למידת חקר ברמת הגולן

איתי גודר, "העם עם החינוך" , הד החינוך, אפריל 2013 , כרך פ"ז , גיליון מס' 05 , עמודים 50-52

משהו חסר תקדים קורה ברמת הגולן: חבל ארץ שלם מתארגן למהפכה חינוכית. המורים ינחו, התלמידים יחקרו, הרמה תהפוך לבית ספר

מהפכת החינוך ברמת הגולן מתחילה באי־נחת (ככה מתחילות מהפכות) של פרופ' שמואל שמאי מהמכון לחקר הגולן ומהחוג לחינוך של מכללת תל חי. הסטודנטים שהוא פגש בשני המקומות האלה הדאיגו אותו: "ואל תבין אותי לא נכון", הוא אומר, "יש להם ציונים טובים בבגרות ובפסיכומטרי והם מאוד נחמדים, אבל הם לא יודעים לשאול שאלת מחקר ולענות עליה בעזרת כלים מדעיים. במילים אחרות, הם לא יודעים לחשוב".

שמאי שאל שאלת מחקר – "מדוע הסטודנטים לא יודעים לחקור ולחשוב?" – ועשה מחקר: קרא ספרות רלוונטית, צפה בכיתות, ראיין תלמידים, מורים ומנהלים והגיע למסקנה הצפויה: "כי לא מלמדים אותם בבית הספר". הוא מרחיב: "בית הספר מכין ילדים למאה העשרים ואחת בשיטות של המאה התשע עשרה. ההוראה מילולית, סמכותית ומשעממת. היא מכשירה את התלמידים לשינון ולא למחקר ולחשיבה. הילדים האלה יהיו אבודים במוסדות להשכלה גבוהה ואולי גם בחיים".

שמאי, פטריוט גדול של חבל הארץ הצפוני, החליט להפוך את רמת הגולן לסביבה חינוכית שבה כל הצעירים – מגן עד י"ב – ילמדו בשיטת החקר. הוא קרא לפרויקט השאפתני "חקר ברמה" וחיפש מישהו לרוץ אתו.

חגי סמט הוא ראש מחלקת החינוך במועצה אזורית גולן. הוא ניהל את בית הספר הממלכתי דתי "גולן" ביישוב חיספין וזכה בפרסי חינוך. סמט לא נח על הפרסים. הוא המשיך לחפש חינוך אחר. הוא תמיד חיפש חינוך אחר: "בחודש הראשון שלי כמחנך, לפני שלושים שנה, נכנסתי למנהל שלי ואמרתי לו: 'אני לא עושה מבחנים'. הוא הביט בי בתימהון ושאל: 'יש לך פטנט אחר?' אמרתי: 'התלמידים יחברו את המבחנים, ינסחו את השאלות ויענו עליהן'. אני לא יודע למה, אבל הוא הסכים. זה היה תהליך חינוכי מדהים שהוכיח את עצמו גם מבחינת ההישגים של התלמידים במבחנים הארציים. אני חושב שחיפשתי חינוך אחר מהיום הראשון שלי בהוראה".

סמט לא ידע שהוא מדבר פרוזה. רק אחרי שנים רבות שבהן היה מחנך פרוגרסיבי למעשה, הוא נעשה מחנך פרוגרסיבי להלכה. הוא קרא את כתביהם של דיואי, קורצ'אק, רוג'רס, פרקינס ואחרים, וראה "שהתאוריה מתאימה לפרקטיקה שלי. קיבלתי חיזוק לאינטואיציות הפדגוגיות שלי". חגי סמט חבר לשמואל שמאי כדי להתניע את המהלך החינוכי הגדול של רמת הגולן.

יהודה הראל, אבי ההתיישבות היהודית בגולן, סיפק למהלך הזה צידוק אסטרטגי. "אני החשב האסטרטגי של רמת הגולן" הוא אומר, "לא מפני שהתמחיתי בחשיבה אסטרטגית, אלא משום שיש לי זמן; אני פנסיונר. חשיבה שיטתית לטווח רחוק זקוקה לזמן".

