למידת מורים-מה חשוב/קובע?

Darling-Hammond, L., & Richardson, N. (2009). Teachers learning, what matters? Educational Leadership, 66(5), 46-53.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: התפתחות מקצועית, למידת מורים

כדי לעזור לאנשים צעירים ללמוד כישורים מורכבים ואנאליטיים הדרושים לאדם במאה ה-21 על המורים ללמוד ללמד בדרכים המפתחות כישורי חשיבה וביצוע גבוהים. כדי לפתח הוראה מתוחכמת כזו על מערכות החינוך להציע דרכי התפתחות מקצועית אפקטיביות יותר מאלה הקיימות היום. מה אומר המחקר על סוג ההזדמנויות להתפתחות מקצועית(להלן, ה"מ) המשפרות הוראה והישגי לומדים?

א) מאפיינים של ה"מ ותנאים לקיומה:

1) תכנים של תוכניות להתפתחות המקצועית – תכני ה"מ חשובים להשגת מטרותיה. הגישות הנהוגות מדגישות למידה פעילה, הערכה, תצפית ורפלקציה ולא - דיונים מופשטים. ה"מ המתמקדת בלמידת תלמידים ומסייעת למורים לפתח כישורים פדגוגיים להוראת סוגים ייחודיים של תכנים היא בעלת השפעות חיוביות על ההוראה (Blank et al., 2007). מורים שלמדו בה"מ שבמסגרתה בחנו תכנית לימודים חדשה במתמטיקה ((IMA ופיתחו ידע תוכן פדגוגי הדרוש להוראתה (Saxe et al., 2001). הביאו את התלמידים להישגים גבוהים ביותר. מורים אלה נפגשו במשך שנה לדיונים על ההוראה ולפתרון בעיות, ניתחו דוגמאות של עבודות תלמידים, למדו על הערכת ההנעה של התלמידים ופיתחו פדגוגיות ייחודיות ובהן: כיצד להוביל דיונים כיתתיים, דרכי הערכת עבודתו תלמידים ובניית כלי הערכה משלהם ושיתוף עמיתים בהם.

2) תכני ה"מ ושיפור בית ספרי – ה"מ יעילה יותר כשגישת בית הספר אליה אינה כאל תהליך מבודד כמקובל בה"מ המסורתית אלא כחלק קוהרנטי מהעבודה בבית הספר. כדי למנוע פערים בין מה שמורים לומדים בה"מ לבין מה שהם עושים בכיתות צריך שבית הספר ייצור מסגרת מקשרת בין הקוריקולום, ההערכה, הסטנדרטים והלמידה המקצועית.

3) סביבות למידה שיתופיות –סביבות למידה שיתופיות מובילות לקהיליות מעשה היכולות לקדם שינויים בבתי הספר מעבר לשינוי בכיתה הבודדת. המורים יכולים לתמוך זה בזה כשהקהילייה מהווה בסיס לחקר ולרפלקציה, להעלאת שאלות, לנטילת סיכונים ולטיפול בדילמות מעשיות.

4) למידה פעילה לאורך זמן – הזדמנויות למידה פעילה למורים מאפשרות להם לשנות את ההוראה ולא רק להשתמש באסטרטגיות חדשות כמעין טלאי נוסף על גבי האחרות(Snow-Renner & Lauer, 2005). מדובר גם בדיגום של אסטרטגיות חדשות ובבניית הזדמנויות להתנסות ולרפלקציה. ה"מ נמשכת ואינטנסיבית נמצאה משפיעה על העלאת הישגי תלמידים (Yoon et al., 2007).

ב) קהיליות למידה מקצועית: הפרדיגמה החדשה

התנגדות וקשיים - מאמצים לפיתוח קהיליות למידה מקצועיות נתקלים בנורמות אינדיווידואליסטיות ומבנים בית ספריים המגבילים זמן עבור תכנון משותף. לא תמיד יש למציעי רפורמות דימוי של הדרך בה מורים יכולים ללמוד ולעבוד יחד בצורה אפקטיבית.
התנאים שנמצאו נדרשים לעבודה משותפת - בתי-ספר קטנים יותר וזמן מספיק לתכנון משותף, סגל שרובו מעורב ישירות בהוראה ובלמידה והעצמה של מורים כמקבלי החלטות עומדים ביחס ישיר ליכולת לקיים קהילייה מקצועית. כמו כן נדרשים: מנהיגות תומכת, כבוד הדדי המעוגן בידע מקצועי טוב ואקלים המזמין לקיחת סיכונים וחדשנות (Louis et al., 1996).

