצטרך לעשות התאמות, אבל התשתית קיימת. העבודה העצומה שנעשתה ב'רננים' – הגדרת היעדים ואיסוף הנתונים – יכולה לשמש גם תלמידי חינוך מיוחד נוספים. אבל הטמעת המערכת בחינוך המיוחד", הוא מוסיף, "אינה המטרה אלא האמצעי. המטרה היא להתאים לכל ילד תכנית לימודים שתסייע לו לחשוף את הפוטנציאל שלו ולממש אותו. המערכת תסייע לנו, למשל, לאבחן נטייה לאמנות שיש לילד עם מוגבלות כלשהי ולהתאים לו תכנית לימודים שתאפשר לו להיות אמן".