לפני זמן מה הגיש הראל לראש המועצה, אלי מלכה, מסמך אסטרטגי ולפיו ההתיישבות היהודית בגולן צריכה למתג את עצמה מחדש – לא כסמן הגבול הצפוני של מדינת ישראל ("ככל שמדברים על זה יותר, כך מחזקים את סימני השאלה"), אלא כחבל ארץ של חינוך חדשני שיוביל את החינוך במדינת ישראל.

גיוס רב־מערכתי

רמת הגולן היא סְפר, ולאזורי ספר מאפיינים ייחודיים. אחד מהם הוא רוח הרפתקנית, שוברת מוסכמות ושוחרת אתגרים. מובלי החינוך החדש ברמת הגולן הם אנשי סְפר.

כ־15,000 יהודים (לצד כ־20,000 דרוזים) חיים ב־32 יישובים על 1.5 מיליון דונם, ויש להם עשרה בתי ספר – שישה יסודיים, שלושה תיכונים, דמוקרטי אחד. רמת הגולן היא חבל ארץ מוגדר עם מאפיינים הנותנים יסוד לתקוות החינוכיות מרחיקות הלכת של מנהיגיה.
המייחד את המהלך החינוכי של רמת הגולן אינו הרעיונות – למידת חקר וכו' – אלא גיוס של כל הרמות: ראש המועצה, מחלקת החינוך, אנשים מובילים. התובנה המשותפת לכולם היא שצריך רמה שלמה כדי לחנך ילד; כל אנשי רמת הגולן וכל מוסדותיה חייבים להתאגד סביב חזון חינוכי משותף.

"גיוס של כל הרמות"? לא מדויק. מנהיגי החינוך של רמת הגולן עדיין לא גייסו את החוליה החשובה ביותר בכל שינוי חינוכי – המורים והמנהלים. רבים מאנשי החינוך הבאים במגע ישיר ויום יומי עם התלמידים יושבים עדיין על הגדר. הם ממתינים לראות עד כמה מובילי החינוך ברמת הגולן נחושים, וגם מצפים להדרכה פדגוגית מעשית וברורה. יש לא מעט כיתות שעוברות ללמידת חקר וישנם הישגים, אבל עדיין לא נוצרה די אנרגיה פדגוגית כדי להוציא את החינוך ברמת הגולן משדה הגרביטציה החזק של החינוך הבית ספרי הרגיל.

התחלה

שמואל שמאי הציע לפתוח את בתי הספר למרחב ולהפוך את כל רמת הגולן לתא גאוגרפי־דמוגרפי־פדגוגי. "רמת הגולן" הוא אומר, "עתירה באוצרות טבע ובמוסדות חברתיים שאפשר לנצל לעבודות החקר של התלמידים". זה החזון: תלמידים חוקרים בבית הספר; בית הספר הוא רמת הגולן.

ביולי 2010 נורתה יריית הפתיחה: מנהלי בתי הספר וצוותים מובילים באזור הוזמנו ליום חשיפה לתכנית. בינתיים גייסו שמאי וסמט שתי נשות אקדמיה: פרופ' ענת זוהר מהחוג לחינוך באוניברסיטה העברית (ראו מסגרת) וד"ר עירית ששון, מנהלת המרכז האקדמי לנוער במכללת תל חי. זוהר הובילה את תהליכי ההטמעה הראשונים של הוראת החשיבה ולמידת החקר וששון ממשיכה.
"הימים הראשונים לא היו קלים", נזכרת ששון. "נתקלנו בחומות של התנגדות שקטה. המנהלים לא התנגדו באופן בוטה, אבל עמדו בצד. הם הבינו שכאן מדובר בשינוי אמיתי, ושינוי אמיתי כרוך בסיכון ובמאמץ גדולים".