דרכי שיח ושיתוף בקהיליית מורים – חקר נושא זה חשוב להבנת התפקיד של קהיליות לה"מ למטרות שיפור ההוראה. 1) עבודה על קשיים כמו קונפליקטים, שתיקות ואי-הבנות עשויה ליצור נתיבים לצמיחת קהיליות מורים כמסגרות לה"מ; 2) מורים בקהיליות מעשה נדרשים לחשיפת ההוראה לעמיתיהם מעמדה של חקר. למידת עמיתים בקבוצות קטנות, בעלות אמון ותומכות היא בעלת משמעות מכרעת (2000 Dunne et al); 3) מורים הלומדים לתאר, לדון ולסגל את ההוראה על פי סטנדרטים משותפים יוצרים שינויים בעבודתם(Little, 2003); 4) דיאלוג מובנה כחלק ממעגל של חקר(זיהוי קושי, בחירת גישה לפתרון, יישום והערה ורפלקציה על ההתנסות) עשוי לספק הזדמנויות למיקוד מתמשך בשיפור ההוראה (Hollins et al., 2004); 5) תצפיות ישירות או באמצעות צילום שיעורים עשויות להוביל לתן משוב-עמיתים פתוח, ללמידה של דרכי הוראה חדשות ולניתוח היבטים הוראתיים שלא ניתן להבחין בהם בדרכים אחרות (Sato et al., 2008); 6),  ניתוח עבודות תלמידים ונתונים על תלמידים מאפשרת למורים לפתח הבנות משותפות של מהי עבודה טובה, אילו תפיסות שגויות משותפות יש לתלמידים ואילו אסטרטגיות הוראה עובדות. דרך זו הוכחה כמקדמת הישגים במחקרים בבתי ספר יסודיים (Strahan 2003); 7) קבוצות חקר משותפות של מורים, קריאה ודיון בממצאי מחקרים חינוכיים עשויים להוביל להבנה של אסטרטגיות ומושגים חדשים ויכולות להביא לתמיכה הדדית ביישום רעיונות חדשים, בשימוש בדרכי הערכה חלופיות , בהעלאת ציפיות מקבוצות חלשות וביצירת קוריקולום רלוונטי ומערב.

לסיכום,

המחקר תומך בהתפתחות מקצועית אשר:

• מעמיקה את ידע התוכן של המורים ואת דרכי הוראתו לתלמידים,
• מסייעת למורים להבין כיצד תלמידים לומדים תכנים ספציפיים
• מספקת הזדמנויות ללמידה פעילה,
• מאשפרת למורים לרכוש ידע חדש, ליישמו בהוראה ולחשוב רפלקטיבית עם עמיתים על התוצאות,
• היא חלק מרפורמה בית ספרית היוצרת קשר בין תוכניות לימודים, הערכה וסטנדרטים ללמידה מקצועית
• היא קולבורטיבית וקולגיאלית
• היא אינטנסיבית ומתמשכת לאורך זמן.

המחקר אינו תומך בהתפתחות מקצועית אשר:

o נשענת על דגם של סדנאות חד-פעמיות,
o מתמקדת באימון מורים בטכניקות ובהתנהגויות חדשות בלבד,
o אינה קשורה להקשרים ולתוכניות הלימודים הייחודיים של המורים,
o היא אפיזודית ומקוטעת,
o מצפה מהמורים להשתנות בבידוד וללא תמיכה,
o אינה מספקת הזדמנויות למידה מתמשכות לאורך ימים ושבועות.

ביבליוגרפיה

Blank, R.K., et al., (2007). Analysis of the quality of professional development programs for mathematics and science teachers, Washington, DC: Council of Chief State School Officers.
Dunne, F., et al., (2000). Critical friends: Teachers helping to improve student learning, Phi Delta Kappa International Research Bulletin, 28, 9-12.
Hollins, E.R., et al., (2004). Promoting a self- sustaining learning community, International Journal of Qualitative Studies in Education, 17(2), 2470264.
Little, J.W. (2003). Inside teacher community: Representations of classroom practice, Teachers College Press, 105(6), 913-945.
Louis, K.S., et al., (1996). Professional community in restructuring schools, American Educational Research Journal, 33, 757-798.
Sato, M., et al., (2008). Improving teachers' assessment practices through professional development: The case of National Board Certification, American Educational Research Journal, 45(3), 669-700.
Snow-Renner, R., & Lauer, P. (2005). Professional development analysis, Denver, CO: Mid-Continent Research for Education and Learning.
Strahan, D. (2003). Promoting a collaborative professional culture in 3 elementary schools that have beaten the odds, Elementary School Journal, 104(2), 127-133.
Yoon, K.S., et al., (2007). Reviewing the evidence on how teacher professional development affects student achievement, Washington, DC: Department of Education.