מה זה שינוי אמיתי?

"שינוי אמיתי הוא שינוי שנכנס לכיתות – שינוי בדפוסי ההוראה והלמידה. המורים צריכים לרדת מהבמה ולהנחות למידה פעילה; מתשובה נכונה או לא נכונה הם צריכים לעבור לבחינת התשובה – איך הגענו אליה; איזה תהליך עשינו. נוסף על כך השינוי אמור להתחולל לא בבית ספר אחד, אלא בכל בתי הספר באזור. שינוי שהוא גם עמוק וגם רחב דורש היערכות רצינית מאוד. אני חושבת שנעשתה הבקעה ואנחנו על המסלול הנכון".

"תהליך עמוק ורחב כזה מייצר התנגדויות", ממשיך סמט. "אנשים אוהבים את ההרגלים שלהם, את אזורי הנוחות שלהם. המורים משדרים חשש אך גם עניין. המנהלים מגלים עניין, אך זה עדיין לא בנפשם. הם חשדנים. אבל זה תהליך ארוך שיש בו התקדמות ונסיגה. אני בטוח שבסוף זה יקרה".

סיור בשטח

אחרי שיחת מבוא עם שמאי, סמט, הראל וששון בבניין המועצה בקצרין אנחנו נוסעים לפגוש עוד דמות מפתח שהסיפור קיפח עד כה – הרב משה אגוזי, שהיה במשך שנים רבות ראש ישיבת חיספין, אחת הישיבות המהוללות ביותר בארץ, ומעתה הוא ראש צוות ההקמה של בית ספר חדש ברמת הגולן. בית הספר החדש אמור ליישם את הפדגוגיה החדשה של רמת הגולן ולמנף אותה בכל מוסדות החינוך של הרמה ומעבר לה.

אגוזי מקדם אותנו בנזיפה: "עכשיו באים?! הרי אנחנו התחלנו בלימודי חקר לפני שנים; רק עכשיו הד החינוך מגיע? אין ספק, קורה כאן משהו".

מה קורה?

"רק בשנה האחרונה ארבעים תלמידי ישיבה המירו את בחינת הבגרות שלהם בעבודת חקר. אנחנו לומדים גמרא, תנ"ך, היסטוריה ומדעים בדרך החקר – וכל זה ברמה אקדמית גבוהה ביותר. השנה בנינו קומה נוספת לתלמידי כיתות ט' כדי שיוכלו לחקור שם בתחומים השונים".

מה התלמידים חוקרים שם?.

"חלקם, לדוגמה, עובדים בקבוצות קטנות עם מנחים מהמכון לחקר הגולן על מחקרים מדעיים שונים. הם חוקרים את זרימת המים לכנרת, אתרים ארכיאולוגיים ברמת הגולן ועוד. יש גם מחקרים אחרים, למשל מחקר על הטקטיקה המתוחכמת של ז'וזה מוריניו, המאמן של ריאל מדריד".

לשיחה מצטרפים מורים בישיבה כדי לספר על הרוח הטובה שלמידת החקר מפיחה בכיתות.

רוח טובה גם נושבת בכיתות של "מצפה הגולן", בית ספר יסודי. רותי ספונדר, מחנכת כיתה ו' ומורה להיסטוריה, מספרת על עבודות חקר מרשימות שהתלמידים הגישו. "אני כבר מורה שלושים שנה ואף פעם לא חוויתי חדוות הוראה כזאת".

עד כדי כך?

"כן. פתאום יש משמעות לעבודה שלי. השיעורים חולפים במהירות. הילדים נרגשים, אני מרגישה שאני מממשת את עצמי. חבל שזה בא באיחור".

למידת החקר תובענית מאוד.

"זה מאוד קשה, אתה צודק, אבל אנחנו המורים חייבים להגדיר מחדש את המטרות והאמצעים שלנו. אין לנו בררה אלא לעשות הוראה אחרת. נכון, העבודה קשה אבל גם מספקת מאוד. אני לומדת יחד עם התלמידים. זו חוויה אחרת לגמרי. העולם השתנה ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו".

גם בבית הספר התיכון "נופי גולן" מורים מרגישים שהגיע הזמן לשינוי. חגית וייס, סגנית המנהלת: "העולם חצה את הרוביקון. אי אפשר להמשיך כמו קודם. פשוט אי אפשר. מהפכת המידע גרמה לכך שהמורה לא צריך להיות מקור המידע היחיד. להרצות לכיתה כל היום – זה לא עובד. זה גם לא מעניין את התלמידים".

מה את עושה במקום הרצאה לכיתה?

"קיבלתי תפקיד הרבה יותר טוב. במקום להיות רובוט שמרצה בשיעור אני מאתגרת את התלמידים ומנחה אותם. אני צריכה לגרום לזה שהילד יוצא מהשיעור שלי ואומר: 'את מה שלמדתי בשיעור הזה לא הייתי יכול לקבל מהמחשב'. הוא יגיד את זה אם אלמד אותו לשאול ולחקור".

איך את משכנעת בזה את המורים שלך?

"המציאות בכיתות משכנעת אותם. הם מרגישים שהתלמידים לא אִתם, שהרכב שלהם פשוט אינו מותאם לתנאי השטח. בהתחלה חשבתי שהמורים הוותיקים יתנגדו לשינוי, אבל התבדיתי. מורים ותיקים רבים מרגישים אתו טוב מאוד".

ומה עם הסמכות המורית? את כבר לא מקור הידע והתלמידים פחות תלויים בך.

"אני לא מרגישה שהסמכות שלי נפגעה. אני שמחה להגיד 'אני לא יודעת'. לא פעם תלמיד שואל אותי משהו ואני אומרת לו 'בוא ננסה למצוא תשובה יחד'".

תכניות להמשך

"איפה משרד החינוך בכל התהליך הזה?" אני שואל את חגי סמט בשיחת סיכום. סמט: "משרד החינוך של ארבע השנים אחרונות לא התלהב מהרוח החינוכית החדשה שלנו, אבל גם לא הפריע. הוא למד לכבד יוזמות שצומחות מלמטה – אולי משום שהוא עצמו חסר יוזמה חינוכית וחזון. אנחנו תלויים בעיקר במועצה, היא המממן העיקרי שלנו, והיא לגמרי אתנו".

ומה בהמשך?

"על פי המתווה המתוכנן, בשנת הלימודים הנוכחית והבאה הדגש יהיה על פיתוח מקצועי של סגלי ההוראה בבתי הספר באמצעות סדנאות שיעסקו בעיקר בתהליכי הטמעה של חינוך לחשיבה ותהליכי חקר. נחזק מאוד את שיח העמיתים כדי שמורים ילמדו זה מזה, יתכננו ויבצעו ביחד ויתמכו זה בזה".

בשנה השלישית לניסוי – "זה כבר לא ניסוי", אומר סמט – התפתחו כלים שונים לשילוב למידת החקר בשגרת בית הספר. כל מקצוע מפתח את כלי החקר הדיסציפלינריים שלו, ובשנה הבאה תיושם תכנית חדשה בשם מח"ר – מוכנות לחקר. התלמידים ילמדו על גישת החקר, יתנסו בשלבי החקר השונים ויעשו עבודות מחקר במסגרת תכנית הלימודים.

מובילי החינוך ברמת הגולן מגייסים לטובת המהלך כל ארגון ואדם שיכולים לסייע להם לדחוף אותו קדימה במעלה הרמה. אנשי החינוך של הרמה מקווים שאנשי החינוך של האזורים הנמוכים יותר יסתכלו למעלה ויגידו: "מתרחש שם חינוך ברמה אחרת. מצפון נפתחת למידה טובה. גם אנחנו רוצים".